מיטל, הרשי נא לי לחלוק עליך
יש לנו הבדלים בסיסיים בגישה: את מודדת את הזמן ואת מידת ה"יעילות" או "פרודוקטיביות" שלו על פי כמות המעשים אותם הספקת להכניס לתוכו, ואילו אני רוצה להציע לך את האפשרות כי גם זמן "מבוזבז" לכאורה הוא עשייה מאוד יצרנית וחשובה, כי התקופה שאת לוקחת על מנת לשקוע בעצמך, בבעיות שלך, בחוסר עשייה, בחשבונות נפש ובתכנונים היא תקופה משמעותית לא פחות מהתקופות בהן את כל כולך עסוקה בעשייה ויצירה. בסופו של דבר, כשאני מסתכלת על החיים שלי אחורה, בחיים לא הייתי מגיעה לאיפה שאני אמלמלא היו לי תקופות כאלה של התבשלות ודגירה, ואוי לי אם הייתי רואה בהן היום תקופות מיותרות או מבוזבזות. להיפך - הן היו החשובות ביותר עבורי, גם אם בשעתו לא הרגשתי כך ורק רציתי שהן תסתיימנה.
