manic_subsidal
New member
2 wallpaperים חדשים
שניהם עם ארנבים אחד קצת יותר חורפי מהשני
שניהם עם ארנבים אחד קצת יותר חורפי מהשני
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
2 wallpaperים חדשים
- פותח הנושא manic_subsidal
- פורסם בתאריך
manic_subsidal
New member
סגנון 2 (סיני, והרבה יותר שמח)
תגובות ביקורות ייתקבלו בברכה
תגובות ביקורות ייתקבלו בברכה
littlemexican
New member
1=פוטנציאל 2=ראינו
סער=גבר
סער=גבר
יפנים, סינים. הקטנים מהמזרח, בקיצור
אם כבר, אז מה ההבדל, בעצם, בין הסגנונות (יפני\סיני)? אגב, מישהו הספיק להכיר את היצורים החמודים שיצרו למען האולימפיאדה? כל כך אופייני לאסייתים הביזארים האלה, וכל כך שובה לב. ואם כבר, אז גם הרבה יותר יפה מכל קמיע שהגו לכל אולימפיאדה בעבר. סער-סאן.
אם כבר, אז מה ההבדל, בעצם, בין הסגנונות (יפני\סיני)? אגב, מישהו הספיק להכיר את היצורים החמודים שיצרו למען האולימפיאדה? כל כך אופייני לאסייתים הביזארים האלה, וכל כך שובה לב. ואם כבר, אז גם הרבה יותר יפה מכל קמיע שהגו לכל אולימפיאדה בעבר. סער-סאן.
למי שפספס, הכוונה לאלה ../images/Emo27.gif
בייג'ין 2008 מקסימים. ומה ההבדל בין שני העמים? לדעתי זה נושא רחב מידי ומעומעם מדי בשביל שאני אוכל ליצור אבחנה. אני מניח שההבדל נעוץ במקורות התרבותיים והתרבות העכשווית, נדמה לי שאצל כל אחד הדגש הוא על אספקט שונה והחיבור ביניהם הוא אחר.. אבל אני בטח מטעה. למשל בדמויות של בייג'ין יש קשר חזק לתרבות, הטבע והחיות הסיניות המסורתיות (תעבור על מקורות ההשראה לכל אחת באותו עמוד). מניח שאם אלה היו יפניים אז היה משהו יותר מאנגאי-טכנולוגי. אולי זאת סתם סטיגמה שלי.
בייג'ין 2008 מקסימים. ומה ההבדל בין שני העמים? לדעתי זה נושא רחב מידי ומעומעם מדי בשביל שאני אוכל ליצור אבחנה. אני מניח שההבדל נעוץ במקורות התרבותיים והתרבות העכשווית, נדמה לי שאצל כל אחד הדגש הוא על אספקט שונה והחיבור ביניהם הוא אחר.. אבל אני בטח מטעה. למשל בדמויות של בייג'ין יש קשר חזק לתרבות, הטבע והחיות הסיניות המסורתיות (תעבור על מקורות ההשראה לכל אחת באותו עמוד). מניח שאם אלה היו יפניים אז היה משהו יותר מאנגאי-טכנולוגי. אולי זאת סתם סטיגמה שלי.
