הייתי אמורה להתייצב ביום ראשון...
בכפר-סבא, לתפקיד שח"ם. באתי לשם... ואמא'לה. אתן לא רוצות לתאר מה הולך שם. כל הבנות תת-רמה. הם אמרו "מי שלא רוצה להיות פה, שיגיד עכשיו." אז אמרתי שאני לא רוצה להיות שוטרת, והם שלחו לי צו חזרה לבקו"ם. הייתי אמורה להיות בתל-השומר בדיוק שעה אחרי שהם נתנו לי את הצו. נסעתי לתל-השומר, הגעתי לקצינת מיון במדור נשים. אמרתי לה שאני רוצה להיות מכי"ת; והיא אמרה שאין אפשרות כי הקורס סגור, וזה מיונים קדם צבאיים וכו'. ניסיתי להילחם, לא הלך.
אין מצב. אז היא הציעה לי שני תפקידים אחרים, כי אמרתי לה שאני רוצה "להרגיש צבא". אחד מהם זה תצפיתנית - חרא של תפקיד, לפי מה שהבנתי (למרות שהיא ניסתה "לייחצן" לי אותו.) השני הוא סמבצי"ת (סמלת מבצעים) - אני לא יודעת עד כמה התפקיד הזה טוב, אבל לפי מה ששמעתי, הוא בסדר. אז אמרתי לה שאני מעדיפה סמבצי"ת. היא אמרה שאני צריכה לעשות שוב טירונות (השלמה ל-02, וקורס), ואין לי בעיה עם זה, כי דוגרי - הטירונות זה הדבר הכי כיף בצבא! מצדי לחזור על זה שוב ושוב ושוב. אבל הפז"ם שלי לא דופק, עד ה-23/4, (יענו, דחיית שירות). בתאריך הזה אני מתייצבת שוב, ומתחילה את הטירונות והקורס. עד אז יש לי חופש, ואני נחשבת אזרחית, לא חיילת.
בקיצור, זה עוד לא נגמר... אני עדיין מתכוונת להילחם על קורס מכי"ם. ואם הם חושבים שמה שיגרום לי להתייאש, זה הטירונות מחדש וכל זה, אז הם טועים. אחרי הטירונות והקורס, אני מגישה טופס 55, משגעת אותם בפקסים וטלפונים, ועושה הכל כדי להיות מכי"ת. אין לי בעיה לעשות טירונות 01, 02 ואח"כ 03. בכיף...