ריקי זו אני
Well-known member
ביום הכי סוער של השנה..., אולי של השנים האחרונות התכנסנו לחגוג בצהרי יום את כניסתו של אהרון מנחם אל חייק היהדות. הגבר גבר הזה נולד לאמא נהדרת, אבא נשמה ושתי אחיות בוגרות שכבר אוהבות אותו ומנשקות אותו עד בלי די...
אירוע כמעט אינטימי... שהיה ברור שלא ניתן יהיה לחרוג בהרבה, כי קירות הבית... קשיחים ומוגדרים...
ואני? אני אוהבת חגיגות... אוהבת לאהוב... לארח.
חשבתי לעצמי שבן נולד התאריך לחגיגה קבוע. אין דרך להזיז תאריכים. חוגגים עם מה שנקבע. חשבתי על הברית לנכד ה-15 שלנו... והתעצבתי.
'נעשה המון שמח' ניסתה כלתי היולדת להרים לי את מצב הרוח הירוד משהו...
והבן שלי בקש רק 'שניצל וצ'יפס'. כן...
ארבעה לוחמי על סביבי...
שלושה במיל. ואחד בגמלאות... לוחמי על על באמת... ומה הארבעה האלה הכי...
הכי... אוהבים להרביץ כלשונם?
שניצל קריספי... וצ'יפס מתפוחי אדמה...
'פדיחה' חשבתי לעצמי בקול... כך שהעוזרות לי במטבח תשמענה... 'כי מה יחשבו במשפחה של היולדת?'... כמעט פרצתי בבכי...
הוסכם על שניצל, צ'יפס, ירכיים במלח בתנור ופירה... מנה ראשונה מרק עוף של פולנים עם לוקשים... סלטים פשוטים וקפה/תה...
הסלטים הוכנו ערב קודם... המרק גם כן... לחמם ברגע נתון ויאללה. טיגנו בצ'פסר גדול את הצ'יפס... סיר גדול של פירה וסיר על הגז לטיגון השניצלים...
והקהל מתחיל להיכנס... ולהידחק... ואני די מופתעת מהאוירה הטובה...
הגברים העמידו את כסא אליהו...אבי הכלה החזיק על ברכיו את העולל, המוהל מל... האבא ברך... ובעודי מסדרת להגשה... החלו גברים ונשים לרקוד כדרך הרוקדים האתיופים... והשמחה גדולה. 'האוכל יתקרר' ניסיתי פעמיים להושיב את הרוקדות והרוקדים... אלה שככל שנהנו יותר מהזזת הכתפיים השולחנות העמוסים נשכחו. אז הצטרפתי... אוי... כמה שאני אוהבת לרקוד. הבינימין שלי היה בעננים. גם היולדת רקדה כאילו אין מחר, כאילו לא היא זו שילדה...
כשהחל להחשיך... פרשו כל המוזמנים לדרכם.
היה משהו בסלון ביתי אתמול... משהו מעבר לשניצלים קריספיים... למרק עוף
ופירה...
אירוע כמעט אינטימי... שהיה ברור שלא ניתן יהיה לחרוג בהרבה, כי קירות הבית... קשיחים ומוגדרים...
ואני? אני אוהבת חגיגות... אוהבת לאהוב... לארח.
חשבתי לעצמי שבן נולד התאריך לחגיגה קבוע. אין דרך להזיז תאריכים. חוגגים עם מה שנקבע. חשבתי על הברית לנכד ה-15 שלנו... והתעצבתי.
'נעשה המון שמח' ניסתה כלתי היולדת להרים לי את מצב הרוח הירוד משהו...
והבן שלי בקש רק 'שניצל וצ'יפס'. כן...
ארבעה לוחמי על סביבי...
שלושה במיל. ואחד בגמלאות... לוחמי על על באמת... ומה הארבעה האלה הכי...
הכי... אוהבים להרביץ כלשונם?
שניצל קריספי... וצ'יפס מתפוחי אדמה...
'פדיחה' חשבתי לעצמי בקול... כך שהעוזרות לי במטבח תשמענה... 'כי מה יחשבו במשפחה של היולדת?'... כמעט פרצתי בבכי...
הוסכם על שניצל, צ'יפס, ירכיים במלח בתנור ופירה... מנה ראשונה מרק עוף של פולנים עם לוקשים... סלטים פשוטים וקפה/תה...
הסלטים הוכנו ערב קודם... המרק גם כן... לחמם ברגע נתון ויאללה. טיגנו בצ'פסר גדול את הצ'יפס... סיר גדול של פירה וסיר על הגז לטיגון השניצלים...
והקהל מתחיל להיכנס... ולהידחק... ואני די מופתעת מהאוירה הטובה...
הגברים העמידו את כסא אליהו...אבי הכלה החזיק על ברכיו את העולל, המוהל מל... האבא ברך... ובעודי מסדרת להגשה... החלו גברים ונשים לרקוד כדרך הרוקדים האתיופים... והשמחה גדולה. 'האוכל יתקרר' ניסיתי פעמיים להושיב את הרוקדות והרוקדים... אלה שככל שנהנו יותר מהזזת הכתפיים השולחנות העמוסים נשכחו. אז הצטרפתי... אוי... כמה שאני אוהבת לרקוד. הבינימין שלי היה בעננים. גם היולדת רקדה כאילו אין מחר, כאילו לא היא זו שילדה...
כשהחל להחשיך... פרשו כל המוזמנים לדרכם.
היה משהו בסלון ביתי אתמול... משהו מעבר לשניצלים קריספיים... למרק עוף
ופירה...