יש ברשת המון מאמרים על ההבדלים
אז אני אנסה לתמצת ממש (אבל ממש) בקצרה- א' הבדלים פיזיים: בין יפנים לסינים לא קיימים. כמובן שישנם תתי גזעים עם מאפיינים קטנים משל עצמם כמו גובה, צורת אף וכד' אבל ההבדלים האלה קטנים מדי בשביל לסווג אותם כהבדלים של ממש ברמה לאומית והם קיימים גם אצל הסינים וגם אצל היפנים. ב' היסטוריה: לסינים יש היסטוריה עתיקה שמתועדת (בכתב על בשריון של צב) מאז שנת 5000 לפני ספירת הנוצרים (בערך). ההיסטוריה שלהם כוללת תהפוכות רבות, הפיכה מגזעים רבים ונפרדים (ושבטים רבים) לעם אחד (שכולל מעל 100 שפות- הרישמית היא המנדרינית- ו1,200,000,000 בני אדם- כמעט רבע מאוכלוסיית העולם). הסינים נכבשו כמה וכמה פעמים ע"י תרבויות זרות, אבל במקום להפוך לגזע נשלט, דווקא השליטים תמיד נטמאו בתוך הסינים והפכו להיות חלק מהתרבות. היפנים, לעומת הסינים, חיו בעברם בשבטים של ברברים אשר עשו שימוש נרחב בקעקועים חסרי גבולות שנשתרעו על כל הגוף והפנים (הסינים קראו להם, לאחר המפגש הראשון של שני העמים- אנשים נמוכים וצבועים -מלשון צבע). בערך 2000 שנה לפני הספירה אימצו לעצמם היפנים את הכתב הסיני, המורכב מסימניות מגוונות. עקב הבדלי שפה, הכתב היפני הוסיף לעצמו שתי מערכות כתב נוספות, אשר כוללות את הקאנג'י ואת ההיראגאנה והן מקבילות לדפוס ולכתב אצלנו. מאז עברו על היפנים מעט תהפוכות בצורת משטרים פיאודליים - קיסר, אצולה גבוהה- סמוראים וכן הלאה. מדי פעם היה קיסר חדש והיו מהפכות צבאיות כאלו ואחרות, אבל שיטת השלטון תמיד נשארה פיאודלית והשליטה תמיד הייתה יפנית. בשנת 1905 ניצחה יפן את רוסיה במלחמה בין שתי האומות (מלחמת יפן- רוסיה) והפכה להיות המעצמה המזרח אסייתית הראשונה. ארה"ב חתמה עם יפן על הסכם ידידות (או סחר או משהו כזה) וזה היה ההסכם הראשון הבינ"ל שחתמה ארה"ב עם מישהו מזה כמה מאות שנים. כל זה קרה עקב פלישת מעצמות המערב אל סין כמה שנים קודם לכן. וההחלטה היפנית שלא להגיע למצב של סין (פחות או יותר- כמובן שזה הרבה יותר מסובך מזה). יפן החלה לקנות נשק ולהצטייד בטכנולוגיות החדישות מהמערב כמו גם למדה את שיטות הלחימה המערביות (היפנים הביאו מומחים צבאיים ללמד את הצבא היפני איך להלחם). חלקו הראשון של התהליך הסתיים במלחמת יפן-רוסיה. חלקו השני הסתיים במלחמת העולם השניה ובפצצות האטום שהונחתו על הירושימה ועל נגאסקי ע"י ארה"ב. בינתיים סין הושפעה מהמהפכה הקומוניסטית בברית המועצות דאז וסין סגרה את שעריה לארצות המערב (לאחר שהוכרז השלטון הקומוניסטי, כל חברות הסחר אשר היו בסין באותה תקופה נסגרו והסינים אשר היו קשורים אליהן נעצרו (ברובם בכל אופן) ועברו שטיפות מוח לתמיכה במשטר הקומוניסטי-סיני. כאן, פחות או יותר, נגמר החלק של סין בהיסטוריה עד השנים האחרונות, בהן יש התעוררות גדולה בעולם הסיני והם עוברים תהליך מואץ מאד של מודרניזציה. כיום מדובר בעולם על כך שסין אמורה להיות הכח החזק ביותר בעולם תוך כמה שנים לא רבות. יפן שלאחר מלה"ע השניה התחילה לפעול בתחום שהפך להיות מאד פופולארי בעולם ואני מאמין שרוב הפורום שמע על הזרם האומנותי הזה, אם לא מעורה בו מאד- זהו סיגנון שמאד מושפע מארה"ב (דיסני ליתר דיוק). השם של הז'אנר הזה הוא מאנגה (תמונות מצחיקות בתרגום עילג אך די מדויק). הנגזרת המונפשת של התחום