20 גוונים שלך

[ExLibris499]

20 גוונים שלך

1. שבע בבוקר ואני בשיא הלחץ, כבר מאחרת להגיע לבדיקות דם ולעבודה.
2. שניה לפני הסיבוב אני נזכרת ששכחתי את "תיק הצעצועים" החדש שלי בבית.
3. "פאק, הוא יכעס. ואין. אין מצב שאני נותנת לו לדעת כמה מאמצים עולה לי הקשר הזה!".
4. מסובבת את האוטו וחוזרת הביתה. רצה במדרגות, שולפת אותו מהתיק השני ועפה החוצה.
5. שונאת את עצמי. שונאת את ההנמכה הזאת. שונאת שאני יודעת.
6. וזה לא משנה שכל הדרך, אני נוסעת על 140 (זונות תשומי לא לומדות לקח.......לא. לא כשהשופט זורק בהן מבט מחייך ומשחרר אותן לדרכן, נכון?!)
7. כדי להגיע ולדווח. ולקוות שאתה כבר שם...

[URL]http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=5259664[/URL]

 

[newcharm]

נהדר

 

[ExLibris499]

תודה

 

[A לוןA]

את זוכרת את התגובה שלי לפוסט הקודם שלך?

שם לא היה רגש בכלל.
כאן יש המון רגשות- ורובם ככולם שליליים.
זה נכון שאת אוהבת- אבל אם האהבה הזו גורמת לך לכל כך הרבה שלילה- אולי, כמאמר השיר- כדאי לחשוב "אם זו אהבה אז למה היא לא טובה?"

 

[ExLibris499]

ובכן,

ככה זה כשמתעסקים עם אנשים. הם ממלאים אותנו בכל מיני רגשות. לפעמים אלו רגשות שליליים.
זה לא גורע מהכוח שלנו לאהוב אותם. או לרצות אותם.
ולפעמים, זה סתם הצד המזוכיסטי של הסאדו....

 

[newcharm]

השיר הזה לבדו שווה את הכל

 

[A לוןA]

 

[ההיא עם משקפי השמש]

 

[צועניה אדומה]

נשמע מוכר וכואב.

לפעמים כל הרוח והצלצולים הם רק רוח קרה וצלצולים צורמים.
&nbsp

 

[ההיא עם משקפי השמש]

יותר מידי

שונאת לא מסתדר לי עם איך שזה אמור להתנהל בכלל ובעולם הזה בפרט

 

[ExLibris499]

הכל נעוץ

בהגדרות. אולי "השונאת" שלך הוא לא ממש "השונאת" שלי...

 

[ההיא עם משקפי השמש]

אולי

בכל מקרה זו בחירה שלך

 

[המכשפה הלבנה]

אהבתי

אגב, שמתי לב שלרוב, הנשים הן אלה שאחראיות על תיק הצעצועים....
(מציצה לרגע וחוזרת אל בין הצללים....)

 

[A לוןA]

לאו דווקא

לא מוותר על התיק שלי

 

[המכשפה הלבנה]

כתבתי לרוב...

 

[ExLibris499]

לשנינו יש

שלי זה צעצועי ראווה...
הצעצועים שלו מעניינים וכיפיים יותר.