;;;

[שישמים אחרים]

;;;

(מאז שדיברנו על הילדה שהייתי - התחלנו לדבר על - אני לא מפסיקה לחשוב - לא היה לי סיכוי -- ושאלתי אותה, "אז בעצם לא היה לי סיכוי?" - והיא לא ענתה על זה)

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אווץ'

אני שואלת את עצמי איזו תשובה מבין השתיים הייתה מכאיבה לך יותר ואיזו פחות.
את יודעת?
זה משנה?

 

[שישמים אחרים]

אני מניחה שהשאלה

היתה רטורית, ככה שמה שמשנה הוא עצם זה ששאלתי, וידעתי מה התשובה.
תודה.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

דווקא לא התכוונתי לשאלה רטורית.

ברור שאת לא חייבת לשתף ואם מתאים לך רק לשאול את עצמך זה בסדר.
אבל האמת היא שהמשפט שלך זרק אותי לכל מיני שאלות על עצמי ועל הסביבה הקרובה שלי, ומאותו המקום ששאלתי את עצמי את השאלות האלו, התכוונתי באמת לשאול גם אותך.
לי שתי התשובות מכאיבות, לא יודעת איזו מהן יותר,
והאמת היא שאני גם לא יודעת אם הן מכוונות למקומות שונים בהווה. רק משפיעות על הנרטיב לגבי עצמנו.

 

[שישמים אחרים]

אה, השאלה שאני שאלתי

(לגבי הסיכוי) היתה רטורית. שלך היתה שאלה טובה, ואני באמת חושבת עליה (עדיין) ברמת הנרטיב. תודה

 

[אנלא פוחדת]

אני לא רוצה לעבור הלאה בלי להגיב

למרות שמתקשה למצוא מילים.
אולי רק אכתוב שגם אם עד עכשיו הרגשת שאין לך סיכוי ושהיית במסלול בלי בחירה אז נראה לי שמודעות היא משהו שהופך הכל ליותר "נבחר".

 

[שישמים אחרים]

אני מעריכה את זה מאד

ומסכימה שעם הזמן והמודעות החיים הופכים בין השאר ליותר "נבחרים".

 

[No longer]

אני חושבת שלא, יקרה.

וזה יוצר שרשרת של רגשות נוראיים. אבל זה בסדר להתמודד איתם בכל דרך שתועיל לך (דגש), כי זו האמת. והיא עדיפה על אינספור דרכים של הכחשה.
נשיקות בינתיים.

 

[שישמים אחרים]

היא באמת עדיפה, האמת.

(אמרתי את זה לא'. מסתבר שאני מאד פוסט-טראומטית).
נשיקות בחזרה. אוהבתותך.

 

[levshavur]

שישמים אחרים

שלום לך,
לדעתי , נכון אולי לנו לא היה סיכוי בילדות, אבל יש לנו סיכוי בהווה, לפחות בכל מה שקשור להתמודדות עם טראומות העבר ועם ה"א, הנה אני הצלחתי (משהו אחד שכן הצלחתי בחיים...) אז גם את יכולה! עם כל כמה שזה קשה. אני ממליצה לך לקרוא את הספר של מאיה ריד "עכשיו אני", הוא טריגרי אבל שווה (וגם הספר השני שלה "שבויה" שאותו אפשר להוריד לקריאה מהאינטרנט (נדמה לי שקוראים לאתר "פסיכולוגיה ישראלית") גם זה ספר טריגרי, אבל אני "בלעתי" אותו לא יכולתי להפסיק לקרוא...

אז אם תקראי את הספרים שלה, תראי שקיימת אפשרות לצאת מהמעגלים האלה, גם כשניראה לנו שאי אפשר...
חג שמח,
לבשה.

 

[שישמים אחרים]

תודה, לבשה.