.

קלייטון.ש

Well-known member
צריך לדעת גם להכנס בזמן (לפחות עד שיגלו איך נעים בו).
להפך, מעבר לכך שזה לא ענייני מה היה, ואם לא רצו שאדע טוב שאני לא יודע, לטעמי עדיפה הסקרנות על הידיעה.
באופן כללי אני יותר אוהב את הציפיה למשהו מאשר את המימוש שלו.
כמו למשל עם לשתות ויסקי בסוף השבוע, הרבה יותר כיף כל השבוע שאני מחכה לזה וחושב על זה, מאשר המימוש של זה, שאוקי, נגיד חצי שעה אתה שותה, ואז זה גומר אותך ואתה הולך לישון. ולמחרת כבר לא זוכר את החצי שעה ובין כה וכה מה שיש זו הציפיה לשישי הבא, שהוא כרגע הכי רחוק שהוא יכול להיות.
 

כוכבית מצויה

Well-known member
להפך, מעבר לכך שזה לא ענייני מה היה, ואם לא רצו שאדע טוב שאני לא יודע, לטעמי עדיפה הסקרנות על הידיעה.
באופן כללי אני יותר אוהב את הציפיה למשהו מאשר את המימוש שלו.
כמו למשל עם לשתות ויסקי בסוף השבוע, הרבה יותר כיף כל השבוע שאני מחכה לזה וחושב על זה, מאשר המימוש של זה, שאוקי, נגיד חצי שעה אתה שותה, ואז זה גומר אותך ואתה הולך לישון. ולמחרת כבר לא זוכר את החצי שעה ובין כה וכה מה שיש זו הציפיה לשישי הבא, שהוא כרגע הכי רחוק שהוא יכול להיות.
תנסה לשתות רק פעם בשבועיים, האירוע המרגש יהיה יותר רחוק.
 

אבח"י

Well-known member
להפך, מעבר לכך שזה לא ענייני מה היה, ואם לא רצו שאדע טוב שאני לא יודע, לטעמי עדיפה הסקרנות על הידיעה.
באופן כללי אני יותר אוהב את הציפיה למשהו מאשר את המימוש שלו.
כמו למשל עם לשתות ויסקי בסוף השבוע, הרבה יותר כיף כל השבוע שאני מחכה לזה וחושב על זה, מאשר המימוש של זה, שאוקי, נגיד חצי שעה אתה שותה, ואז זה גומר אותך ואתה הולך לישון. ולמחרת כבר לא זוכר את החצי שעה ובין כה וכה מה שיש זו הציפיה לשישי הבא, שהוא כרגע הכי רחוק שהוא יכול להיות.
איכסססססססססססס, וויסקי?
 
למעלה