20 גוונים שלך

ExLibris499

New member
20 גוונים שלך

1. שבע בבוקר ואני בשיא הלחץ, כבר מאחרת להגיע לבדיקות דם ולעבודה.
2. שניה לפני הסיבוב אני נזכרת ששכחתי את "תיק הצעצועים" החדש שלי בבית.
3. "פאק, הוא יכעס. ואין. אין מצב שאני נותנת לו לדעת כמה מאמצים עולה לי הקשר הזה!".
4. מסובבת את האוטו וחוזרת הביתה. רצה במדרגות, שולפת אותו מהתיק השני ועפה החוצה.
5. שונאת את עצמי. שונאת את ההנמכה הזאת. שונאת שאני יודעת.
6. וזה לא משנה שכל הדרך, אני נוסעת על 140 (זונות תשומי לא לומדות לקח.......לא. לא כשהשופט זורק בהן מבט מחייך ומשחרר אותן לדרכן, נכון?!)
7. כדי להגיע ולדווח. ולקוות שאתה כבר שם...

[URL]http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?r=1&EntryId=5259664[/URL]
 

ExLibris499

New member
תודה

 

A לוןA

New member
את זוכרת את התגובה שלי לפוסט הקודם שלך?

שם לא היה רגש בכלל.
כאן יש המון רגשות- ורובם ככולם שליליים.
זה נכון שאת אוהבת- אבל אם האהבה הזו גורמת לך לכל כך הרבה שלילה- אולי, כמאמר השיר- כדאי לחשוב "אם זו אהבה אז למה היא לא טובה?"

 

ExLibris499

New member
ובכן,

ככה זה כשמתעסקים עם אנשים. הם ממלאים אותנו בכל מיני רגשות. לפעמים אלו רגשות שליליים.
זה לא גורע מהכוח שלנו לאהוב אותם. או לרצות אותם.
ולפעמים, זה סתם הצד המזוכיסטי של הסאדו....
 

ExLibris499

New member
הכל נעוץ

בהגדרות. אולי "השונאת" שלך הוא לא ממש "השונאת" שלי...
 
אהבתי


אגב, שמתי לב שלרוב, הנשים הן אלה שאחראיות על תיק הצעצועים....
(מציצה לרגע וחוזרת אל בין הצללים....)
 

ExLibris499

New member
לשנינו יש

שלי זה צעצועי ראווה...
הצעצועים שלו מעניינים וכיפיים יותר.
 
למעלה