*

[מוישע יענקל]

*

לא זה המקום, לא זו השעה, לא אלה בני האדם, לא זה העמוד, אף לא זאת האישה: התוגה בעיניך עדה. עד היובש בפיך, כמו גם העט עד: לא באתה אל המנוחה, לא אחת עוד תיטבע ברוקך, שוטה סיגרייה מנוחה. קח, קין, מונית וחוש לחזור, לקבור ציפייתך הקטולה, לשוב לקוות שתחליף תוגה זו תוגה שיבעתיים גדולה.

 

[דער_רוסישער]

../images/Emo45.gif

ואללה, תרשה לי להזדהות עם התכן ולהתפעל מהצורה! ראה מסר.