. . .

תודה! חג שמח גם לך :)

ריברסינג- טיפול דרך נשימה מעגלית.
זו טכניקת נשימה מיוחדת, מתבצעת דרך הפה (לרוב). המטרה היא להגיע לאזורים חסומים ולשחרר אותם. זה מלווה עם מדריך (אחד על אחד או קבוצתי), שנמצא שם כדי ללחוץ בנקודות מסוימות בגוף, וכדי לעזור לך לעבור את התהליך בצורה מיטבית.
(כמובן שיש הרבה יותר מידע בגוגל)
&nbsp
לפני כמה שנים מישהו כאן או בפורום חרדה, המליץ לי לעשות את הטיפול הזה. הייתי מאוד סקפטית. הגעתי לזה די במקרה בפעם הראשונה. בשתי פעמים הבאות כבר במכוון.
&nbsp
עשיתי רק בקבוצה, כרגע אני רוצה להשקיע את הכסף במשהו אחר, אחרת הייתי עושה טיפול כזה באופן פרטני. גם הקבוצתי לא משהו קבוע. בגלל עניין כספי.
אני ממליצה לנסות, אם כי לא כולם מתחברים - כמו בכל דבר אחר.
 
. . .

המון זמן לא הייתי כאן.
רוצה לשתף אותכם, בחודש וחצי האחרונים אני עוברת חוויה רוחנית מעוררת, מחדשת, משמחת.

בכלל לא ידעתי שאני נמצאת במקום לא שלם.
ברגעים האלו שהצלחתי להתחבר ל"אני הפנימי" הבנתי כמה שנאה עצמית וחוסר קבלה יש בי.
אני מלאת הערכה והכרת תודה כלפי התהליך שעברתי עם הפסיכולוגית, התהליך הזה ילווה אותי כל החיים אין לי בכך ספק.

והפעם אני בתהליך נוסף, אחר, חדש. תהליך מעמיק שנכנס לרבדים אחרים. חוויתי עוצמות של שמחה וחיוניות במשך כשבועיים-שלושה ראיתי איך זה מדביק אחרים, ראיתי כמה טוב יכול להיות בעולם הזה, נהנתי לקום בבוקר, לעמוד בפקקים באהבה, להעביר כרטיס כניסה בעבודה, ולחייך ללקוחות. ללמוד מתוך רצון והנאה. להיות עם אנשים ולהיות לבד ולאהוב את שני המצבים.
מיד אחריהם באו גם שבועיים (השבועיים האחרונים) של עייפות פיזית ונפשית, חולשה, עדיין מחויכת אבל אחרת. לא למדתי כמעט בכלל מלבד השהות בשיעורים (לכמה מהם לא הלכתי).

~@~@~
הערב זה נר ראשון של חנוכה,
וגם ערב פטירתו (לפני כמה שנים) של אחי הקטן.
והסמליות הזו, כל פעם מעוררת בי מחשבות מחדש.

עבר מספיק זמן, כדי לחשוב על אחי הקטן
ולחוש געגוע למגע שלו, לצחוק שלו, לאהבה המיוחדת שלו.
ולנער מעליי את האשמה והתחושות השליליות המלוות עם המחשבה עליו.
הגיע הזמן, להיפרד מהרע שהיה. ולהבין שעשיתי את הכי טוב שיכולתי. שאחרים עשו את הכי טוב שלהם.
להתמקד באור שהוא הביא איתו. החושך כבר מזמן הלך. נשאר האור.

~@~@~
מקבלת באהבה גם את תחושת העייפות שאפפה אותי בשבועיים האחרונים.
מקבלת באהבה את כל השיעורים והעבודות שהצטברו בזמן הזה. לוקחת על זה אחריות, ומתחילה לצמצם פערים.


עשיתי היום ריברסינג (בפעם השלישית בחודש וחצי האחרונים).. מרגישה ריקנות גדולה כבר כמה שעות. אבל זה מרגיש לי כל כך נכון ואמיתי.

ועבודה עצמית הכי חשובה כרגע היא להיות. פשוט להיות ולאוהב את זה.

*למה אני כותבת את הפוסט הזה דווקא עכשיו, דווקא כאן. אני לא יודעת. אבל זה לא באמת משנה.

פשוט להיות.
 
תודה על התגובה

 
למעלה