2 הפסיכיאטריות שפגשנו עד היום לא מכירות PDD

[yuliyuli1]

2 הפסיכיאטריות שפגשנו עד היום לא מכירות PDD

בתפקוד גבוה.
מבחינתן ילד בתפקוד גבוה פשוט לא בספקטרום והספיק להן להסתכל על הילד שלי דקות ספורות כדי לקבוע את זה.

 

[yuliyuli1]

אופס. אמור להיות בשירשור על דניאלה בינדר

 

[dina199]

שיועילו ויסתכלו ב DSM

גם ה V לא הוציא את 'תפקוד גבוה' מחוץ לספקטרום

 

[homealone]

תשאלי אותן למה אין לו כישורים חברתיים לגילו

 

[salsa10]

שינו היום את ההגדרות לאוטיזם - יש אבחנה

חדשה שנקראת SCD ומדובר בהפרעה חברתית או חרדה חברתית בתקשורת - והיא ניתנת לטיפול, כמובן, ואיננה בספקטרום האוטיסטי.
אלא אם כן, יש חזרתיות/אובססיות בנוסף אשר קיימות באופו קבוע - אז כבר נכנסים לספקטרום

 

[dina199]

מי שמסתכל על ילד כמה דקות

לא יכול לדעת אם יש או אין לו חזרתיות .ולפי הכתוב הפסיכיאטריות התייחסו רק להיותו של הילד 'תפקוד גבוה'.

וללא קשר לנושא שרשור , לפי דעתי עובדת המצאה של SCD והחלטה שזה לא בספקטרום, יהיה בכייה לדורות.
מי שהמציא את זה אולי יחסוך כסף למוסדות בתווך הקצר, אבל זה יעלה הרבה כסף לאותם מוסדות כהשאנשים האלה יתבגרו.

 

[salsa10]

לא חושבת שאת צודקת - לא כל בעייה חברתית

תקשורתית מקורה באוטיזם. לא כל בעייה חברתית צריכה להיכנס לספקטרום האוטיסטי.
דווקא מסכימה לחלוטין עם ההגדרות החדשות. אם אין אובססיות וחזרתיות - אז מדובר בהפרעה אחרת ולא באוטיזם.. הפרעה שגם בה צריך לטפל, אבל בצורה אחרת.
יש הרבה סיבות למה קשה לילדים ליצור חברויות: חוסר ביטחון עצמי, לקות שפתית שמקשה על הילד ומביישת אותו, עיכוב התפתחותי ועוד..

 

[dina199]

לא איכפת לי לא להיות צודקת

אוטיזם זה קשיי תקשורת בין אישית.
להגיד שלאדם יש תסמונת תקשורתית-חברתית , אבל לא לתת לו עזרה כי ב DSM 4 הוא היה אוטיסט, אבל ב DSM 5 זה התבטל -
לא יביא לשום דבר טוב. ואכן , הלוואי ואני לא אהיה צודקת .
ואני לא מדברת על 'כל קושי חברתי' . אני מדברת על מצב שכן נקרא אוטיזם DSM 4 , ולדעתי בוטל כי מי שאחראי על העזרה והכספים לעזרה החליט שיש 'איבחון יתר' .

 

[salsa10]

ואגב, הרבה ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז

גם סובלים מבעיות חברתיות תקשורתיות, אך הקשיים נובעים ממקור אחר: מפספוס של מידע בשל חוסר קשב, מאימפולסיביות במשחק , חוסר סבלנות וכו',
בעלי ה ADHD (ללא ASD כמובן) כן מבינים סיטואציות חברתיות, כן מבינים הבעות פנים, סרקסטיות, ציניות, קודים חברתיים, אבל קשיים אחרים מונעים מהם תקשורת חברתית טובה.

 

[dina199]

אני מדברת על ASD בלבד.

בגלל שאני שמעתי יותר מ 10 שנים על הבן שלי - 'מה את עושה עניין , זה וזה יש גם לאחרים , וזה וזה יש גם יש גם לאחרים , וזה וזה יש גם לאחרים - ואת סתם היסטרית' . ומתברר שהזה וזה וזה וזה וזה וזה - כולם היו שייכים ל ASD (גם אם נראו לא קשורים אחד לשני) ואכן היו אצל אחרים.

