.........

[דורון עוז]

זה קצת יותר מסובך...

אי אפשר להשוות את המוח למכונה ש"מפענחת" את המידע שמגיע מהעיניים X פעמים בשניה. אין "קצב דגימה" קבוע. תעביר את היד מהר מול העיניים, ותראה יד מרוחה לאורך כל התנועה, בלי כל מקטעים או קפיצות שנובעים מקצב דגימה מסויים. המספר 24 נובע מסרטים - שם כל תמונה מוקרנת במשך 1/24 של שניה (או קצת פחות) לפני שעוברים לתמונה הבאה. אך שם יש עוד אלמנט - טשטוש התנועה. אם תעצור את הסרט בנקודה מסוימת, בה אובייקט כלשהו זז, אזי תראה אותו מטושטש קצת. זה עוזר לפרספציה של המוח את התנועה - אם מהירות הצמצם במצלמה היתה גבוהה בהרבה (כגון 1/2000 של שניה), בלי לשנות את קצב ההקרנה של התמונות (24 בשניה), הסרט היה נראה הרבה יותר גרוע, והיה צריך לעלות לקצבי הקרנה גבוהים בהרבה. מצד שני, אם היית מקרין סרט בו אין כל תנועה מהירה, היו מספיקות פחות תמונות בשניה. 24 זה סה"כ איזשהו מספר ביניים, שנובע מההיסטוריה. עם התפתחות הטכנולוגיה, ושימוש בפורמטים שונים של תצוגה (כגון טלוויזיה, מסך מחשב וכו´), היה צורך לעיתים לעלות לקצבי עדכון מהירים יותר, לדוגמה טלויזיה שמשדרת בתדר 50 הרץ, כל פעם "חצי פריים" - מה שנקרא Interlacing - שנותן תמונה "רציפה" יותר מסתם 25 הרץ (למרות שזו התוצאה ולא הסיבה), או משחקי מחשב שבהם קצב frame rate של 25 לא נותן הרגשה של תנועה ממש רציפה (כי במחשב אין בכלל את נושא ה-Motion blur - כל פריים בפני עצמו חד לחלוטין), וצריך קצבים של 40 fps ויותר. מצורפים שני לינקים שמסבירים קצת מזה, את ההסבר המלא שמעתי פעם בהרצאה. לגבי הרץ - אתה אומר שהרץ זה רק לתדירות גלים אלקטרומגנטיים? מה עם גלים לא אלקטרומגנטיים? חוץ מזה, משתמשים במונח הרץ גם כאשר יש תופעות מחזוריות, שאינן גליות, כגון תקשורת מחשבים, קצב הקרנת התמונה בטלוויזיה, קצבי עיבוד נתונים ועוד.

 

[אהוד דור]

טעות קטנה

נכון שכל תופעה מחזורית אפשר למדוד בהרץ, ואין ליחידת המידה הזאת קשר רק לתופעות חשמליות, אבל, בתקשורת מחשבים, או בכל תקשורת ספרתית אחרת אין מחזוריות ולכן אי אפשר למדוד את הקצב בהרץ, יחידת המידה היא ביט בשניה וכל כפולותיה, קילוביט בשניה, מגהביט בשניה וגם גגהביט בשניה.

 

[דורון עוז]

אתה צודק!

אתה כמובן צודק, אך דווקא לא חשבתי על הנתון של מספר הביטים בשניה - במקרה אני מעורה במידת-מה בתחום תקשורת מחשבים. במערכות תקשורת מסוימות (חשבתי באותו זמן על MuxBus - MIL-STD-1553 - "רשת התקשורת" שקיימת במטוסי קרב וחלליות) מציינים ארועים מסוימים שקורים מחזורית ב-Hz - לדוגמה קביעה שמחשב א´ יעביר למחשב ב´ נתונים מסוימים ב-x Hz. אבל הדוגמאות לכך רבות, לא רק בתחום תקשורת המחשבים.

