1811 ימים של אהבה

1811 ימים של אהבה

אהבה ראשונה וכל כך מיוחדת...

זה קרה ב 7.11.1996 יום חמישי, שבועיים בדיוק אחרי יומולדת 17 שלי...ביום המיוחד הזה הכרתי את אהובי האחד והיחיד.
ביום ההולדת שלי קיבלתי שלל מתנות, אך בליבי היתה תחושה חזקה שיש עוד מתנה ענקית שמחכה לי... והיא אכן הגיעה כעבור שבועיים, מתנה בדמות של עלם חמודות העונה לשם "לוני" (כינוי שהמצאתי לו).

הכרנו מחוץ לאולם אירועים בחתונה של בן דודי, לוני עבר שם במקרה, אני ישבתי עם בת דודתי ישבנו בחוץ ופיטפטנו, באותו הזמן לוני חלף על פניי במהירות הספקתי לראות דמות עוברת מולי עם חולצת משבצות בורדו ולבן. ומשהו בלתי מוסבר גרם ללוני לחזור אחורה "ברוורס" הוא נעמד מולי ואמר "את מוכרת לי" ואני (מגעילה שכמותי) לא התייחסתי אליו כל כך...ולוני המשיך בדרכו.

אני ובת דודתי המשכנו לפטפט ולפטפט ולא שמנו לב שכל האורחים והדודים כבר יצאו מהאולם והמשיכו לאפטר פרטי ולנו לא היתה הכתובת של המועדון ולא ידענו לאן לנסוע, וזו היתה תקופה לפני עידן הטלפונים הניידים. היינו די אבודות...אבל עדיין לקחנו זאת בקלילות...

חיפשו את מי לשאול היכן ממשיכות החגיגות ואת מי אנו פוגשות בחנייה, את לוני!!! שאלתי אותו "אתה יודע היכן נמצא המועדון?" והוא ענה "כן, אני נוסע לשם תצטרפו אליי למונית" אני והיא החלפנו מבטים לא היינו בטוחות לנסוע עם בחור שאנו לא מכירות, אפילו שזה במונית די התלבטנו אך החלטנו לנסוע...

רצינו לחלוק עם לוני את התשלום על המונית, אך לוני ענה בביטול שילם ונכנס למועדון...הוא נעלם בין האנשים וקצת הצטערתי...כשנכנסתי פנימה והתיישבתי ראיתי אותו בזווית העין רוקד...ונצבט לי הלב משהו שלא קרה לי לפניי...
כעבור זמן הלכתי לשירותים וכשיצאתי מהם נתקלתי בלוני שבדיוק התכוון להכנס לשירותים והוא אמר "לאן נעלמת? חיפשתי אותך"
לוני ביקש שאחכה לו שהוא רוצה לדבר איתי, הוא נכנס לשירותים וחזר במהירות הבזק ושאל אם אנחנו יכולים לשבת בחוץ לדבר...

יצאנו החוצה לוני ראה שאני רועדת מקור (אני חושבת שזה היה מהתרגשות :) והוא הכין לי תה כדי שיהיה לי חם.
ישבנו על מעקה נמוך ולוני דיבר ודיבר ודיבר ודיבר ודיבר חחחח הוא דיבר כל כך הרבה ואני הקשבתי והקשבתי והקשבתי חחח
ואז חברים שלו באו להציק לנו ולוני גירש אותם...ברקע שמענו את המוזיקה מתנגנת מתוך החגיגה (אני עדיין זוכרת את השירים שהתנגנו) ...הייתי כל כך ביישנית אז כאילו בלעתי את הלשון...ולוני ביקש את הטלפון שלי...נתתי לו את המס' טלפון הציבורי בפנימייה בה למדתי (לפני עידן הניידים כבר אמרתי חחח)....לפני שהפכתי לדלעת לוני אמר לי שהוא יבוא לשבת חתן למחרת והוא יחפש אותי..ביום שישי לא פגשתי אותו ובמוצ"ש שעה לפני שהייתי צריכה כבר לנסוע לוני הופיע מולי ואני מרוב התרגשות כמעט התעלפתי הלב שלי פעם בעוצמה והרגשתי שאני לא נושמת....כל כך התרגשתי.

