...
אני מסדרת את שערי במעלית,
ולפתע מגיח אתה מהצד.. מלית ממש קטנה .. השכן השלישי נדחף.. בקומה חמישית.. ואני נשענת עליך..כמעט בטעוץ, הוא דוחף אותי על פניך, וכמעט נישקתי אני את שפתיך.
---
ביום בהיר, לבושה אני בסקיני מחמיא, בצבע כחול , צמוד לגוף, תכשיטים עדינים לופתים את ידי, שרשרת עדינה לפוטה על צווארי.
שמש מלטפת את פניי, תיק מנומר נשוא תחתיי.
פוגשת אותו ברחוב, אומרת לו היי, מה שלומך? בסדר.. מה אתה עושה פה? הנך בלימודייך עם חברך?
כן הוא עונה לי, אבל רבתי עם חברתי, ולא בא לי, אני עייף.. טוב אתה בדרך שלי..
שקט מבהיל משתורר כתמיד, כמשהו מציק בנפשות ליבינו. כאילו יש משהו שלא מדברים עליו שנינו.
פותחת אני בשיחת חולין, כדי להפג את השממה, את השקט השורר, שיגמר ולא יישמר.
אז מה, איך הולך בלימודים? איך בחיים?
בסדר...
נו ראית שאי אפשר לברוח מהכל?
למה את מתכוונת?
אתה אמרת שאתה רוצה לנסוע כדי להוכיח לעולם שאתה רוצה לעשות מה שאתה רוצה. אבל האמת היא? שזה לא מה שיעזר. זה יעזור באותו הרגע., תרגיש מלך. השגת את מטרתך. אבל תחשוב, מי גורם לך להרגיש שאתה לא עושה מה שאתה רוצה? אחרי מי אתה נגרר? אתה לא צריך לנסוע כדי להראות שאתה יכול אחרת, כאן ועכשיו זה הזמן. לשנות הקיים.
זה אומנם יותר קשה אבל אפשרי. אתה יורד לסוף דעתי?
מתחיל להתווכח ולהביע את דעת עולמו היהירה.
---
ובזמן שאני מדברת, עולות לי מחשבות כתמיד שאני רואה אותו, אם היה יודע כמה אני חושקת בו. רק פעם אחת לנשק אותו. או לעשות אותו. לדעת איך זה מרגיש.
מעניין אם הוא חושב עליי בצורה הזו.
אבל אי אפשר. כי חברה שלו , טופז ..היא...
סוג של חברה.
ובכלל, הוא כזה אדיש שאני לא מצליחה לוציא ממנו שום מילה.
והאמת? שאני בכלל לא הסגנון שלו.. לא בחיצוניות, באופי.
\אבל לא היתי רוצה להיות חברתו.
רק שירצה לזיין אותי בטעם וביופי.
אף פעם לא פינטז על זה?
והאם לעולם לא אדע?
חבר שלי בן דוד שלו מדרגה רחוקה.. קרוב משפחה.
---
לעולם לא אזכה לטעום מטעם גופו, מעונג ריחו, מטעם צווארו?
---
יום אחד, הלכנו לסרט רבעייה.
תפסה אותי סצינה, שכולם בני גילנו, השתכרו. החליפו אחד עם השני נשיקות. אחר כך, היה מאוחר ולא רצינו ללכת הביתה.
הלכנו כולנו לבית של חוסה, המדובר הנ''ל.
ואמרנו, למה שלא נשחק גם אמת או חובה? רק עם אמת כמובן..
שתינו שתינו כל פעם שלא ידענו דבר אחד על השני... שוט ועוד שוט ועוד אחד...
ובסוף התנשקנו. נשיקה ארוכה ומענגת. מלטפת. ואז..
---
פתאום משום מקום עולה לי סצינה שאני אצלו והוא מלטף אותי ואני אומרת לו מה אתה עושה? והוא אומר - כאילו שאף פעם לא רצית, או חשבת על זה. חיים פעם אחת. חד פעמי.\
זוז ממני, חולה"
ובטירוף הדעת, בידיעה מוחלטת, מסיתים את הוילון, מפשיטה אותו ככמעט קורעת לו את הבגדים, מתנשקים בלהט הרגע, כאילו זה עתה מצאו אחד את רעהו.
והוא מוריד את המכנס והבוקסר והיא מוצצת, כלומר אני. אבל קשה לי, בגלל רגשות החרטה והאשמה.
והיא מוצצת והזין כל כך יפה, ורטוב, ואני רטובה, ומתה שהוא ייכנס אליי כבר.
והוא מתחיל לגנוח. והלגיד תתפשטי כבר יא זונה שלי.
כל הזמן הזה חשקתי בך יא כוסית אחת. תורידי את זה כר או שאני קושר אותך.
וברגע אחד התהפכנו. הוא קשר אותי כחסרת אונים. כולי ערומה, מוצץ אותי כילד.
את האיבר התחתון ולמעלה, בפיטמות העומדות כמזדקרות לאור המחזה המרהיב. עושה לי ביד .ומכניס.
אני בגן עדן.
יותר חזק, אני צועקת\.
תכניס, ממה את מפחד?
זה ההכי טוב שלך?
נו נראה אותך, יא פחדן. תזיין אותי כאילו אין מחר. תקרע אותי לחתיכות.
וברגע אחד קסום, אני כבר לא שם. אני מעולפת עליו.
מתעוררים בבוקר לסיוט שאחריי, מסופקים אוהבים. וברגע אחד צמאים לאחר.
