ניקס - פורטלנד
28 זריקות עונשין לגרנט הם הנתון הכי לא קשור שנתקלתי בו העונה. קלע 21 מתוכן בדרך לשיא קריירה של 44 נק', ממשיך פתיחת עונה היסטרית מבחינתו. ללא דיים הפצוע סיימונס שימש כווינגמן עם 38 משלו במשחק רב שערים שגלש להארכה, הבלייזרס הגיעו לקצה גבול היכולת בסגל קצר על מנת לקטוע את רצף ההפסדים, רוטציה של 8 בלבד בה כמעט כל החמישייה חצתה 40 דק'.
בניו יורק נהנו מהניקס special, הלוא הוא בארט & רנדל מספקים יחס נקודות-זריקות זהה (43-42), ברונסון פירגן ב-32 יעילות שלא הספיקו.
שארלוט - וולבס
דווקא בתקופה טובה הוולבס נפלו לכושר קליעה לייקרסי, טאונס היה חושך מוחלט (6-22 מהשדה) והוביל את הדרך, האחרים שמו כיסוי עיניים והצטרפו אליו (9-41 מחוץ לקשת).
ההורנטס קיבלו תפוקה מפתיעה ממקבץ של צעירים בוערים מהספסל, כאלו שבקושי תרמו להם עד היום, בדרך לאפסט מרשים. רוזייר ואוברה היו שם בשביל לחלוק 50 נק', אוברה מסוג השחקנים שמתלקח אקראית 10-15 בעונה ללא קשר לכלום, הפעם נפל לו מינסוטה בבינגו קארד. בצורה אופיינית למדי, הוא כמעט עלה להם בניצחון - ביתרון 3 עם פחות מ-14 שניות לסיום, ריבאונד התקפה הגיע לידיים שלו בפינה והאהבל כבר התרומם לזריקה, אבל אז כל האולם צעק 'לללללללא' במקביל והוא התעשת בזמן, מסר את הכדור החוצה.
מיאמי - וושיגנטון
המפגשים בניהם היא הסדרה הכי טובה בטלוויזיה כרגע, איך מסדרים את המצ'אפ הזה בפלייאוף?
היה צמוד לאורכו עם ים תהפוכות, ההיט ניצחו על sheer will, הדרך היחידה שהם מכירים. האזורית תפסה את הוויזארדס ביום חלש, רק שבניגוד למיאמי הם לא הכריחו את היריבה להמשיך להשליך שלשות. ההיט התעקשו לתקוף את הצבע & במעבר, התאבדו על הלוחות במחצית השנייה. אדביו היה מפלצתי מתמיד עם 38 נק' (לא צופפו מספיק), קיילב מרטין השלים דאבל יפה מול וושיגנטון עם עוד הופעה של 20+. הירו ולאורי התקשו מול האורך הקולקטיבי אך התעלו נקודתית בקלאץ' ובשאר הזמן הפעילו את האחרים (18 אס' במשותף).
בחזרה לבירה, ביל וקוזמה קלעו 28 a piece אבל היה שם מעט מאוד מסביב, דני היה ממש אחלה עם משחק אול אראונד נוסף (8-9-5 ו-2 חס'), פשוט הזריקה לא נפלה לו, הוביל להפחתה קלה בדקות.
מילווקי - קליבלנד
9 דאנקים. אשכרה 9 דאנקים היו ליאניס במהלך ההתמודדות, מול אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה בכלל ובצבע בפרט. עד ההפסקה הקאבס היו על גג העולם, ביקרסטף הציב את הסנטר על יאניס (אלן/לופז) במטרה להשאיר את מובלי בעמדת עזרה, הולידיי נקלע לבעיית עבירות קלה ואף אחד לא נכנס לואקום הפליימייקינג. תוסיפו לכך טעויות לא מחויבות של הבאקס, בדמות עבירות מיותרות שהובילו לבונוס ואיבודים זולים.
