1972-נזכה ממך לתגובה!?

[sheep1972]

חיי המין בזבל

שלום לכולם. להלן הטלנובלה האישית שלי: בן זוגי ואני נשואים זה עשרה חודשים, אך אנו יחד כבר שש שנים וחיים יחד כחמש שנים. לפני כשלוש שנים, בן זוגי פוטר ובמשך שנה ישב בבית. לא ארחיב על המתח, הריבים והצעקות אך זו הייתה תקופה איומה. אומר רק שהדבר השפיע מאוד על יחסי המין שלנו - עקב המצב, בעלי סבל מהבעיה שכל גבר הכי חושש ממנה בעולם. לאחר שנה של סיוט, הוא מצא עבודה, אך התחום הזה לא השתפר. הלכנו לייעוץ זוגי והמצב השתפר קצת - אך הוא עדיין היה היסטרי לגבי כל הנושא... למרות הכול המשכנו עם התכניות להתחתן וקצת לפני החתונה, חטפנו עוד מכה והתברר שבעלי חלה בסרטן. לאחר ניתוח וטיפולים וכו´ עכשיו הוא כבר כמעט בריא ונורא לומר את זה, ואני מודעת לזה שהוא עבר תקופה קשה, אך אני מרגישה שהוא משתמש בסרטן כתירוץ נוסף לא לשכב איתי. יש מיליון דברים שאפשר לעשות גם בלי ה"אקט" עצמו, אני מבינה שקשה לו, אך מצדו אין שום יזמה. נשבר לי לרדוף אחריו. אחרי שאני עושה קצת סנקציות (או הרבה) הוא בא לקראתי ומבצע את מה שדרוש, אבל זה כבר ממש נמאס עליי. מחוץ למיטה הוא תמיד מנשק ומחבק והוא בעל נפלא ואנחנו החברים הכי טובים בעולם, אבל האגו שלי במצב איום ונורא. אני יודעת שקשה לו אבל באיזה שהוא מקום נמאס לי להיות מבינה!!!! רק שלא ישתמע מזה שאני איזו סקס מניאקית - אני לא - אבל כשלא מקיימים יחסי מין, הדבר פוגע באינטימיות הזוגית והדבר משפיע על הכול... אני כבר לא יודעת מה לעשות. זהו, סיימתי להתבכיין.

 

[איש המערות]

בעיה במיניות עקב מתח ומחלה

על פניו נראה שבעית המיניות יוצרת משבר בזוגיות ולא להיפך. הייעוץ המתאים הוא כנראה ייעוץ מיני ולא ייעוץ זוגי (חבל שהמטפל שהייתם אצלו לא הציע זאת). אני מציע לך להיעזר בפורום מומחה "טיפול מיני ומיניות" לקבלת אינפורמציה נוספת.

 

[sheep1972]

טיפול מיני

תודה על התשובה! הטיפול כלל ויאגרה ותרגילים וכו´ אך בעלי פשוט לא הצליח להירגע (הוי, האגו הגברי....) כשעל בעלי "לתפקד" (סליחה על הבוטות) הוא "מתפקד", הבעיה היא שהוא כל כך היסטרי מהנושא, שהוא מעדיף שלא לנסות. נשבר לי לרוץ אחריו כמו אימא פולניה ולדרוש סקס (אופס, זה לא נשמע טוב, אך אני מקווה שמבינים את הכוונה).

 

[איש המערות]

ויאגרה ותרגילים זה טיפול "מכני"

לטיפול כזה יש לפעמים תועלת כי הוא שובר מעגל קסמים. יחד עם זאת לא תמיד זה מספיק ונדרש לפעמים גם חיזוק פסיכולוגי ובעצם הטיפול צריך לשלב בין השניים. נסי את הפורום השכן. הם עוסקים בבעיות מהסוג שהעלית.

 

[חיפוש עצמי123]

פצצה מתקתקת

לגביו- איש המערות המליץ ואני מצטרפת, על טיפול משולב של טיפול מיני ופסיכולוגי לגביך- את צריכה לעשות החלטה כמה חשובה לך המערכת הזו הרי ברור לך ולי שלאורך זמן אם לא יחול מהפך משמעותי הדברים רק ילכו ויחמירו וטבעי שאישה צריכה שיחשקו אותה וירצו אותה וזה חלק ממערכת יחסים נורמלית את כותבת שאתם חברים טובים ואוהבים ונשמע שהבסיס טוב אבל זה לא ערובה לעתיד טוב!!! את צריכה לעשות החלטה איפה הגבול האדום שלך וכמה את מוכנה להשקיע וכמה את מוכנה לתת וליזום גם כשנמאס..... והוא חייב - ח י י ב - להבין שאם משהו לא ישתנה את לא תהיי שם לידו אחיות רחמניות יש המון בבית-חולים לו יש אישה בבית!

