2 הפסיכיאטריות שפגשנו עד היום לא מכירות PDD

[אמא חמסה]

"הומצא"?

איך היית מגיבה אם מישהו היה כותב מאז הומצא האספרגר?

ודרך אגב, מאבחן היה יכול לקבוע גם ב-DSM4 שאין חזרתיות, שאין תחום עניין צר וכו' ובאופן כללי לא להכניס ילדים לספקטרום, גם אם לדעתך הוא ממש שם. נכון?
אף אחד לא יכול היה להכריח מאבחן לקורא למשהו חזרתיות או בכלל לקרוא לילד אוטיסט אם לא רצה בכך.
בגלל זה מנסים למצוא מאבחן שסומכים עליו ושחושבים שהוא מאבחן טוב וישר.
מהבחינה הזו כלום לא השתנה.

אז עכשיו מאבחן שלא חושב שהילד אוטיסט יכול לרשום שהילד SCD
ולפני כן רשמו שהוא ADD או כל משהו אחר שרצו, או כמו שקרה אצלך, רשמו את כל המאפיינים של אוטיזם ורק לא רשמו שהכל ביחד זה אוטיזם. וזה קרה, להזכירך באותו DSM4, שעכשיו כל כך מתרפקת עליו.

 

[kagome10]

כל ההגדרות האלו הן המצאות

והאספגר הומצא, כמו שהומצא האוטיזם וגם ה ASD. כמו עוד הרבה הגדרות שהומצאו על ידי בני אדם.

השאלה היא אם ההמצאות האלו מועילות אם מזיקות.

 

[אמא חמסה]

האנשים היו גם קודם, רק ההגדרות הן המצאה

אבל אם דינה היתה קוראת לאספרגר 'המצאה' הייתי מסכימה אתה, כי אכן כל ההגדרות הן יצירות מוחו הקודח של האדם.

אבל ההמצאות של ה-DSM4 פשוט כנראה יותר מצאו חן בעיני דינה, ואילו אלו של החמישי פחות. ולכן לאלו של הDSM4 היא לא קראה המצאות.

 

[dina199]

גם אספרגר הומצא

על יד פסיכיאטר שהשפ שלו היה אספרגר.

אני לא נגד הגדרת SCD . אני נגד זה שזה לא נחשב בספקטרום האוטיסטי.
אם תסמונת תקשורתית - חברתית היא לא בספקטרום, אז מה כן ?
כפי שכתבתי עניין חזרתיות לא משכנע אותי , כי על פי רוב הסעיפים הרשמיים שם - אלה תגובות, ולא תכונות.

 

[אמא מודאגת3]

זה

כן רק שזה לא יוכר ע"י הרשויות לצורך מתן זכויות

 

[dina199]

וזה מה שאני אומרת כל הזמן.

זה חוסך כסף לטווח קצר , כי זה מפחית את מספר 'איבחוני יתר'

 

[אמא חמסה]

מה זה אוטיזם?

 

[dina199]

קושי תקשורתי - חברתי

 

[אמא מודאגת3]

ומה זה ? SCD

לא אותו דבר? זו לא בעיה בתקשורת החברתית?

 

[dina199]

מבחינה רשמית זה לא בספקטרום.

ואני לא מסכימה עם הבחינה הרשמית הזאת . לדעתי זה כן בספקטרום , כי מה זה אוטיזם אם לא קושי תקשורתי-חברתי ?

 

[אמא חמסה]

יש רמות שונות של קשיים,

כמו שלא כל אדם שאינו שומע טוב הוא חירש, כך לא כל מי שיש לו קושי חברתי הוא אוטיסט.

אוטיזם הוא רצף שלם של הפרעות, המאופיינות בקושי לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית, יחד עם טווח מוגבל מאוד של תחומי פעילות ותחומי עניין.

 

[kagome10]

אלא עם כן הוא בחינוך ביתי

ואז ההורים יספרו בגאווה לחבריהם, ולחברים ממפגשי חינוך ביתי בכלל לא יהיה אכפת. הם התרגלו לדברים שמקובלים חברתית הרבה פחות.

<לא בגיל חמש, אבל בסביבות היסודי, קראתי לא מזמן. עכשיו אני מתחילה לחשוב - אולי הילד הוא איש אמצע?>

 

[schlomitsmile]

ההשוואה נעשית ביחס לבני הגיל בלי קשר למסגרת

 

[kagome10]

הבעיות החברתיות הן תלויות מסגרת

והמוסכמות החברתיות שונות במקומות שונים. רק שאם ילד שהיגר עם הוריו מישראל ליפן לא מסתדר - קוראים לזה קשיי הסתגלות.

אני יכולה לחשוב על לא מעט אנשים עם "קשיים חברתיים" שהיו מסתדרים בחברה פתוחה יותר, עם פחות דעות קדומות. חלק אפילו נמצאים בסביבה כזו. ואז ההורים שלהם פשוט נהנים מהילד. אם אין בעיה, אז גם אין סיבה ללכת לאבחון.

אבל כשהבעיה נוצרת ממפגש עם סביבה לא מותאמת, אז הבעיה - היא אמתית או מומצאת? האם היא קיימת בצורה מנותקת מהסביבה?

