2 שאלות

[רונית י]

2 שאלות

לאיזה גיל לדעתכן מתאימות המעשיות - שלגיה, סינדרלה, כיפה אדומה וכו'? אתן מקריאות לילדים את הסיפורים האלה? ודבר אחר, איזה משחקים תורמים להעשרת השפה, להתפתחות השפה? הכוונה משחקים ייעודים למטרה הזו. (בנוסף לספרים שאני יודעת)

 

[אמא של ילדה קוראת]

העשרה והתפתחות השפה לאיזה גיל?

ואת המעשיות שציינת כמעשיות, לא הקראתי כל כך לילדים... מה שכן, יש 2 ספרי אגדות מקסימים, שכתובים ומאוירים בצורה יוצאת מן הכלל, וכוללים גם אגדות ידועות יותר וגם פחות, ואתן הקראתי לילדות לקראת גן חובה, ועכשיו הן קוראות לבד. הספרים אצל ההורים שלי, אז אם את מעוניינת אני אשאל מחר את השם המדויק

 

[רונית י]

אשמח לשמוע על הספרים האלה

ואני מדברת על גיל 4. אבל ילד עם שפה פחות מפותחת מבני גילו (מטופל קבוע אצל קליניאית ומתקדם הרבה אבל תמיד אפשר להתקדם עוד).

 

[נוRית]

פיתוח שפה: כל משחק שהוא...

ה"סוד" הוא בלתמלל כל דבר: לימוד צבעים ע"י תאור הצבע בכל דבר, למשל: בוא נלבש את החולצה הכחולה, בוא נשתה מהכוס הצהובה, בוא נשחק בכדור האדום וכ"ו וכ"ו וכ"ו... לספור: סופרים מדרגות, סופרים פסים לבנים במעבר החציה, סופרים מכוניות בצדי הדרך עד קצה הרחוב, סופרים את הזיתים בצלחת וכ"ו... ובכלל - לדבר, לדבר, לדבר... לספר לילדים על מה שעבר עלינו, ולהשתמש במילים "של גדולים". הבת שלי בת 5 ועכשיו כל מילה שאינה מבינה - שואלת מה משמעותה. ומדובר במילים ששמעה גם בעבר, אבל עכשיו חשוב לה להבין יותר... ואם נחזור למשחקים: כל משחק שמתאים לגיל והילד אוהב: אם זה פאזלים - אפשר לנסות לתאר מה רואים בכל חלק ואז לתאר את הציור המוגמר, אם זה "לוטו" שיש בו תמונות שונות - לדבר על כל תמונה ולהרחיב בנושא, אם זה מוסך ומכוניות - לדבר על חלקי המכוניות, על המוסך עצמו, מספור, צבעים - כיד הדמיון הטובה...

 

[הפעם אלמונית]

לדעתי הן מתאימות לגיל בי"ס, שכבר יודעים

להבדיל בין דמיון ומציאות. אני כרגע לא מספרת מעשיות לבן שלי - בן 3, לדעתי הם יכניסו לו פחדים (אפילו מכספיון הוא מפחד...) אני חושבת שכל משחק יכול לשמש להעשרת השפה, בתנאי שמשחק עם הילד גם אדם מבוגר שמדבר ומסביר במהלך המשחק. יש המון משחקים של הפכים, אסוציאציות, חרוזים וכו' שנראים לי יעודיים יותר לכך.

 

[אמא של ילדה קוראת]

בגלל זה שאלתי לאיזה גיל...

יש לנו משחק למשל שנקרא רצפים (על הקופסה כתוב שהוא מומלץ לגילאי 3-6). המשחק מורכב מכמה סדרות של קלפים, כשכל סדרה היא סיפור שהילד צריך להרכיב לפי סדר הגיוני. יש כאן המון מקום למלל. החל מרמה של מה רואים בתמונה, וכלה במשפטים מורכבים ושימוש בפעלים ותיאורים ברמה גבוהה יותר. כל סדרה היא גם ברמה שונה, כלומר יש סדרות יותר "קלות" וסדרות יותר "קשות". אפשר לדבר שם על כיוונים, על רצף של זמן, על מה בא לפני מה, ועוד ועוד בתלות במבוגר שמשחק עם הילד. לגילאים נמוכים יותר, יש כמו שאמרת, המון משחקים של הפכים, שייכות. יש משחקים של מצא את ההבדלים, שגם שם אפשר להעשיר את השפה במילות תואר שונות. (השאלה היתה לי קצת כללית מדי)

 

[רונית י]

כן, אני מכירה את המשחק הזה

ובאמת אנחנו משחקים במשחק הזה ובדומים לו הרבה. גם הקליניאית תקשורת עובדת איתו דרך תמונות כאלה על משפט תקין מורחב.

 

[רונית י]

תודה ../images/Emo140.gif

אני גם חוששת שהסיפורים קצת מפחידים. אני זוכרת את עצמי כילדה שנחרדתי מהתיאור שהזאב אכל את הסבתא או מה שקרה לשלגיה.