הזה הוא האנימה (מגיע מהמילה אנימציה הצרפתית). כיום האנימה תופסת בערך 40% משוק הסרטים המצויירים העולמיים (יש לי את המחקר איפהשהו אם מישהו רוצה- המאנגה והאנימה כבר לא בבעלות בלעדית יפנית). תרבות (למרות שכבר דיברתי עליה קצת): בגדול ניתן להבחין בקלות רבה בהבדלים בין תרבות מסורתית סינית ויפנית. התרבות היפנית מאופיינת באיפוק, קומפוזיציות מושקעות מאד, צבעוניות קרה, נופים "אומנותיים" ופורטרטים מגוונים. האומנות הסינית מאופיינת, בגדול, בצבעים הרבה יותר עזים, דוגמאות ופיתוחים מעניינים, שימוש רב במיתולוגיה ומגוון רחב יותר של פורמטים (לא רק דו מימד אלא גם המון תלת מימד). הכדים וכלי החרסינה הסינים (שנקראים באנגלית CHINA על שם מקום הוולדם) נחשבים כטובים ביותר בעולם ויש להם המון חיקויים. האגרטלים הסינים המקוריים ששרדו את המהפכה הקומוניסטית עולים הון תועפות. כל קיסר סיני שמת נקבר עם 1000 (אם אני זוכר את המספר נכון) לוחמי חימר שפוסלו באיכות מטורפת ונראו חיים לחלוטין. כל אחד מהם פוסל כך שיהיו לו מאפיינים ייחודיים ואף אחד מהם לא נראה כמו אחיו. דת: הדתות ביפן ובסין מאד חופשיות במהותן ומאפשרות אמונה חופשית לחלוטין ללא שום פגיעה באמונות אחרות. אנשים רבים מאמינים ביותר מדת אחת והן חיות בשלום זו לצד זו. הדתות העיקריות ביפן ובסין הן השינטו והבודהיזם. יש עוד דתות וכתות רבות שלא מפריעות האחת לשניה. כיום: סין מתחילה להיות כח כלכלי עצום ומדינות רבות מנסות לפתח איתה קשרים מדיניים ומסחריים. ישנה הגבלת ילודה בסין עקב פיצוץ אוכלוסין ומחסור חמור במזון להאכלת האוכלוסיה. הגבלת הילודה קיימת רק בערים הגדולות ובכפרים הקטנים די מצפצפים על החוק (או שבכלל לא שמעו עליו). המשטר הסיני מאפשר ביקורי תיירות אל תוך סין, סרטים סינים יוצאים לבקרים אל המערב ובכלל יש השפעה מערבית הולכת וגוברת על סין שמנסה, עדיין, לשמור על ערכים קומוניסטים. האומנות הסינית כיום מנסה בעיקר להגדיר את זהותה. האומנים עדיין מפחדים מהמשטר הקומוניסטי וישנה תרבות מחתרתית רחבה שהולכת וגדלה. ביפן המצב שונה- שתי ערים גדולות מסמלות, מבחינתי, את השינוי העצום בתרבות היפנית- טוקיו היא אחת הערים הכי מודרניות בעולם (אם לא המודרנית ביותר), בכל פינת רחוב יש מכונות כאלו ואחרות, אשר פועלות בשיטות מתקדמות (הרבה מאד בעזרת שיטת הI-MODE, אשר תפסה שם תאוצה מטורפת והשתלטה על כל היפנים), בניינים נבנים עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם ואי אפשר ללכת ברחובות בינוניים ומעלה בלי משקפי שמש, בגלל אורות הניאון שמציפים את הכל (אני כמובן מקצין קצת). בעיר קיוטו, לעומת טוקיו, יש שילוב בין הישן והחדש ושם ניתן למצוא מקדשים יפייפים לצד פארקים מושקעים, גני אבן, גני חול (לעיתים על גגות של גורדי שחקים) וכן הלאה. טוב, זה בערך, בקיצור שלא ייאמן, ההבדלים בין יפן וסין. רוב המידע הגיע ממאמרים שפורסמו באינטרנט, רובם שייכים לפרסומים אקדמאיים ונכתבו ע"י ד"ר ופרופסורים כאלה ואחרים ברחבי העולם, חלק מהמקורות הגיעו מאתרים בפרטיים של אנשים המתעניינים בנושא וחלק קטן הגיע מספרות מקצועית בנושא. בכל אופן את כל הדברים שכתבתי עכשיו, כתבתי בלי לבדוק במקורות אלא רק מהזכרון, ככה שאני מציע לא לעשות שימוש במה שכתבתי בעבודות אקדמאיות משום סוג.
