[נערה בטירוף]

יש לי יום חמישי מבחן, אבל אני לא מסוגלת להתרכז וללמוד. קשה לי עם המציאות במדינה הזאת, קשה לי עם הפחד במדינה הזאת. 3 בחורים יצאו הביתה מהלימודים שלהם ולא חזרו. מציאות מחרידה שבה אנחנו שומרים בבית חולים את אישתו של ראש הממשלה של המדינה שיורה עלינו טילים. החרדות שוב חוזרות. כל מי שטוען שתל אביב צריכה לקבל עוד טילים בשביל להבין מה עובר על תושבי הדרום מוזמן לבוא כל פעם שקורה משהו בדרום ולראות את החרדות שלי..ושל עוד אנשים שכמותי. אני עדיין קופצת מכל רעש של אופנוע.. עדיין לא ישנה כמו שצריך בלילה. הזיכרון של הטילים כאן מלווה אותי עד עכשיו. אני באמת לא יודעת איך תושבי הדרום מצליחים לשרוד שם, כי אני לא מצליחה. אבל אין ברירה.. כי ניסיתי לעזוב ונכשלתי. וכן ניסיתי רק בגלל שאני לא עומדת בחרדות האלו. וכן אני כאן מחוסר ברירה. משהו כשלעצמו קשה להתגבר עליו. אני לא עומדת בפחד הזה שיפול כאן טיל, או שאוטובוס יתפוצץ. אנחנו חיים במציאות מורכבת. אבל אני כל כך עייפה מהמציאות הזאת. כל כך עייפה מהסיוטים האלו על אוטובוסים מתפוצצים ואזעקות.. אני כל כך רוצה שיהיה כאן שקט. לא שקט של כמה חודשים.. לא שקט "עד הפעם הבאה" אלא שקט אמיתי. שיגרום לי להפסיק להסתכל כל פעם מי לידי.. שיפסיק לגרום לי להתעצבן על המאבטח שלא טרח לבדוק אותי..
נמאס לי לשבת מול ווינט וואלה ולקרוא על עוד אצעקה בדרום.. לקרוא על עוד טילים..כל כך עייפה מלחשוב "מתי זה שוב יגיע לכאן?"
ובעיקר כל כך רוצה כבר לעזוב את המדינה הזו. המדינה היפה שלי שכל כך מפחידה אותי

 

[הקוסמת הורודה2]

אין לי מה לומר חוץ מחיבוק

 

[נערה בטירוף]

 

[הקוסמת הורודה2]

וגם אני מתעצבנת על מאבטחים שלא בודקים

ויש הרבה כאילו

 

[נערה בטירוף]

כן..

הם שוכחים שהם שם מסיבה מסויימת ולא ליופי

 

[הקוסמת הורודה2]

נו.... לפחות הם חתיכים?

 

[נערה בטירוף]

לרוב לא חח

 

[אור ואהבה תמיד]

נערה יפה.

כל החיים שלנו נילחמנו, על מקומנו
וזכותינו, לחיות, מה הישתנה?לצערי כלום

אילו חלק מהשיעורים שעל "בניי ישראל " לעבור

אנחנו חזקים למרות הקורבנות שעלינו להקריב 'הנערים'

מציאות מורכבת אבל איין לנו אלא להילחם על זכות קיומיינו.

אם את צריכה עזרה הכל דבר כדיי להיתמודד
אני כאן

זו המדינה שלנו ואל לנו לוותר עלייה היי חזקה תמיד

אור

 

[נערה בטירוף]

זה בדיוק העניין

שכל הזמן אנחנו נלחמים ועל מה? בשביל מה?
נלחמנו לחיות בישראל בשביל שנהיה בטוחים יותר..אבל הניסיון הזה להרגיש בטוחים במדינה שלנו זה שטות..ילדים שוב ישנו אתמול בממד"ים ומקלטים..
אני יכולה להגיד לך שאני לא היחידה בתל אביב שהמצב הזה מכניס אותה לחרדות .
השיעורים האלו קשים ומעייפים ולא נגמרים! אי אפשר שיהיה לנו שיעור באיך להנות מהחיים במקום להילחם בהם?
אולי זו המדינה שלי אבל אני לא רוצה להילחם ולחיות בפחד.. אני רוצה פשוט לחיות
ואני אשלח לך מסר יותר מאוחר תודה יקירתי

 

[רונית 1411]

נערהמותק שכמותך

אני יודעת שקשה, אבל תנסי לעבוד על נושא פיגוג הפחד,
כי לא משנה באיזו מדינה תחיי,
תתקלי בפחד,
האנטישמיות הגואה בארצות הברית ובאירופה, לא תגרום לך לפחד פחות,
אולי אפילו יותר, כי את לא בקרב החברה המגוננת שלנו, ובקרב האנשים המוכרים וההרגלים הידועים לך.
נסי להתגבר על הקושי ולבוא ממקומות אחרים, של אמונה שכל אדם בא עם תאריך יציאה,
ואם זה לא התאריך שלך, לא משנה מה יפול עלייך, לא יקרה לך כלום,
ואם זה התאריך שלך,
לא משנה עד כמה רחוק תלכי, זה יפגוש אותך, אז תרפי, שחררי, ופשוט תחיי...

