14/4

חודש שביעי - הפחד

הפחד להתפשר בעבודה שמתאימה לאמהות מול לגדל ילד כמו שחלמתי מה את חושבת ? ומה אתה ? וביחד ? להודעה יום טוב, אמיר דרור
 

behappy

New member
"בגן העדן של ילדות"........

אם גם אתם מתגעגעים היום לילדות,ולכל הנופים של פעם.... (פורום סיפורים מהחיים ומהאינטרנט)
 

sh53

New member
כסף וחברים

" בתחילת חופש פסח יצאנו במשלחת לפולין. המשלחת מנתה 60 תלמידים, חמישה הורים מלווים, אשת עדות וארבע מורות. סה"כ 70 אנשים. בכל המשלחת היינו שני אנשים עם מצלמות וידאו. שנינו צילמנו שמונה שעות. אני התנדבתי להכין סרט ממה שצילמתי ולצרוב אותו למי שיביא לי דיסק. עכשיו צצה בעיה, כי כדי לחבר את המצלמה למחשב אני צריכה לקנות כבל וכרטיס מסוים. לא ממש עקרוני. בסופו של דבר ההוצאות שלי של החומרה והקלטות יגיעו ליותר משלוש מאות שקל. שזה.. המון... חשבתי שעשרה שקלים זה לא הרבה כסף לקחת מכל אחד בשביל דיסק עם הסרט. מצד שני האנשים האלה חברים שלי וממש לא נעים לי לקחת מהם כסף. ובטח שלא נעים לי לקחת יותר כסף מבדיוק מה שאני צריכה (אבל לכו תיקחו מכל אחד שישה שקלים ושבעים אגורות או משהו דומה). קיצר... אני בבעיה, כי אני ממש לא יודעת מה לעשות. אני מבחינתי יכולה לשמור לעצמי את הסרטים וזהו, אבל אני חושבת שכל אחד רוצה כזאת מזכרת, ואז עולה המחשבה- למה שאני אממן את הסרט של כולם וגם אשקיע מלא מהזמן הפנוי שלי בעריכה? ואז שוב- הם חברים שלי! ואני לא יודעת מה לעשות.. כי הרבה אנשים בטח יהיו בדיעה שעדיף שאחד ישלם וכל החברים שלו יצרבו ממנו... ואנשים יסתכלו עלי מוזר, שאני סתם מנסה להרוויח מזה שאני הבאתי מצלמה. מה אתם אומרים? תסבוכת מגעילה, הא?" פה
 

sh53

New member
חוויות שונות מבי"ס ועוד...

"וחזרתי לבית הספר וכל הבנות קפצו עלי ... (סתם פאקצות , לא יכלו להרים טלפון אם הם כל כך התגעגעו ? ) "
"כאבי ראש כרגיל ברגע שנכנסתי בשערי בית הספר. באתי בריצה היסטרית ובסוף לא היה שעור. שום שעור לא ממש הקשבתי, והשעור האחרון היה נחמד דווקא כמה שזה נשמע מוזר. כל היום התעסקתי עם השאלה - איך אני מתמודדת עם מפלת המבחנים הזו לעזאזל?!?!? פתרון = פתקים וזהו....אין לי כוח אפילו לחשוב על הגורל העגום שלי. ועוד מעט בגרויות"
"האם יצא לי לפגוש מישהו חדש?: וובכן,הוא לא חדש מביחנתי,אני רואה אותו כל יום ויצא לנו לדבר כמה פעמים,הוא ילד נהדר ולדעתי{ועכשיו ברצינות}אני גם בו מתאהבת עוד שנייה. זה לא התחיל היום אבל רק היום חשבתי עליו יותר בכיוון של החבר שלי...זה התחיל מזה שהייתי עם חברים שלי בתחנת האוטובוס וחיכיתי איתם לקו שלהם,אני לא צריכה אוטובוס,אני הולכת ברגל הביתה...קיצר,חיכיתי איתם והעברנו צחוקים ודאחקות,ואז הגיע האוטובוס שלהם והם עלו והם כזה שואלים אותי למה אני מחכה איתם אבל הולכת ברגל...כאילו לא צריכה אוטובוס,זה פשוט שהבית שלי קרוב ולא צריך...וחוצמזה,לא איכפת לי לחכות איתם...אז חברה שלי עלתה ופתאום צועקת לי אני יודעת למה נשארת איתנו,בגלל שאת חמה על סיווה!..חחחח...אמרתי שזה לא נכון,אני לא חמה על סיווה והלכתי...אבל,האם באמת משהו קורה איתו?..הוא ממש ממש מתוק..ובת-חן אומרת שאני ממש כמוהו,אנחנו שנינו שאנטים...חחחח...טוף,אני לודעת למה אני כותבת את כל זה בכלל ומשגעת אותכם בטח,אני אעזוב אותכם בשקט עכשיו" פה
 
למעלה