אז אני אנסה לתמצת ממש (אבל ממש) בקצרה- א' הבדלים פיזיים: בין יפנים לסינים לא קיימים. כמובן שישנם תתי גזעים עם מאפיינים קטנים משל עצמם כמו גובה, צורת אף וכד' אבל ההבדלים האלה קטנים מדי בשביל לסווג אותם כהבדלים של ממש ברמה לאומית והם קיימים גם אצל הסינים וגם אצל היפנים. ב' היסטוריה: לסינים יש היסטוריה עתיקה שמתועדת (בכתב על בשריון של צב) מאז שנת 5000 לפני ספירת הנוצרים (בערך). ההיסטוריה שלהם כוללת תהפוכות רבות, הפיכה מגזעים רבים ונפרדים (ושבטים רבים) לעם אחד (שכולל מעל 100 שפות- הרישמית היא המנדרינית- ו1,200,000,000 בני אדם- כמעט רבע מאוכלוסיית העולם). הסינים נכבשו כמה וכמה פעמים ע"י תרבויות זרות, אבל במקום להפוך לגזע נשלט, דווקא השליטים תמיד נטמאו בתוך הסינים והפכו להיות חלק מהתרבות. היפנים, לעומת הסינים, חיו בעברם בשבטים של ברברים אשר עשו שימוש נרחב בקעקועים חסרי גבולות שנשתרעו על כל הגוף והפנים (הסינים קראו להם, לאחר המפגש הראשון של שני העמים- אנשים נמוכים וצבועים -מלשון צבע). בערך 2000 שנה לפני הספירה אימצו לעצמם היפנים את הכתב הסיני, המורכב מסימניות מגוונות. עקב הבדלי שפה, הכתב היפני הוסיף לעצמו שתי מערכות כתב נוספות, אשר כוללות את הקאנג'י ואת ההיראגאנה והן מקבילות לדפוס ולכתב אצלנו. מאז עברו על היפנים מעט תהפוכות בצורת משטרים פיאודליים - קיסר, אצולה גבוהה- סמוראים וכן הלאה. מדי פעם היה קיסר חדש והיו מהפכות צבאיות כאלו ואחרות, אבל שיטת השלטון תמיד נשארה פיאודלית והשליטה תמיד הייתה יפנית. בשנת 1905 ניצחה יפן את רוסיה במלחמה בין שתי האומות (מלחמת יפן- רוסיה) והפכה להיות המעצמה המזרח אסייתית הראשונה. ארה"ב חתמה עם יפן על הסכם ידידות (או סחר או משהו כזה) וזה היה ההסכם הראשון הבינ"ל שחתמה ארה"ב עם מישהו מזה כמה מאות שנים. כל זה קרה עקב פלישת מעצמות המערב אל סין כמה שנים קודם לכן. וההחלטה היפנית שלא להגיע למצב של סין (פחות או יותר- כמובן שזה הרבה יותר מסובך מזה). יפן החלה לקנות נשק ולהצטייד בטכנולוגיות החדישות מהמערב כמו גם למדה את שיטות הלחימה המערביות (היפנים הביאו מומחים צבאיים ללמד את הצבא היפני איך להלחם). חלקו הראשון של התהליך הסתיים במלחמת יפן-רוסיה. חלקו השני הסתיים במלחמת העולם השניה ובפצצות האטום שהונחתו על הירושימה ועל נגאסקי ע"י ארה"ב. בינתיים סין הושפעה מהמהפכה הקומוניסטית בברית המועצות דאז וסין סגרה את שעריה לארצות המערב (לאחר שהוכרז השלטון הקומוניסטי, כל חברות הסחר אשר היו בסין באותה תקופה נסגרו והסינים אשר היו קשורים אליהן נעצרו (ברובם בכל אופן) ועברו שטיפות מוח לתמיכה במשטר הקומוניסטי-סיני. כאן, פחות או יותר, נגמר החלק של סין בהיסטוריה עד השנים האחרונות, בהן יש התעוררות גדולה בעולם הסיני והם עוברים תהליך מואץ מאד של מודרניזציה. כיום מדובר בעולם על כך שסין אמורה להיות הכח החזק ביותר בעולם תוך כמה שנים לא רבות. יפן שלאחר מלה"ע השניה התחילה לפעול בתחום שהפך להיות מאד פופולארי בעולם ואני מאמין שרוב הפורום שמע על הזרם האומנותי הזה, אם לא מעורה בו מאד- זהו סיגנון שמאד מושפע מארה"ב (דיסני ליתר דיוק). השם של הז'אנר הזה הוא מאנגה (תמונות מצחיקות בתרגום עילג אך די מדויק). הנגזרת המונפשת של התחום הזה הוא האנימה (מגיע מהמילה אנימציה הצרפתית). כיום האנימה