 

[איש המערות]

רצה אחריו לדרוש סקס

מזכיר לי משהו שראיתי באינטרנט. סתם כך, כדי להעלות חיוך בין כל ההודעות הקשות כאן, ללא כוונת קנטרנות.

 

[האיש בקצה הדרך]

וזה רק מוכיח שהוא פשוט בבעיה

עם הבטחון העצמי. כן האגו הגברי מחובר לכולנו לזין בצינור ישיר. יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות. הוא היסטרי כי הוא פוחד להיכשל ובדיוק בגלל זה לא רוצה להתחיל. הוא צריך טיפול וסבלנות לדעתי והאמת, במקום אחר הצעתי אותי משהו בסגנון סרוגייט. עכשיו אני אפילו יותר משוכנע...

 

[adam33]

אמפטיה

דבר ראשון יישר כח את באמת מי שהוא לא מעריך שאמורה ללכת אבל עושה מאמצים להיות לצידו ברגעיו הכי קשים ולגבי ייעוץ בעצם כל פעם אני מבין שזה תירוץ אחר את חושבת שהוא מרחם על עצמו? את חושבת שהוא דואג לך ובעצם הדבר משפיע על תיפקודו המיני? ישנם זוגות שהם בריאים ובכל זאת הם עם בעיות במיניות מבין שדברת איתו מבין שבעצם עשית הכל והמון עד כמה הוא אוהב אותך ומוכן לעשות המון בשבילך? רק שאני חושש שכאשר הוא אמור להתמודד עם המון בעיות ישנו חשש שהוא עצמו ישבר יותר מאשר כעת אבל בכל אופן הבעיה שלכם היא קשורה לכמה פרמטרים 1 עניין של מין 2 עניין של חולה ובן זוגו 3.עניין של זוגיות. אני ממליץ לך ללכת לבית חולים שהוא מטופל בו ודרך קופת החולים לנסות לטפל אצל ייועץ שהוא מטפל בבעיות כאלה בטוח אני שזו אינה הפעם הראשונה שהם נתקלים בתופעות כאלה. ולבסוף.. אכן את זכאית ליותר ובמיוחד לאור כל מה שעברת מהצד שלך נסי ללכת לקראתו בייעוץ..אם זה לא יעזור.. עשית את המקסימום.

 

[אחותו של שקספיר]

אכן טלנובלה

חמש שנים בני זוג. שנתיים ראשונות הכל טוב ויפה(חייתם יחד ,אגב?) שנה שלישית-הוא מחוסר עבודה תקופה של מתח ,ריבים וצעקות- וירידה מוחלטת בתפקוד המיני, עד אין אונות . משך שנה שלמה. ואת נשארת איתו. כשהוא לא עובד, יש מתחים וצעקות, אינכם נשואים,אין משפחה ואין מחוייבות. למה נשארת? אח"כ הוא מוצא עבודה. אבל אין פתרון לאין אונות (או שפור חלקי) ואת עדיין איתו. למה נשארת? אח"כ הוא חולה בסרטן, ניתוח וטיפולים. ואז כמובן (אגב) שהמיניות בזבל. לא שואלת למה נשארת, די ברור בסיטואציה הזו. ואז התחתנתם(תוך כדי הטפול בסרטן? או אחרי...?) המיניות עדיין על הפנים. נשואים כמעט שנה. והדפוס הוא של- סנקציות מצידך וביצוע מצידו. ואני שוב שואלת ? למה התחתנת איתו במכלול הבעיות הזה? ולמה נשארת איתו בכל המכלול? לא בתוקפנות, אלא שתבדקי אצל עצמך. הדפוס של גבר "מטופל" ואישה "מטפלת" הוא דפוס ששניכם יצרתם. הוא לא לבד בעניין הזה. לפני הנישואים לא היה לך חשוב? או שהמשכת ב"תוכניות להתחתן" בכל מקרה, כי היו תוכניות. איך ממקום של גבר לא עובד, ריבים צעקות מתח ואי תפקוד מיני מוחלט-מגיעים לנשואים והתחייבות לכל החיים(לפחות תוכניות לכל החיים). אולי הוא בכלל הומסקסואל? אולי יש לו אישה אחרת מלבדך? חשבת על זה? איך עד היום -חמש שנים, לא הגעתם לטיפול ייעוץ פסיכולוגי משמעותי. את או הוא או את והוא. נשמע לי צועק לעזרה. ולא ויאגרה , סליחה. עזרה מוחלטת לבדיקת המקום שלכם, של דפוסי האישיות, התקשורת והמיניות.