 

[יואל שרשיר]

באולטראלייט רואים תמיד את הפרופלור

בגלל היחס בין גודל הפרופלור למטוס.(האולטראלייט קטן יותר לכן השוני)

 

[אהוד דור]

עם הזמן תתחיל להבין גם במטוסים

הופעת להב הפרופלור התמונה לא קשורה במהירית התריס או בנתון אחר של המצלמה, הסיבה היא שבזמן הפיינל מורידים את סבובי המנוע וממש לקראת הנגיעה סוגרים את המנוע לסבובי סרק ואז יותר קל להבחין בלהבים המסתובבים

 

[ניצן אלישיב]

במטוסים של WWI גם ירו

דרך הפרופלור. מכונת היריה הותקנה על אף המטוס מול עיני הטייס כך שיכול היה לכוון ישירות דרך הכוונת. מנגנון הירי הסתובב ע"י קבלת תנועה מגל הארכובה והיה מתוכנן כך שהנוקר מכה על פיקת הקליע כאשר להב המדחף עבר את קוטר הקנה ואז פליטת הכדור נעשתה כאשר מול הקנה חלל ריק. היו גם מספר תקלות תזמון שבהן הטייס ירה לעצמו במדחף והפיל את עצמו...

 

[אהוד דור]

ה מופיע בספרות עד היום

אני מעורב בשיפוץ מטוס הרוורד והתברר שבמסגרת הצינורות של תאי הטייסים יש בסיס לתותח שיורה דרך הפרופלור ובספר מתואר גם מיתקן הסינכרון שאמור למנוע ירי כאשר להב הפרופלור נמצא מול הקנה, למעשה, בגלל שמתקן הסינכרון הזה הוא מכני לחלוטין, הוא היה יוצא מכיוון לעתים קרובות ואז הפרופלור היה נפגע מהתותח, בעקבות זה, הורכבו בסיסים לתותחים, גם בכנפיים

 

[יואל שרשיר]

הרווארד ? תותח ?

תבדוק אם זה לא היו אולי מקלעים..הרוורד שימש הרי כמטוס אימון ביעודו . לא היתה סיבה להרכבת תותחים. ד"א היכן מתנהל השיפוץ הזה? זה אחד המטוסים ששגיא קיבל ,בהחלפות" ?

 

[ניצן אלישיב]

מתוך ההיסטוריה של ח"א הקנדי:

באימוני WWII בקנדה ,לחלק מהמטוסים הרכיבו תותחים, רקטות ומנשאי פצצות כפי שניתן לקרוא להלן: The Harvard aircraft, (also called the T-6 Texan in the USA) made by North American, also under license by Canadian Car and Foundry Co. and Noorduyn for the R.C.A.F., is a twin-seat training aircraft of all metal construction, except for the flight controls that were cloth covered. The Harvard has a completely enclosed cockpit and retractable gear. The Harvard aircraft was the most famous WWII trainer and continued to be for over two decades. It was the only trainer known as the "Yellow Peril" and was one of the most reliable training aircraft ever produced. Total production of the Harvard´s retractable gear family was greater than 20,000. The fixed gear, rag and tube variants add up to over 2,300, who´s counting? If you´re curious, 2,557 were built by Noorduyn. CC&F manufactured mk4s, 285 for MDAP and 270 for the RCAF. Many are still in service after surplusing and gaining civil registration. Some people can´t resist the sound of that Pratt & Whitney radial. Some 11,000 Canadians plus 8,000 from Allied countries received pilot training on Harvard´s in Canada during World War II. Some were modified as armament trainers capable of carrying machine-guns, rockets and practice-bombs, therefore you will see numbers ranging as high as 137,000 aircrew being trained in Canada on this aircraft.

 

[יואל שרשיר]

machine-guns זה מקלעים לא תותחים

עד כמה שידוע לי היחידים שהשתמשו בהרוארד ללחימה (לפחות באזור) היו הסורים ואנחנו. הסורים במלחמת העצמאות (שלנו) ואנחנו בעיקר במבצע קדש. מדריכי בי"ס לטיסה באותה תקופה אורגנו כטייסת חירום ובמבצע קדש נשלחו למשימות צליפה על רכב מצרי נסוג. אני חושב שעיקר ההצלחה היתה בהעלאת מורל המדריכים.