 

[נערה בטירוף]

כשהייתי בחול

אף פעם לא פחדתי מאנטישמיות.. אני לא הייתי באירופה זה נכון ששם יש הרבה אנטישמיות..
החברה המוגנת שלי לא שמרה על ה3 ילדים שנחטפו.. נכון שיש לנו קצת יותר כלים להתמודד עם טילים בארץ.. אבל עדיין מה שקורה כאן קורה שם רק פחות. כל יום יש אבנים שנזרקים. הפגנות..
החשיבה הזו שבארץ אנחנו יותר מוגנים כי בחול יש אנטישמיות היא לא נכונה.
ואם באמת התאריך שלי הוא התאריך שלי אז למה להתגנונן? יש כאן סתירה.. כי אם זה היה 100% נכון אז למה אנחנו לא מסתובבים בכבישים בין מכוניות או רצים לממדים למקלטים כל פעם שקורה משהו?

 

[דוד היחיד]

סליחה חו"ל ולא חול

 

[ח אפריים]

זה לא פחד זה חרדה

ואת מפילה את העובדה שאת חרדה, אולי מכל דבר, על המצב במדינה זה נסיון להתחמק מלהביט לאמת בפנים - שום דבר שציפרלקס 10 מ"ג פעם ביום לא יפתור או לפחות יורד את רמת החרדה.

 

[נערה בטירוף]

כן הא?

אני מפילה את החרדות שלי על המצב במדינה.. זה לא שהן נוצרו בגלל המצב

 

[ח אפריים]

הסיבה לא משנה העובדה היא התוצאה

כמוך יש עוד כמה מיליונים החיים תחת אותו המצב ואפילו לא 0.001% נמצאים בחרדה. חרדה היא תגובה ממצב פנימי המושפע על ידי גירוי חיצוני. עבורך, לפחות לפני הסברך, הוא המצב במדינה, בגדול את צריכה או להרגיע את זה עם עזרה רפואית או על ידי עזרה אלטרנטיבית ׁׁ(לא בטוח שזה עובד) בינתיים מציע שתגשי לרופא ותבקשי ציפרלקס לפחות 10 מ"ג מובטח לך שעד 21 יום לא תזכרי מה זה חרדה.

נ.ב. תבדקי איתו אולי כדאי להתחיל עם מינון גבוה יותר.

 

[נערה בטירוף]

הסיבה נורא משנה

כי ברגע שתוציא את הסיבה אין לך את התוצאה.
ואני שמחה שאתה אחרי דוקטורט שאתה יכול להגיד לי לקחת ציפרלקס

 

[ח אפריים]

נראה לי שבמקום להעדיף לטפל בבעיה את מנסה

לטפל בסיבה (שהיא לא הסיבה כמובן אלא רק הגירוי) אז אם נפעל על פי דרכך הדבר הכי פשוט שאפשר לעשות זה לסגור את המדינה ואחרון שיוריד את השלטר ויזרוק את המפתח לים.

וכיום אין צורך בדוקטורט על מנת להמליץ לך לבקשר מדוקטורך טיפול בציפרלקס.

 

[נערה בטירוף]

הגירוי הוא הסיבה

קשה לי עם אנשים שלא מבינים שהמציאות בארץ לא נורמלית. אולי אתה חושב שהרוב בסדר עם המצב אבל ככל שאני מדברת עם אנשים וחברים אני כן רואה אנשים שמרגישים כמוני. היום במכללה דיברנו על המצב וחברה סיפרה על סיוט שהיה לה שכלב התפוצץ ושהייתה אזעקה.
אין לי שליטה על המצב במדינה אבל יש לי שליטה על מה שאני עשה והכיוונים שאני מחפשת.
אז אולי בעיניך החרדות שלי זה בגלל שאני בחורה חרדתית וזה לא נובע מהפחד מאזעקות וטילים.
אבל מבחינתי הסיבה זה הטילים והאזעקות. זה שהרבה התרגלו למצב הזה לא עושה אותו בסדר ובטח שלא אומר שזה לא הסיבה אלא רק הגירוי. וגם אם זה רק הגירוי זה עדיין מה שגורם לחרדות.
כי בלי זבוב שעושה לך גירוי ביד היד לא תגרד.

 

[ח אפריים]

בהחלט שהגירוי הוא הסיבה

אין כל ספק בכך השאלה היא מה את מוכנה לעשות עם זה. לסגור את המדינה לא בדיוק אפשרי או כדאי ולנסות לתקן את המצב אפשרי אבל זה לא מהיום למחר ואת, אני חושב שזקוקה להוריד את רמת החרדה. אז הצעתי הצעה שאת יכולה לבדוק אם רצויה לך או לא. וכל אשר תבחרי בחירה שלך היא. מקווה שתמצאי את השקט הנפשי שאת מחפשת.

בהזדמנות אספר לך את שעבר עלי במשבר חרדה.