 

[mor mor]

בכלל לא עולה פה השאלה......

למה נשארת????. היא אוהבת אותו, כאשר יש אהבה, ורצון להיות ביחד, הדברים האחרים מתגמדים, ומנסים לעבוד עליהם יחד. אז כל פעם שקשה מרימים ידיים ובורחים אחורה ?! ממש לא !! מ-ת-מ-ו-ד-ד-י-ם לאהבה אין תעודת ביטוח..... ואם היא היתה מתחתנת עם מישהו מושלם- שלא היו בעיות , אז מה - הדברים היו נשארים מושלמים?! ממש לא. במערכת יחסים יש עליות וירידות , ואני מבינה את בעלה באיזשהו מקום, כי עברתי את תקופת האבטלה של חבריי, ואכן אין חשק לכלום, ולוקח קצת זמן עד שחוזרים למוטב.. בהתחלה לא הבנתי, והיו אכן מריבות, אך אחרכך פשוט נכנסתי לראש שלו. תשבו ופשוט תוציאו את הדברים על השולחן- זה הפתרון - אך הזמן יעשה את שלו... בהצלחה.......

 

[אחותו של שקספיר]

לך אולי לא עולה השאלה

לי כן. אני יודעת שיש סיבות גלויות וסמויות להתנהגויות של בן אדם. קשר של 5 שנים בין אישה ואיש, צעירים,אני מניחה, שבו המיניות - תלויה על בלימה לאורך מרבית הקשר, ותוך כדי כך גם ממסדים אותו עם הבטחות לחיי נצח ונישואים מעתה ועד עולם. אני מעלה תהיות...על אופי הקשר....על הצרכים שקשר כזה מספק לשני הצדדים... על הבעייתיות שלא התחילה אתמול שלשום... אבל כמובן שאפשר לאמר " דברו על הדברים גלוי על השולחן" "הזמן יעשה את שלו" ו" כשיש אהבה....הכל מתגמד" ויש עוד כמה ססמאות מקובלות. סליחה.

 

[sheep1972]

חברים למרות הכול

זה אולי יישמע מוזר, אך פרט לקטע של הסקס, מאז ומתמיד היינו חברים נורא טובים שתומכים ותמיד נמצאים שם, אפילו בתקופות הכי מסריחות. אם הקטע של הסקס יחזור להיות בסדר, אלה באמת יהיו נישואים מושלמים. הלכנו לטיפול זוגי ודברים החלו קצת להסתדר אך ברגע שהכה הסרטן, די זנחנו את העניין. אני מקווה שאחרי אתמול בערב, שממש הבעתי שנשבר לי מהעניין, הוא התחיל קצת לחשוב, כי הבוקר הוא אמר שהוא יודע שצריך לטפל בבעיה. חשבתי על הקטע של ההומוסקסואליות וזה ממש לא נדבק. מבחינת פילגש, תאמינו לי, אין לו זמן (או כוח פיזי אחרי חודשים של מלחמה בסרטן) לאישה אחרת.

 

[חיפוש עצמי123]

בכלל לא מוזר.

זה הכול תלוי בך. כמה סבלנות יש לך. הרי זה כמו אמפליטודה-עליה ירידה, עליה ירידה וכמו בעליות/ירידות אחרי כל ירידה יש עליה השאלה אם אחרי כל כך הרבה "גליצ´ים" יש כוח לעליה הבאה?????

 

[מ ת ל ב ט ת]

סליחה מראש על הבוטות

"מאז ומתמיד הייתי אכלנית כפייתית (לצערי) אך בשנה האחרונה המצב החמיר עקב גילוי מחלת הסרטן אצל בעלי." אבל, האם ייתכן שלבעיה זו, יש השפעה על חוסר החשק של בעלך? ושוב, סליחה מראש על הבוטות שאולי קיימת בניסוח השאלה !!! אין בה כל כוונה לפגוע אלא רק לנסות להאיר צד אחר של הבעיה

 

[sheep1972]

לא רלוונטי

ירדתי שלושים קילו בשנה האחרונה וזה עדיין לא עזר, אז אני יודעת שהבעיה לא שם. דווקא דיברנו אתמול והוא מוכן ללכת לטיפול, אז אולי הפתרון בדרך.

 

[seeyou]

../images/Emo54.gifוהוא בעל נפלא !!!

