*

[שירה כמים]

*

כמו תמיד
כשהיכיתי בתחתית
לא היה שם אף אחד
הייתי לגמרי לבד
מושפלת
צורחת
המון אדם נוהר

לאן אתם נוהרים כולכם
כאילו יש פה חגיגה
חכו לי
גם אני רוצה להגיע למסיבה

אני בתוך שלולית של קיא מצחין
מילים שנאמרו לי מתפוגגות בתוכן לצל מסריח
מעל גבי צללים נוגשים בשפחה ברצועות עור עבות -
עודך ער, אבי?
עודך ערה, אמי?
זה דבר השפחה הנמוגה.

 

[שירה כמים]

**

נוחי ילדה קטנה
הצבא לא הגיע לפתחי תלאביב
למה את נמוגה
?

 

[קרנף לבן 1]

הצבא לא- אבל הקורונה

גם לי יש קטעים שאני נמוג לרגע