2 שאלות

[three]

2 שאלות

1. יש בתפילת עלינו לשבח המילה בשר בב' לא דגושה, הכיצד? 2. איך אומרים נכה? אם סגול (או צירה, הבנתם איזו הגייה) או קמץ (...)? תודה, מאגף הגבייה

 

[or99]

1. מפני שלאחר אותיות אהו"י...

("בְּנֵי בָשָׂר") לא בא דגש בבג"ד כפ"ת. (אבל הוא יבוא כשיש הפסק בין המילים, ובעוד כמה מקרים יוצאים מן הכלל). 2. לפי רב מילים נָכֶה. אבל בסמיכות: נְכֵה רַגְלָיִם.

 

[or99]

* צ"ל...

נְכֵה רַגְלַיִם. פשוט העתקתי מהתנ"ך, שם הביטוי בא בסוף פסוק.

 

[hapax legomenon]

תשובות

1. כי ה-ב' מופיעה אחרי תנועה (המילה 'בְּנֵי'). לפרטים נוספים, ראה תשובתי כאן. 2. נָכֶה, שזה משקל בינוני פָּעֵל של גזרת ל"י, כמו שָׁוֶה, נָאֶה ועוד.

 

[three]

תודה לכם

ומה עם מי כמוכה באלים, שיש דגש ב-כ'?

 

[שהשה]

בדיוק כמו שעם ריבה זה פיכס

ועם ריבּה זה אחלה

 

[שהשה]

וגם תקרא עוד פעם את הפקס.

כותבת ארוך ונכון.

 

[or99]

זה מקרה ממש יוצא דופן...

ולא נראה לי שלמישהו יש תשובה אמיתית. מוזכר שם פעמיים הביטוי "מי כמוכה", פעם עם דגש ופעם בלעדיו, ובשני המקרים אין טעם מפסיק בין המילים. כבר כתבתי כאן פעם, שמישהו אמר שהסיבה היא שבני ישראל בלעו מים בצאתם מן הים, ולכן לא יכלו לדבר כפי שצריך...

 

[three]

יש קשר לאותיות אהו"י?

כי אז יש בעיה עם "ובלכתך בדרך"...

 

[or99]

לא, לא... hapax דייקה יותר.

 

[lexigali]

מה ההבדל בין עיצור סותם לפוצץ?

(אם יש כזה)

 

[hapax legomenon]

ההבדל הוא

בטעמם ובהעדפותיהם של ממציאי המונחים האלה. מבחינת המשמעות - בשניהם הכוונה לעיצורים שבהם האוויר אינו עובר כלל בעת הגייתם. אגב, גם באנגלית קיימים שני מונחים לעיצורים האלה: stop ו-plosive.

 

[lexigali]

תודה, ושאלה:

איך נקרא עיצור "שורק" בלעז, וגם מה ההגדרה המדויקת של כזה (frequency מסוים?) ?

 

[hapax legomenon]

sibilant

ואלה ההגדרות המדוייקות ביותר שמצאתי.

 

[lexigali]

אוי, כן. אבוי לפדיחה. איך שכחתי.

רוב תודות.

 

[lexigali]

ועוד קצת על sibilants

כאן (מספר 13).

 

[hapax legomenon]

מתברר

שאת כבר שכחת את מה שאני עוד לא הספקתי לזכור...

 

[חוכא האִטלולי]

סותם - פוצץ

יש המבחינים (או לפחות מעדיפים את האחד על משנהו, ונימוקיהם עמם). הנה ציטוט מהספר (החוברת) "יחידות 5,4 בקורס מבוא לבלשנות של האוניברסיטה הפתוחה" מאת אשר לאופר: "יש המכנים את ההגאים הסותמים גם "פוצצים", מפני שבעת הסרת הסתימה מתפרץ זרם האוויר בפתאומיות, כאילו אגב פיצוץ. ואולם אנו, כמו רבים אחרים, נשתמש במונח סותם, מפני שסתימת מוצא האוויר היא המהותית למשפחת ההגאים הזאת. בביצוע הסותמים הפיצוץ איננו מתקיים תמיד, וכשהוא מתקיים,הוא חל רק בשלב האחרון של ההגה, והוא איננו מהווה את מהותו של ההגה. הערה: נוסף לכך:המונח "פיצוץ" אינו מתאים לביצוע אופן חיתוך זה. ב"פיצוץ" איברי הדיבור נעים בצורה פסיבית - הם נפרדים בגלל לחץ האוויר. לעומת זה בסופו של סותם האוויר פורץ כתוצאה של הפרדה רצונית (אקטיבית) של החותך ממקום החיתוך. לפיכך, השם המתאים לפריצת האוויר בסוף סותם הוא שחרור."

 

[גנגי]

להשומעת כאב מאוד

להיזכר באשר לאופר. השומעת מתמחה בפונטיקה, כזכור. לוגיקה פשוטה?...

 

[lexigali]

תודה! ותמיהה:

הקורס "מבוא לבלשנות" של האו"פ הוא לא של רפאל ניר?