תופסת בערך 40% משוק הסרטים המצויירים העולמיים (יש לי את המחקר איפהשהו אם מישהו רוצה- המאנגה והאנימה כבר לא בבעלות בלעדית יפנית). תרבות (למרות שכבר דיברתי עליה קצת): בגדול ניתן להבחין בקלות רבה בהבדלים בין תרבות מסורתית סינית ויפנית. התרבות היפנית מאופיינת באיפוק, קומפוזיציות מושקעות מאד, צבעוניות קרה, נופים "אומנותיים" ופורטרטים מגוונים. האומנות הסינית מאופיינת, בגדול, בצבעים הרבה יותר עזים, דוגמאות ופיתוחים מעניינים, שימוש רב במיתולוגיה ומגוון רחב יותר של פורמטים (לא רק דו מימד אלא גם המון תלת מימד). הכדים וכלי החרסינה הסינים (שנקראים באנגלית CHINA על שם מקום הוולדם) נחשבים כטובים ביותר בעולם ויש להם המון חיקויים. האגרטלים הסינים המקוריים ששרדו את המהפכה הקומוניסטית עולים הון תועפות. כל קיסר סיני שמת נקבר עם 1000 (אם אני זוכר את המספר נכון) לוחמי חימר שפוסלו באיכות מטורפת ונראו חיים לחלוטין. כל אחד מהם פוסל כך שיהיו לו מאפיינים ייחודיים ואף אחד מהם לא נראה כמו אחיו. דת: הדתות ביפן ובסין מאד חופשיות במהותן ומאפשרות אמונה חופשית לחלוטין ללא שום פגיעה באמונות אחרות. אנשים רבים מאמינים ביותר מדת אחת והן חיות בשלום זו לצד זו. הדתות העיקריות ביפן ובסין הן השינטו והבודהיזם. יש עוד דתות וכתות רבות שלא מפריעות האחת לשניה. כיום: סין מתחילה להיות כח כלכלי עצום ומדינות רבות מנסות לפתח איתה קשרים מדיניים ומסחריים. ישנה הגבלת ילודה בסין עקב פיצוץ אוכלוסין ומחסור חמור במזון להאכלת האוכלוסיה. הגבלת הילודה קיימת רק בערים הגדולות ובכפרים הקטנים די מצפצפים על החוק (או שבכלל לא שמעו עליו). המשטר הסיני מאפשר ביקורי תיירות אל תוך סין, סרטים סינים יוצאים לבקרים אל המערב ובכלל יש השפעה מערבית הולכת וגוברת על סין שמנסה, עדיין, לשמור על ערכים קומוניסטים. האומנות הסינית כיום מנסה בעיקר להגדיר את זהותה. האומנים עדיין מפחדים מהמשטר הקומוניסטי וישנה תרבות מחתרתית רחבה שהולכת וגדלה. ביפן המצב שונה- שתי ערים גדולות מסמלות, מבחינתי, את השינוי העצום בתרבות היפנית- טוקיו היא אחת הערים הכי מודרניות בעולם (אם לא המודרנית ביותר), בכל פינת רחוב יש מכונות כאלו ואחרות, אשר פועלות בשיטות מתקדמות (הרבה מאד בעזרת שיטת הI-MODE, אשר תפסה שם תאוצה מטורפת והשתלטה על כל היפנים), בניינים נבנים עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם ואי אפשר ללכת ברחובות בינוניים ומעלה בלי משקפי שמש, בגלל אורות הניאון שמציפים את הכל (אני כמובן מקצין קצת). בעיר קיוטו, לעומת טוקיו, יש שילוב בין הישן והחדש ושם ניתן למצוא מקדשים יפייפים לצד פארקים מושקעים, גני אבן, גני חול (לעיתים על גגות של גורדי שחקים) וכן הלאה. טוב, זה בערך, בקיצור שלא ייאמן, ההבדלים בין יפן וסין. רוב המידע הגיע ממאמרים שפורסמו באינטרנט, רובם שייכים לפרסומים אקדמאיים ונכתבו ע"י ד"ר ופרופסורים כאלה ואחרים ברחבי העולם, חלק מהמקורות הגיעו מאתרים בפרטיים של אנשים המתעניינים בנושא וחלק קטן הגיע מספרות מקצועית בנושא. בכל אופן את כל הדברים שכתבתי עכשיו, כתבתי בלי לבדוק במקורות אלא רק מהזכרון, ככה שאני מציע לא לעשות שימוש במה שכתבתי בעבודות אקדמאיות משום סוג.
Hubert Hubert
New member
LOLLLLLLLLLL
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.