 

[מקרוני מכובס]

אנחנו התחלנו לספר לאחרונה

ראשית בת שלוש וקצת. זה הולך טוב, כשאני מספרת במילים שלי את סיפור המסגרת, ואחר כך מספרת עם הספרים של דיסני (שם יש ציורים יפים, ומעט מלל לכל עמוד). באיזה גיל את רוצה להעשיר את השפה? יש הבדל בין התפתחות שפה בגיל כמה חודשים להתפתחות שפה בגיל כמה שנים. אפשר לשחק בפאזל התאמה בין חיות למאכלים שלהם או לאמא שלהם. אפשר לשחק במשחק של הפכים או של מילים נרדפות. אפשר לחלק מילים להברות. לשחק באילו מילים מתחילות ב"אה", "מה" וכו'. לשחק בחרוזים. לשיר שירים. להתעכב על מילים לא מובנות בספרים. לדבר בעצמך בשפה גבוהה יותר.

 

[רונית י]

תודה ../images/Emo13.gif רעיונות טובים.

 

[shani74]

אני התחלתי לספר לילדה

בסביבות גיל שנתיים וחצי גירסאות שלי למעשיות האלה (והקפדתי להיות עקבית ולספר כל לילה את הסיפור באותו אופן - פרט לכך שאף פעם לא זכרתי אם הייתה דייסה או מרק בזהבה, אז החלפתי בין השניים) - בעיקר לזהבה ושלושת הדובים, אבל גם כיפה אדומה בגירסה מרוככת. האמת שגם לא כל כך מצאתי ספרים שבהם יש גירסה נורמלית של הסיפורים הללו. הילדה אהבה את הסיפורים, ולא מזמן (היא כבר בת 4) ראתה הצגה של זהבה ושלושת הדובים, והופתעה לגלות שהיא שונה מזו שהיא מכירה... משחקים שתורמים להעשרת השפה? הממ... אין לנו כל כך - יש לנו בעיקר ספרים, כמו ספרים עם הפכים או "חתול שחור חתול לבן" שבו הילד משלים כל שורה, וכו'.

 

[לוליק25]

לגבי משחק ייעודי, בעבודתי עם לקויי למידה

השתמשתי הרבה בגלל הנאת הילדים במשחק שנקרא "תירס חם" (אין קשר לסיפור). זה משחק קופסא שמיועד לגילאים 5-6 אבל אפשר לדעתי גם לפני כן, בשינוי ההוראות. במשחק יש שעון חול,חפץ כלשהו שאני לא יודעת מה שמו אבל הוא מקביל בשימוש שלו לקוביה-קובע את סדר השאלות, וכרטיסיות. בכל כרטיסייה יש 4 נושאים (לדוגמא "כלי תחבורה", "כלי נגינה", "בעלי חיים", "פירות" וכו'). בכל פעם הופכים כרטיסייה ובוחרים נושא אחד מתוך הארבעה שכתובים שם (בעזרת החפץ ההוא שתיארתי קודם אבל אפשר גם עם קוביה או באופן שרירותי-לבחור את אחד הנושאים) ואז הופ]כים את שעון החול וכל אחד כותב/אומר כמה שיותר שמות עצם הקשורים להגדרה הזו. (למשל, אם הנושא הנבחר הוא "בע"ח, אז לכתוב כמה שיותר בע"ח שאני מכיר), וזה עד שהזמן אוזל. אפשר לפשט את המשחק:להציג תמונות ע"פ הנושאים (בע"ח, פירות, ירקות וכד') להעזר בשעון החול בשביל הגימיק והכיף במחשק ולשחק כך שכל זמן שהחול יורד, אומרים שמות של חיות,כל אחד בתורו, עד שהזמן נגמר. מקווה שהיה מובן-אם לא אשמח לענות על שאלות. פחות ייעודי אבל מזמן שיחה-קלפי משחק, לוטו הפכים והתאמות, אביזרים "של גדולים" (כלי מטבח, כלי עבודה וכד') שמזמנים למשחק סוציו דרמטי ומעודדים שטף דיבור ופחות מילים קונקרטיות. ולבסוף, בעניין המעשיות-אני באופן אישי לא מתחברת למסרים באגדות הללו. עם זהבה אין לי כ"כ בעיה, אבל שלגיה , כפה אדומה ודומיהן מרגיזות אותי. אני מניחה שבסביבות גיל ארבע וחצי פלוס אתחיל לחשוף אותו אליהן, ולו רק בשל "החור בהשכלה", אבל בעיניי הן לא מאסט בכלל ולא ארצה שהם יהיו גיבורי התרבות אצלנו בספרייה.