 

[אהוד דור]

נכון

זה אחד המטוסים שקיבל שגיא תמורת הטייגר מוט, לא מצאתי בשום מקום מה היה מורכב על הבסיס, יתכן ואלה היו מקלעים, אבל ההרוורד שימש גם ללחימה ולא רק להדרכה

 

[יואל שרשיר]

גם ב- 2 WW

מסרשמיט 109, דגמים ראשונים של המוסטנג, P-40 . המטוס הראשון בעולם שירה במערכת מסוכרנת היה פוקר שהופעל ע"י הגרמנים במלחמת העולם ה-1. היה סיפור על טייס גרמני ששריין את הפרופלור שלו וירה "ללא חשבון" (לפני המצאת "פוקר"). הסיפור לא החזיק הרבה זמן.

 

[ניצן אלישיב]

קצת היסטוריה

מעניין שהמטוס הראשון עם המקלע המסונכרן היה דוקא חד-כנפי או במקור eindecker והיה "מלך השמים" עד שהבריטים הכניסו לשימוש את ה -NEWPORT. המטוס הגרמני היה כל כך סודי שלא הורשה לטוס מעל קוי האויב שמא יפילו אותו ויגלו את סודות מתקן הסינכרון. הטייסים האנגלים לא הצליחו להלחם במטוס זה ,עד שנוצר להם כינוי FOKKER FODDER - "בשר תותחים של הפוקר".. החימוש היה מתוצרת "שפנדאו" בקצב אש של 520 כדור לדקה. בתמונה נראה המטוס עצמו, מתחתיו המקלע שפנדאו , בתחתית התמונה - המקלע הבריטי "ויקרס" שיה אחר כך להצלחה כבירה

 

[אריאל אריאלי]

עד כדי כך "שקוף" ש..

במלחמת העולם הראשונה היו מטוסים שמכונת היריה שלהם ירתה דרך המדחף. ומענינת ההתפתחות של הירי דרך דיסקת המדחף. בתחילה, פשוט שמו מכונת יריה שירתה דרך להבי המדחף בתקוה שהכדורים לא "יקצרו" את הלהבים. כשלא הצליחו, כל-כך, "הלבישו" על הלהבים באותו מקום שהיו נחתכים ע"י הכדורים, מעטפת פלדה שהגנה בפני "חרב הקיצוצים". מובן שפתרון זה לא היה יעיל במיוחד.... אז פותחו מכונות יריה שהיו מסונכרנות לסיבוב המדחף ואשר ירי הכדור היה נעשה בתזמון מדוייק עם מיקום להבי המדחף, באופן שהכדורים יחלפו, תמיד, בין הלהבים. במלחמת העולם השנייה כבר העבירו את המקלעים לכנפיים והבעייה נפתרה. אריאל

 

[mayafit]

שקיפות המדחף

שלא לשכוח שפעם גם היו יורים דרך המדחף.

 

[דוד איזנברג]

חברה´, הפעם נפלתם חזק!

 

[ארזS]

לא יודע מי נפל

רק יודע שהדיון הארוך והמעניין הזה התחיל עם כמה תמונות שצילמתי והעליתי במוצאי-שבת, וזה רק מוכיח שגם באמצעות תמונות מגיעים לפעמים לדיונים מעניינים.

 

[דוד איזנברג]

הכל התחיל מהלצה

ושוב, אני אומר זאת לזכותו של הפורום. ארז פרסם תמונת U.L, שבה רואים להב של הפרופלור מול עיני הטייסים. אני התבדחתי שזה מפריע לטייסים לראות קדימה ואז התחילה התייחסות רצינית למשהו שנכתב בבדיחות הדעת. משם זה התגלגל הלאה לדיון מקצועי לעילא ולעילא וכל הכבוד לכל הכותבים. למדתי והשכלתי. דוד

 

[הבלונדיני היפה]

וזה רק מוכיח

שלמרות שלפעמים הבחור קצת "נודניק" (מלשון חיבה. אל תיעלב) התמונות שלו מועילות בסופו של דבר לחברים.

 

[דוד איזנברג]

לא סתם נאמר

תמונה אחת שווה אלף מילים