ולעניין החזרתיות - אני יודעת שמומחים הכניסו את זה ל DSM 5 , (והחליט שבלי חזרתיות זה סתם SCD נחמד) אבל אני לא מסכימה עם המומחים. חזרתיות זו לא תכונה , זו תוצאה. זו תגובה לתנאי הסביבה . ככל שהסביבה לא ברורה וככל שהיא יותר מלחיצה , כך יש צורך לא"ס לעשות סדר בראש ולהתמדד עם הלחץ .ואצל א"סים זה חזרתיות , שבמקרים הכי חמורים מגיעים לאובסיסה .
ז"א א"ס בסביבה לא מלחיצה א"ס יישאר א"ס אבל לא תהיה לא חזרתיות, כי לא תהיה לו שום שימוש בה.

 

[schlomitsmile]

ב"חזרתיות"הם כוללים גם את העניין החושי

מסכימה איתך שהרבה פעמים חזרתיות
היא תגובה למכבש הלחצים שהא"ס חווה.
עם זאת כשקוראים למה הם מתכוונים,
מסתבר שהם מכלילים במונח הזה הרבה מאד,
כולל דברים שעשויים להיות כן מאפיין מהותי
שעשוי להיות מוחרף, מוקצן, אם הא"ס עובר מכבש.

הנה הציטוט:
ב. תבניות התנהגות חזרתית, תחומי עניין צרים, או פעילות המתאפיינת בלפחות 2 מארבעת הסעיפים הבאים:

1. חזרתיות וסטריאוטיפיות בדיבור, בתנועה, או בשימוש בחפצים (כמו תנועות סטריאוטיפיות פשוטות, אקולליה, שימוש חזרתי בחפצים, או משפטים אידיוסינקראטיים).

2. הצמדות יתרה לשגרה, התנהגות תבניתית וחזרתיות מילולית או שאינה מילולית, או התנגדות מוגזמת לשינויים (כמו למשל טקסיות תנועתית, התעקשות על מסלול או מזון קבוע, שאלות שחוזרות ללא הפסקה, או מצוקה ולחץ הנגרמים משינויים קלים).

3. תחומי עניין מאוד מוגבלים ומקובעים אשר מידת העניין והעיסוק בהם אינטנסיבי ואינו נורמאלי בהיקפו (כמו למשל היצמדות לחפצים מוזרים או שימוש מוזר או מוגבל או מקובע בחפצים).

4. תגובתיות יתר או תת תגובה לגירוי חושי או התעניינות חריגה במאפיינים סביבתיים (כמו למשל אדישות כלפי כאב\חום\קור, תגובה חריגה לקולות מסויימים, או מרקמים, הרחת יתר, נגיעה בחפצים, הימשכות יתר לאורות או חפצים נעים).

 

[kagome10]

תהיה בנוגע לתחומי עניין צרים

אם תחום העניין הצר הו אמשהו שיכול לפרנס, למשל תכנות, זה עדיין יחשב לתחום עניין צר, או שתחום עניין צר נחשב לכזה רק אם הוא לא מקובל חברתית?

 

[schlomitsmile]

לעניות דעתי- הוא עדיין ייחשב תחום עניין צר בכל מקרה, בודאי כשמדובר בילדים, אי-אפשר לחזות האם העניין של הילד בדינוזאורים, בקווי אוטובוס או בחפצים עגולים (למשל) יתפתח יום אחד בבגרותו למשהו שעשוי לפרנסו.

 

[dina199]

בנושא דינוזאורים - על זה יורדים

בסדרת 'חברים' על רוס

.

מתעניין קווי אוטובוס יכולים להתפתח למתמתיקאי או למנהדס.

מתעניינים בחפצים עגולים יכולים להתפתח לפיזיקאים

 

[schlomitsmile]

וגם תכנות, כשמדובר בילד בן 5 למשל אינו מקובל חברתית

 

[dina199]

אז חוזרים לעניין החברתי

(שזה באמת העניין הראשי)
ושם המציאו את ה SCD

 

[schlomitsmile]

אםזה נחשב לצורך חזרתיות,זה "עוזר" להכנס לASD

 

[dina199]

אני יודעת

הבעיה מאז שהומצא SCD שלא נחשב בספקטרום , המאבחן יכול להחליט שאין חזרתיות משום סוג (הרי הוא הקובע, אף אחד לא יכול להכריח אותו לקרוא למשהו חזרתיות אם הוא לא רוצה) ולכן המאובחן לא בספקטרום.

 

[schlomitsmile]

שוב- אם המאבחן לא יודע לאבחן, זו בעיה זה אכן מתקשר להודעה שפתחה את השירשור,
אבל לא לדיון שהתפתח לגבי חידושי ה DSM5

 

[dina199]

לדעתי זה קשור.

כמן שכמעט כל דבר פסיכולוגים פוטרים ב 'בעיות רגשיות' (פוטרים, לא פותרים

) , כך מאבחנים לפי DSM5 יכולים להגדיר כמעט הכל בצורה מוחלטת כ SCD .