 

[schlomitsmile]

לעניין התעסקות בתחום עניין ההגדרה שלהם ל"מידת העניין והעיסוק בהם אינטנסיבי ואינו נורמאלי בהיקפו" אינה משווה בין הילד לחבריו למסגרת אלא למה שמקובל בחברה הנתונה לבני הגיל.
אני לא מחווה דעתי לעצם הענין, רק מתייחסת להגדרה כמות שהיא.

 

[kagome10]

באיחור מה

אני חושבת שלא מעט מילדי החינוך הביתי יוצאים פגומים לפי הגדרות המערכת. היה דף בו דובר בדיוק על זה - הורים של ילדה שבאו לאבחון ראו איך המאבחנת מראה קיבעון וחוסר מקצועיות, ותהו איך הם יוכלו לקבל אבחון אמיתי.

אומנם המסגרת מתקשה לקבל את מי שמחוץ למסגרת, אך אם הילד מחוץ למסגרת היא כנראה פשוט לא תדע על "פגמיו" אם הם לא מפריעים לילד, להוריו, למכריו.

 

[schlomitsmile]

נכון, היא לא תדע אבל כאן מדובר עכל הקריטריונים להגדרה, לא על הפרקטיקה.

ואם ההורים כן יגיעו עם הילד לאיבחון,
המאבחן יתייחס לשאלת תחום עניין צר
בהשוואה לנורמה לילדים בני הגיל הזה,
בלי קשר למסגרת חינוכית.

 

[kagome10]

יש ספר יפה: "רופא לבן, אלים שחורים"

כתב אותו רופא בישראל שחי כמה זמן באפריקה והספר מדבר על ההתאמה של הרפואה המערבית לתרבות האפריקאית.

הנורמה לגיל זה היא בעצם הנורמה בחברה הישראלית, היהודית, הלא חרדית. כי בחברה החרדית "תחום עניין צר" של לימודי קודש הוא הנורמה.

ובחברה האפריקנית זה הגיוני לחלוטין להינשא לאל הנהר. והסיפור על האל שבחר בילדה להיות לו לכוהנת, והילדה מידי פעם הייתה נתקפת בסוג של התקפי שגעון, עד אשר אמה נכנעה והניחה לילדתה להתחיל את לימודי הכהונה. ואז הכל הפסיק. את הסיפור הזה <בגרסא הרבה יותר מורחבת ומעניינת הוא מופיע בספר> סיפרה הכוהנת עצמה, כבר בוגרת, לסופר.
מה היו אומרים עליה אצלנו? מה היו אומרים על מכשפות ועל אנשים שראו אותן עפות ביער?

נורמה ביחס לגיל - של ישראל? של החברה המערבית? של העולם כולו?

לדעתי זה מגוחך להגיד שההשוואה לנורמה צריכה להיות ביחס לקבוצה של הילדים בני אותו גיל במדינה, השוואה עם ילדים מאותה מסגרת היא אסורה, כמו גם השוואה אם כל ילדי העולם.

אי אפשר להתעלם מההקשר. למרות שרופאים נורא נורא נורא רוצים להסתכל על אדם כאוסף של תסמינים, האדם הוא תבנית נוף מולדתו. ומי שרוצה לעזור לסובביו לא יכול להתעלם מההקשר.

 

[schlomitsmile]

אין לי ויכוח איתך

כמו שכתבתי בתחילת הענף הזה-
"אני לא מחווה דעתי לעצם הענין, רק מתייחסת להגדרה כמות שהיא".
המאבחן המצוי כשבא בפניו ילד לאיבחון,
יתייחס לשאלת תחום העניין הצר יחסית לנורמה לבני הגיל,
כפי שהוא מכיר אותה.
נכון, עשויה להיות הטייה תרבותית.
אם הוא בנאדם חכם, הוא יקח את זה בחשבון.

 

[kagome10]

לא חכם, אלא רחב אופקים

זה לא אותו דבר. לדעתי הדרך הכי טובה להקטין הטיות כאלו היא לחשוף אדם לתרבויות שונות. למשל, לכלול בלימודים לפסיכולוגיה לפחות תואר אחד באנתרופולוגיה, בו לומדים בפירוט על תרבויות אחרות. הלימוד צריך להיות מנקודת מבט חיובית. למשל, ללמד על תושבי האי פיקטומיה, שהצליחו במשך מאות שנים לשמור על שלום ושגשוג באי קטן מאוד, על ידי הגבלת ילודה קפדנית, לעיתים בדרכים כגון הריגת תינוקות, שנראות אכזריות בימינו, והשוואה עם כמה חברות אחרות, שהגיעו למלחמות ואסונות בגלל עודף אוכלוסין. לדעתי לימוד על תרבות של חברה, יחד עם הסברים על למה התרבות הזו נוצרה כפי שהיא, איך היא משרתת את החברה ואיך היא שומרת על הישרדותה ושלמותה, הם מרחיבי אופקים.

זה גם היה מגדיל את הפתיחות לדעות אחרות. פשוט בגלל הפרופורציות.