 

[בוליפלג]

לאחרונה בדיוק החלטתי שהגיע הזמן לאגדות

ומעשיות. הסיבה לכך היא שהיא 'מביאה' אותן בעצמה. מספרת לי על נסיכה ומכשפה רעה שפוגעת בה, ונסיך שבא להציל... מה 'מספרת'

דורשת שנשחק ב....

, ולראייה בערב חג שמחת תורה אני הייתי הנסיכה ותפקיד המכשפה התחלף בין בני המשפחה!! רוני כמובן היתה הנסיך

בקיצור - אשמח לדווח איך ומה

(יש תרומה רבה להשמעת אגדות באזני הילדים, כתב על כך רבות אדיר כהן).

 

[down under1]

פרטי, הסברי, נמקי...

 

[בוליפלג]

אודות../images/Emo35.gif

 

[down under1]

יש תרומה רבה להשמעת אגדות באזני הילדים...

מה לא ברור?

 

[בוליפלג]

תקראי למטה. ואם מממש מממש מממש

תרצי - אני אפנה אותך למקורות. הלו - אין לי זמן, יש עבודה

 

[down under1]

זה בסדר, תודה

אני בטוחה שחיפוש בגוגל יעלה. לא התכוונתי להפריע.

 

[ללילילל]

עונה לגבי אגדות -

אני חושבת שזה מאד תלוי בילד, אבל באופן כללי הייתי אומרת שמגיל ארבע בערך. אנחנו בדיוק עכשיו מתחילים להתוודע לסיפורים האלה - מישמיש הכיר שטחית אחד מהם מהגן, ביקש שאספר לו, שלפתי את ספר האגדות והוא מרותק ממנו ומבקש עוד ועוד. הוא יהיה בן ארבע בעוד כמה חודשים. אני חושבת שהוא על הגבול - לפני חצי שנה נניח ברור לי שזה לחלוטין לא היה מתאים. עכשיו, אני מרגישה שחלק מזה עובר מעל הראש שלו, אבל בכל זאת יש משהו שמושך אותו בסיפורים האלה. והוא כבר מסוגל לעקוב אחרי עלילה יחסית מורכבת, ולא נרתע מדי מקטעים קצת מפחידים או עצובים. בעוד שנה, אני מאמינה שתהיה לזה משמעות יותר גדולה עבורו. אני מושפעת בהתייחסות שלי לאגדות מספר שקראתי של ברונו בטלהיים שמנתח את המשמעות שלהן ומסביר את המשיכה. אם לא, אולי הייתי חושבת שבכלל לא מתאים לחשוף לסיפורים האלה עם שללי תכני הנטישה והמוות והמיניות שבהם. אבל אני מקבלת את הגישה שלו, שהתכנים האלה בעצם קיימים גם כך בעולם הפנימי של הילדים בגיל הזה, והקריאה המשותפת באגדות הדמיוניות דווקא מאפשרת להוציא אותם אל אור היום בצורה קצת מרוחקת ולהתמודד אתם יחד, בסביבה בטוחה (כי אנחנו שם אתם, וכי הטובים מנצחים...). או בקיצור, שיש סיבה לכך שהסיפורים האלה עם כל כמה שחלקם שטותיים ומופרכים ואחרים מזעזעים, מחזיקים מעמד מדור לדור. התפתחות השפה לדעתי נתרמת בעיקר משימוש בשפה... מלדבר עם הילדים ולהקשיב להם ולהקריא להם. אין לי המלצה על משחק ספציפי, אבל אני גם לא מאמינה שמשחק ייעודי ישפיע באמת על מהלך ההתפתחות, או בכל אופן נראה לי שההשפעה תהיה זניחה יחסית להשפעה של ה"סביבה השפתית" הכללית שהילד חשוף אליה.

 

[calabaza]

הספר "קסמן של אגדות" ../images/Emo45.gif

(של ברונו בטלהיים) מאוד מומלץ, לדעתי, כדי להבין את החשיבות והמשמעות הפסיכולוגית שיש לאגדות עבור ילדים. לפי בטלהיים, הגיל שבו האגדות הכי "מדברות" לילדים (ז"א לעולם הפנימי שלהן) הוא גיל הגן, משהו כמו 4-6. אני מקריאה לבן שלי אגדות בערך מגיל שנתיים וחצי, תלוי איזו אגדה ובאיזו גרסה. יש לו תקופות שיותר מעניינים אותו סיפורים מהסוג הזה ותקופות שפחות, וגם לא כל האגדות זוכות להצלחה דומה בכל זמן נתון. לא מכירה משחקים ייעודיים להעשרת השפה, אבל לדעתי בגיל הרך זה מתרחש בדרך אחרת- מעצם בילוי זמן עם הילדים, תוך שיחה, הסברים, מתן הזדמנות לשאלות ומענה סבלני, וגם ממשחקי דמיון (מה שנקרא משחק סוציו-דרמטי) שאפשר לשחק גם עם מבוגרים, זה לא חייב להיות עם ילדים אחרים.