..."ואנחנו החברים הכי טובים בעולם..." ..."אבל כשלא מקיימים יחסי מין,"....היתר לא שווה!!!!!!!!!!!!!!! מסכנה פשוטה... ...גבר אחד ל"נפש"... ואחר..."לגוף"... אם היום המצב כול כך קשה...מה את מצפה בעוד 5-10 שנים? ...."נמאס לי להיות מבינה!!"...ברור!! גם כאשר מתחתנים ..."ואנחנו החברים הכי טובים בעולם"...נשארים זרים!! כול אחד עם החבילה שלו! אני בטוח שאת תמצאי את הפיתרון לבעיה שלך אך תאמיני לי שגם הוא ימצא אשה אחרת שתרחם עליו!!(אולי בתוספת מימון!)

 

[האיש בקצה הדרך]

נראה כאילו הוא קצת חושש

כי הוא "נדפק" כבר לא מעט פעמים, הביטחון העצמי שלו בטח מתחת לגובה הדשא והוא אומר לעצמו "למה להתחיל אם זה יהיה לא טוב ומביך בסוף" את צודקת שזה פוגע בזוגיות ולכן אם את רוצה שהיא תישאר, אתם חייבים למצוא פתרון...

 

[חיפוש עצמי123]

בדרך....???? אז מה אתה מציע???

לדעתי אתה קצת מפספס יכול להיות שהביטחון שלו... והוא חולה... והוא במצב פסיכולוגי מסויים.... אבל יש כאן שני אנשים גם היא כאן וגם לה יש דרישות וצרכים ומהווים אז מה זה עושה אותה??? אחות רחמניה? או אישה? ומה יותר חשוב בחיי נישואים-חברות או אישות?

 

[האיש בקצה הדרך]

אוף, זרקת פצצה../images/Emo5.gif

אחות רחמניה או אישה זו כבר בחירה שלה אבל כנראה שכדאי במקרה הזה קצת משניהם. אני כמובן יוצא מנקודת הנחה שהקשר אכן חשוב והמטרה היא בנייתו ולא פירוקו... זוגיות בלי מין לדעתי לא יכולה להתקיים. זוהי מבחינתי אקסיומה. מצד שני, יש לי הרגשה שבמקרה הזה הגבר נכנס ללופ, הוא חושש להתחיל כי הוא יודע שלא יוכל לגמור (תרתי משמע) ולכן למה סבול, למה למעוך עוד קצת את מעט הביטחון שנשאר. אל תשכחי שהיכולת לזיין (סליחה על הבוטות) היא חלק בלתי נפרד מהיותו גבר ולא משנה כמה נאור ופתוח הוא יהיה. ולשאלתך, מה אני מציע. אני חושב שצריך למצוא את הדרך לבנות חזרה את בטחונו העצמי של הגבר במערכת הזוגית הזו. סנקציות בטח לא יעזרו אבל מצד שני הכבשה מ72 לא אמרה מה היא ניסתה. האם ניסית ליצור אווירה אינטימית ומעוררת בבית? אני לא מדבר על ליטופים והסתובבות בבית בגרבוני תחרה (למרות שזה גם רעיון לא רע) אבל בהחלט מדבר על שיחות אינטימיות ומגרות, ליטופים, רמיזות ושאר הדברים שנשים יודעות לעשות כדי לעורר את חלצינו. האם חוסר המין לא גרם לדעיכה של הרצון להראות סקסית ולהרגיש כזו? אם כן, זה גלגל כי את לא מרגישה מושכת אז גם לא משדרת את זה והוא מרגיש וכן הלאה.... אם ניסית ולא עזר, חשבתם על טיפול רפואי? וגם כאן, אין הוקוס פוקוס. לא לוקחים כדור שמעביר את הבעיה... חשבתם על סרוגייט? יש עוד אבל 1972, תתני גם קצת... בהצלחה

 

[sheep1972]

מעכלת הכול

התפתח כאן פולמוס לעניין ואני מנסה לעכל הכול. חשבתי לרגע שהוא יסכים ללכת לטיפול אישי אבל הוא מסרב. הוא דורש שאתן לו חודש ולדעתו הוא יכול לפתור את זה לבד. למרות שקשה לי עם זה, החלטתי באמת לשתוק ולתת לו חודש כי כל האופציות האחרות והסנקציות לא עבדו. למרות שזה קשה, אני נורא נורא אוהבת אותו ומבינה שהוא עבר דברים קשים. אני לא אדם שיבגוד שכן אני מכבדת אותו ואני יודעת שלעולם לא יסלח לי - אני פשוט אתן לו חודש ואם שום דבר לא יזוז פשוט אעבור אל ההורים שלי עד שהוא יסכים ללכת לטיפול. אני לא מבינה את הקטע הגברי הזה של עדיף-שהוזגיות-תיהרס-העיקר-לא-ללכת-לטיפול-ולהתפדח.