אני מסדרת את שערי במעלית,
ולפתע מגיח אתה מהצד.. מלית ממש קטנה .. השכן השלישי נדחף.. בקומה חמישית.. ואני נשענת עליך..כמעט בטעוץ, הוא דוחף אותי על פניך, וכמעט נישקתי אני את שפתיך.
---
ביום בהיר, לבושה אני בסקיני מחמיא, בצבע כחול , צמוד לגוף, תכשיטים עדינים לופתים את ידי, שרשרת עדינה לפוטה על צווארי.
שמש מלטפת את פניי, תיק מנומר נשוא תחתיי.
פוגשת אותו ברחוב, אומרת לו היי, מה שלומך? בסדר.. מה אתה עושה פה? הנך בלימודייך עם חברך?
כן הוא עונה לי, אבל רבתי עם חברתי, ולא בא לי, אני עייף.. טוב אתה בדרך שלי..
שקט מבהיל משתורר כתמיד, כמשהו מציק בנפשות ליבינו. כאילו יש משהו שלא מדברים עליו שנינו.
פותחת אני בשיחת חולין, כדי להפג את השממה, את השקט השורר, שיגמר ולא יישמר.
אז מה, איך הולך בלימודים? איך בחיים?
בסדר...
נו ראית שאי אפשר לברוח מהכל?
למה את מתכוונת?
אתה אמרת שאתה רוצה לנסוע כדי להוכיח לעולם שאתה רוצה לעשות מה שאתה רוצה. אבל האמת היא? שזה לא מה שיעזר. זה יעזור באותו הרגע., תרגיש מלך. השגת את מטרתך. אבל תחשוב, מי גורם לך להרגיש שאתה לא עושה מה שאתה רוצה? אחרי מי אתה נגרר? אתה לא צריך לנסוע כדי להראות שאתה יכול אחרת, כאן ועכשיו זה הזמן. לשנות הקיים.
זה אומנם יותר קשה אבל אפשרי. אתה יורד לסוף דעתי?
מתחיל להתווכח ולהביע את דעת עולמו היהירה.
---
ובזמן שאני מדברת, עולות לי מחשבות כתמיד שאני רואה אותו, אם היה יודע כמה אני חושקת בו. רק פעם אחת לנשק אותו. או לעשות אותו. לדעת איך זה מרגיש.
מעניין אם הוא חושב עליי בצורה הזו.
אבל אי אפשר. כי חברה שלו , טופז ..היא...
סוג של חברה.
ובכלל, הוא כזה אדיש שאני לא מצליחה לוציא ממנו שום מילה.
והאמת? שאני בכלל לא הסגנון שלו.. לא בחיצוניות, באופי.
\אבל לא היתי רוצה להיות חברתו.
רק שירצה לזיין אותי בטעם וביופי.
אף פעם לא פינטז על זה?
והאם לעולם לא אדע?
חבר שלי בן דוד שלו מדרגה רחוקה.. קרוב משפחה.
---
לעולם לא אזכה לטעום מטעם גופו, מעונג ריחו, מטעם צווארו?
---
יום אחד, הלכנו לסרט רבעייה.
תפסה אותי סצינה, שכולם בני גילנו, השתכרו. החליפו אחד עם השני נשיקות. אחר כך, היה מאוחר ולא רצינו ללכת הביתה.
הלכנו כולנו לבית של חוסה, המדובר הנ''ל.
ואמרנו, למה שלא נשחק גם אמת או חובה? רק עם אמת כמובן..
שתינו שתינו כל פעם שלא ידענו דבר אחד על השני... שוט ועוד שוט ועוד אחד...
ובסוף התנשקנו. נשיקה ארוכה ומענגת. מלטפת. ואז..
---
פתאום משום מקום עולה לי סצינה שאני אצלו והוא מלטף אותי ואני אומרת לו מה אתה עושה? והוא אומר - כאילו שאף פעם לא רצית, או חשבת על זה. חיים פעם אחת. חד פעמי.\
זוז ממני, חולה"
ובטירוף הדעת, בידיעה מוחלטת, מסיתים את הוילון, מפשיטה אותו ככמעט קורעת לו את הבגדים, מתנשקים בלהט הרגע, כאילו זה עתה מצאו אחד את רעהו.
והוא מוריד את המכנס והבוקסר והיא מוצצת, כלומר אני. אבל קשה לי, בגלל רגשות החרטה והאשמה.
והיא מוצצת והזין כל כך יפה, ורטוב, ואני רטובה, ומתה שהוא ייכנס אליי כבר.
והוא מתחיל לגנוח. והלגיד תתפשטי כבר יא זונה שלי.
כל הזמן הזה חשקתי בך יא כוסית אחת. תורידי את זה כר או שאני קושר אותך.
וברגע אחד התהפכנו. הוא קשר אותי כחסרת אונים. כולי ערומה, מוצץ אותי כילד.
את האיבר התחתון ולמעלה, בפיטמות העומדות כמזדקרות לאור המחזה המרהיב. עושה לי ביד .ומכניס.
אני בגן עדן.
יותר חזק, אני צועקת\.
תכניס, ממה את מפחד?
זה ההכי טוב שלך?
נו נראה אותך, יא פחדן. תזיין אותי כאילו אין מחר. תקרע אותי לחתיכות.
וברגע אחד קסום, אני כבר לא שם. אני מעולפת עליו.
מתעוררים בבוקר לסיוט שאחריי, מסופקים אוהבים. וברגע אחד צמאים לאחר.