2 שאלות

Blackpanter1י

New member
2 שאלות

1.מותר להתגלח עם מכונת תספורת, אני מתכוון לגילוח ההתחלתי עם המכונה על מספר אפס בלי הכיסוי (נשארים זיפים) ? 2.למה הקדיש נאמר בארמית?
 

שפן1

New member
1 צריך לבדוק כי יש מכונות

בעיתיות.שאל בבית דין של הר´ ואזנר או מורה הוראה.2 כדי לא לתת להם פתחון פה לקטרג עלינו שאנו משבחים את ה´ בשבח גדול שמימושו יתקיים בימות המשיח כי המלאכים לא מבינים ארמית.ישנן מלאכים מסוימים שמבינים לשון ארמית.
 

Blackpanter1י

New member
אני לא מתכוון למכונת גילוח רגילה

אלא למכונת תספורת יש הבדל... לגי הארמית מצאתי ברשת את זה: "האמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי". והתוס' בשבת יב ע"ב ד"ה שאין מלאכי, תמהו: "ותימה דאפילו מחשבה שבלב כל אדם יודעים, ולשון ארמי לא יודעים?" והראש בפרק שני בברכות אות ב' תירץ את תמיהת התוס': "והלא אפילו מחשבות לב האדם הם יודעים ומכירין אלא לשון זה מגונה בעיניהן להזקק לו" כלומר לדעת הראש המלאכים דוקא מבינים ארמית אלא שזו שפה מגונה בעיניהם. מלבד התמיהה מה מגונה בשפה הארמית (והרי יש מילים ארמיות בתורה ובכתובים) גם נעלמה מהראש גמרא מפורשת, סוטה לג ע"א: "ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי? והתניא יוחנן כהן גדול שמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא וכו' ובלשון ארמי היה [כלומר הקול ששמע כהן גדול היה בלשון ארמית משמע שהמלאכים לא רק מבינים אלא אפילו מדברים ארמית] [ותירצו] גבריאל הווה דאמר מר בא גבריאל ולימדו שבעים לשון" ומכאן ברור שלא כדעת הראש שסובר שהמלאכים מבינים ארמית אלא שמגונה היא, ההפך הוא הנכון: אין הארמית מגונה (שהרי מדברים בה בקודש הקודשים) אלא שגבריאל הוא המלאך היחיד המבין ארמית משום שלמד שבעים שפות." אז איך זה מסתדר שרב יהודה אמר שהם לא מבינים ארמית?
 

שפן1

New member
ידוע לי פלפול זה

מלאכים יחידים יודעים ארמית.אבל הנושא הזה עמוק מאד
 
תשובות.

לגביי 1 - אני חושב שמותר, כי זה לא חד ממש, וכמו שאמרת - נשארים זיפים. ככה שזה לא ממש משחית את הפנים (שזה האיסור העיקרי מהתורה). לי יש מכונת תספורת, ואם אני מחליט להוריד קצת את הזקן, אני משתמש בה. לדעתי, זה יותר טוב מאשר להתגלח לגמריי עם מכונת-גילוח, כי לא ממש מצמידים לעור, וגם נשארים זיפים... לגביי 2 - הגמרא במסכת ברכות (דף ג, עמוד א) דנה בסוגיה זו. כתוב שם בתוספות שתי אפשרויות: אפשרות אחת: "אומרים קדיש בלשון ארמית, לפי שתפילה נאה ושבח גדול הוא, על-כן נתקן בלשון תרגום (ארמית), שלא יבינו המלאכים, ויהיו מתקנאין בנו". וזה ידוע, שהמלאכים מבינים כל השפות, חוץ מארמית. וקראתי פעם בזהר הקדוש כמה חשובה שפת התרגום, ארמית. ולא זכיתי להבין כל מה שכתוב שם. אבל, לפי מיטב הבנתי, כשאדם מתפלל בלשון רגילה, בא מלאך ולוקח את תפילתו, ומביא אותה עד לכיסא-הכבוד. וכל זאת - רק אם האדם זכה שתהא תפילתו מקובלת. ולכן, יש כמה דברים, כמו קדיש, שנתקנו בלשון ארמית, שאותה לא מבינים המלאכים, ולכן תפילה זו בארמית עולה הישר לכיסא-הכבוד, מבלי שתעבור "סינון" ע"י המלאכים...
 
האפשרות השניה:

"דבתר אגדתא (שאחרי דברי תורה/דברי אגדה) שהיו רגילין לומר קדיש אחר הדרשה, ושם היו עמי הארצות, ולא היו מבינים כולם לשון הקודש, לכך תקנוהו בלשון תרגום, שהיו הכל מבינים, שזה היה לשונם".
 
שבוע טוב! אני כמעט בטוח...

אבל לא לגמריי, אז אני לא יודע אם זו הלכה למעשה. אולי מנהל הפורום יוכל לעזור לנו עם זה...
 
למעלה