ברבע השלישי הכל התהפך עליהם. הקו האחורי התקרר, הקו הקדמי התאדה (מובלי ואלן עם 9 נק' ב2-14 מהשדה). מילווקי מצליחה לנעול את הצבע מבלי להפקיר את קשת השלוש מכיוון שהגארדים שלה מסוגלים להאבק בחסימות ולחזור לתמונה (בעיקר הולידיי וקרטר). מאפשר לברוק ויאניס להתמיד בכיסוי דרופ ולתזמן את העזרה.
קליבלנד נכנסו לפאניקה לאור השינוי החד במומנטום והחלו לעשות שטויות, לאב ולברט נעדרו ולכן נוצר חלל ממשי ביוצרים נוספים שיעזרו לייצב את ההתקפה. בהזדמנות אחרת נרחיב על האכזבה ממובלי בעונתו השנייה.
קליפרס - דנבר
ניצחון כיפי מול ל"א נטולת קוואי/ג'ורג', נהנו מיתרון איכות שהתבטא באופן טבעי לאורך זמן, ולכן טיי לו נאלץ לחשוף מעט מהקלפים שלו. ביציאה מההפסקה מרקוס מוריס עבר לשמור על יוקיץ', זובאץ הוסט לכיוונו של גורדון, ממנו הוא התעלם לחלוטין על קשת השלוש. מה לעשות שגורדון בכושר נפלא והם אכלו ממנו 29, מורי היה מעולה עם 22-6-9, והשופטים סייעו לנו בכל הנוגע לאוברפליי על ג'וקר, הוציא את העוקץ מהאגרסיביות ההגנתית אשר מאפיינת את ההרכבים הנמוכים שלהם.
הדפנו ניסיונות קאמבק דווקא בחסות הסגל החסר, הנעדרים (MPJ/בונס/גרין) הם במקרה משחקני ההגנה הכי גבוליים שלנו, DJ סופסל, ובעקבות זאת עלינו עם הרכבים שמזיזים את הרגליים יפה מאוד, נהנתי מהמאמץ.
28 זריקות עונשין לגרנט הם הנתון הכי לא קשור שנתקלתי בו העונה. קלע 21 מתוכן בדרך לשיא קריירה של 44 נק', ממשיך פתיחת עונה היסטרית מבחינתו. ללא דיים הפצוע סיימונס שימש כווינגמן עם 38 משלו במשחק רב שערים שגלש להארכה, הבלייזרס הגיעו לקצה גבול היכולת בסגל קצר על מנת לקטוע את רצף ההפסדים, רוטציה של 8 בלבד בה כמעט כל החמישייה חצתה 40 דק'.
בניו יורק נהנו מהניקס special, הלוא הוא בארט & רנדל מספקים יחס נקודות-זריקות זהה (43-42), ברונסון פירגן ב-32 יעילות שלא הספיקו.
שארלוט - וולבס
דווקא בתקופה טובה הוולבס נפלו לכושר קליעה לייקרסי, טאונס היה חושך מוחלט (6-22 מהשדה) והוביל את הדרך, האחרים שמו כיסוי עיניים והצטרפו אליו (9-41 מחוץ לקשת).
ההורנטס קיבלו תפוקה מפתיעה ממקבץ של צעירים בוערים מהספסל, כאלו שבקושי תרמו להם עד היום, בדרך לאפסט מרשים. רוזייר ואוברה היו שם בשביל לחלוק 50 נק', אוברה מסוג השחקנים שמתלקח אקראית 10-15 בעונה ללא קשר לכלום, הפעם נפל לו מינסוטה בבינגו קארד. בצורה אופיינית למדי, הוא כמעט עלה להם בניצחון - ביתרון 3 עם פחות מ-14 שניות לסיום, ריבאונד התקפה הגיע לידיים שלו בפינה והאהבל כבר התרומם לזריקה, אבל אז כל האולם צעק 'לללללללא' במקביל והוא התעשת בזמן, מסר את הכדור החוצה.