לוני ביקש לדבר איתי ביחידות ישבנו על ספסל ולוני אמר "חשבתי עלייך כל השבת לא יצאת לי מהראש, אתמול שאלתי את הדודים שלך איפה את והם אמרו שהיית וכבר הלכת רציתי לראות אותך " מסתבר שלוני חיפש אותי יום קודם אך הגענו לשבת חתן בשעות שונות.
לוני שוב דיבר ודיבר וראיתי עליו שהוא כל כך מתרגש והוא ביקש שנדבר ואמר שיתקשר אליי לטלפון הציבורי...ולמחרת הוא התקשר ודרש שיקראו לי מחדרי זאת שיחה שאני לעולם לא אשכח...לוני תמיד אמר "אני התאהבתי בך ממבט ראשון" ואני הייתי עונה "ואני התאהבתי בך ממבט שני" ...לוני ואני דיברנו מאז מידי יום ביומו והאהבה ניצתה והתגברה אהבתי את הקול שלו ואת כל כולו...היינו שונים ודומים, הנשיקה הראשונה הגיעה אחרי חודש וחצי נשיקה שאני לעולם לא אשכח....ומאז היו אלפי נשיקות כל אחת מיוחדת בפני עצמה...

לוני היה הנשמה התאומה שלי אהבתי הראשונה והכל כך מיוחדת...שיתפנו אחד את השנייה בהכל....ממש בהכל בטוב וברע...תמכנו אחד בשנייה תמיד! היינו מחוברים פיזית נפשית ובכל מובן....והקשר ביננו רק התחזק והתעצם גם גרנו יחד...היינו בני בית אחד בביתו של האחר.
חלמנו על חתונה וילדים....לוני היה חולה על ילדים...הוא היה כל כך מדהים איתם והם היו מתמגנטים אליו ולאנרגיות שלו...
לוני היה בחור מדהים מלא בטוב לב, חיוך של מלאך, בעל נתינה אינסופית- גבר חלומותיי. היינו מאוהבים ואוהבים ברמות שקשה להסביר ולוני תמיד אמר "אף אחד לא יאמין שאנחנו אוהבים ברמות כאלה" .וזה באמת היה נכון...כל פעם שחשבתי שהאהבה שלנו הגיע לשיא הצלחנו לכבוש עוד ועוד שיאים....היה ביננו הכל...חברות, הקרבה, תשוקה, אינטמיות, הקשבה, תמיכה, נתינה אינסופית של דברים הסמויים מן העין וקרובים אל הלב.

עד שיום אחד הכל נקטע זה היה יום אחרי יום הולדתי ושבועיים לפני שחגגנו יחד 5 שנים...ושנה לפני החתונה שלנו...
לוני שלי, האהוב שלי, הנסיך, האביר, הגבר שלי, אהבת חיי נשמתי התאומה סופרמן שלי- מת

לוני מת.....אהוב ליבי איננו

החלום ושברו

ומאז ליבי קפא 11 שנים עוד מעט וליבי עם לוני....אוהבת וזוכרת הכל כאילו היה זה רק אתמול. מתגעגעת וכואבת....כותבת לו ובוכה.
כל רגע ורגע כל יום עם אהובי חקוק לי בנשמה 1811 ימים של אהבה טהורה ועוצמתית...

מחפשת את הכוח להמשיך למרות האובדן שואבת כוחות מהאהבה העצומה שהעניק לי...

ומחכה ליום שאפגוש שוב את נשמתו בגן עדן....
 

Megie

New member


נשבר לי הלב לקרוא שככה זה נגמר.
מקווה שלא חצוף מדי לשאול-איך?

את בזוגיות אחרת מאז? המשכת את חייך?
 
megie

שלום לך יקירה,
מותו היה טראגי ופתאומי...מעדיפה לא הכנס יותר מידי לפרטים כי זה קשה ומכאיב. שנים נזכרתי רק בסוף המר ובקטיעה הקשה של האהבה שלנו...וזה תמיד עשה לי רע (הרבה יותר מרע).

עכשיו אני מעדיפה להזכר ברגעים הבלתי נשכחים שהיו לנו יחד, באהבה העצומה שהיתה לנו אחד כלפי השנייה, ברגעים הקסומים שחלקו יחד, באהבה הבלתי נשכחת והחד פעמית...

רוצה להיזכר רק בטובה :)

לגבי השאלה השנייה החיים נמשכו מכוח האינרציה, אין הרבה ברירות, הייתי בקשרים ותמיד באופן לא מודע השוותי אותם ללוני. קשרים לא צלחו וגם הלב שלי עם השנים קפא ונדם מרגשות אהבה...היום אני מבינה שאסור לי לעשות השוואות, שלוני היה חד פעמי שהוא היה אדם נדיר, ושזה לא הוגן להשוות אליו מישהו כי אף אחד לא ישתווה אליו...כל השוואה תשים את המשווה בעמדת נחיתות.

עכשיו אני לא בזוגיות כי אני רוצה לעבור את כל התהליכים שאני צריכה לעבור כדי להפתח באמת...ולאהוב מחדש :)
 
למעלה