הרי
1. שׂדרה, בשי"ן שמאלית. שמעתי פעם סיפור נחמד על זה ומאז אין לי בעיה. אולי זה יעזור גם לך. אני לא זוכר את כל הפרטים, אבל זה היה משהו כזה: בימים הראשונים של המדינה החליט אחד מראשי העם לבדוק את העברית שבפי תושבי הארץ ולשאול עוברים ושבים אם אומרים "שׁדרות" או "שׂדרות". הוא הלך ושאל, וכולם נתנו לו תשובה שגויה, כלומר בשי"ן ימנית. בסוף הוא פגש ילד קטן ומתוך ייאוש שאל גם אותו, ולהפתעתו הגדולה הילד הקטן אמר "שׂדרות" כראוי. אותו איש מראשי העם שמח מאוד, ליטף את ראשו של הילד (אז עוד היה מותר) ושאל אותו מאיפה הוא, והילד ענה: מבאר סבע". זהו. 2. כללי ניקודה של מ"ם השימוש פשוטים מאוד: - בדרך כלל המ"ם תנוקד בחיריק והאות שאחריה בדגש: מִכָּאן. - לפני הגרוניות יחול תשלום דגש, כלומר המ"ם תנוקד בצירי ולא יבוא דגש: מֵחדש. - לפני שלוש המילים "חוט", "חוץ", "היות" לא יחול תשלום דגש, למרות הכלל הקודם, והחיריק יישאר: מִחוץ, מִהְיות.