מיאמי - וושיגנטון
המפגשים בניהם היא הסדרה הכי טובה בטלוויזיה כרגע, איך מסדרים את המצ'אפ הזה בפלייאוף?
היה צמוד לאורכו עם ים תהפוכות, ההיט ניצחו על sheer will, הדרך היחידה שהם מכירים. האזורית תפסה את הוויזארדס ביום חלש, רק שבניגוד למיאמי הם לא הכריחו את היריבה להמשיך להשליך שלשות. ההיט התעקשו לתקוף את הצבע & במעבר, התאבדו על הלוחות במחצית השנייה. אדביו היה מפלצתי מתמיד עם 38 נק' (לא צופפו מספיק), קיילב מרטין השלים דאבל יפה מול וושיגנטון עם עוד הופעה של 20+. הירו ולאורי התקשו מול האורך הקולקטיבי אך התעלו נקודתית בקלאץ' ובשאר הזמן הפעילו את האחרים (18 אס' במשותף).
בחזרה לבירה, ביל וקוזמה קלעו 28 a piece אבל היה שם מעט מאוד מסביב, דני היה ממש אחלה עם משחק אול אראונד נוסף (8-9-5 ו-2 חס'), פשוט הזריקה לא נפלה לו, הוביל להפחתה קלה בדקות.
מילווקי - קליבלנד
9 דאנקים. אשכרה 9 דאנקים היו ליאניס במהלך ההתמודדות, מול אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה בכלל ובצבע בפרט. עד ההפסקה הקאבס היו על גג העולם, ביקרסטף הציב את הסנטר על יאניס (אלן/לופז) במטרה להשאיר את מובלי בעמדת עזרה, הולידיי נקלע לבעיית עבירות קלה ואף אחד לא נכנס לואקום הפליימייקינג. תוסיפו לכך טעויות לא מחויבות של הבאקס, בדמות עבירות מיותרות שהובילו לבונוס ואיבודים זולים.
ברבע השלישי הכל התהפך עליהם. הקו האחורי התקרר, הקו הקדמי התאדה (מובלי ואלן עם 9 נק' ב2-14 מהשדה). מילווקי מצליחה לנעול את הצבע מבלי להפקיר את קשת השלוש מכיוון שהגארדים שלה מסוגלים להאבק בחסימות ולחזור לתמונה (בעיקר הולידיי וקרטר). מאפשר לברוק ויאניס להתמיד בכיסוי דרופ ולתזמן את העזרה.
קליבלנד נכנסו לפאניקה לאור השינוי החד במומנטום והחלו לעשות שטויות, לאב ולברט נעדרו ולכן נוצר חלל ממשי ביוצרים נוספים שיעזרו לייצב את ההתקפה. בהזדמנות אחרת נרחיב על האכזבה ממובלי בעונתו השנייה.
קליפרס - דנבר
ניצחון כיפי מול ל"א נטולת קוואי/ג'ורג', נהנו מיתרון איכות שהתבטא באופן טבעי לאורך זמן, ולכן טיי לו נאלץ לחשוף מעט מהקלפים שלו. ביציאה מההפסקה מרקוס מוריס עבר לשמור על יוקיץ', זובאץ הוסט לכיוונו של גורדון, ממנו הוא התעלם לחלוטין על קשת השלוש. מה לעשות שגורדון בכושר נפלא והם אכלו ממנו 29, מורי היה מעולה עם 22-6-9, והשופטים סייעו לנו בכל הנוגע לאוברפליי על ג'וקר, הוציא את העוקץ מהאגרסיביות ההגנתית אשר מאפיינת את ההרכבים הנמוכים שלהם.
הדפנו ניסיונות קאמבק דווקא בחסות הסגל החסר, הנעדרים (MPJ/בונס/גרין) הם במקרה משחקני ההגנה הכי גבוליים שלנו, DJ סופסל, ובעקבות זאת עלינו עם הרכבים שמזיזים את הרגליים יפה מאוד, נהנתי מהמאמץ.
נערך לאחרונה ב: