זה לא כזה חשוב.............. סתם עוד שבוע מיותר.............. היה טיול שנתי............ אחרון............ ואמא לא נתנה לי לצאת............
וכמו טיפשה הלכתי בתחילת השבוע לדיאטנית ולרופאה......... שאמרו שירדתי עוד......... וכמו טיפשה...... ניסיתי לאכול....... יום אחד.......... והקאתי......... והרגשתי כלכך שמנה.............. ואז יומיים בקושי אכלתי....... וכל יום הלכתי לשיעור ספורט (\ריקוד)...... אפילו שיודעת שאסור לי........... ולא פגעתי בעצמי כבר שבוע......... וכלכך מתגעגעת להרגשה, לכאב הפיזי.................. אני בטח נשמעת סתם משוגעת...... וכלכך פחדתי מהשקילה, שאתמול ביטלתי תפגישה. עם תירוץ עלוב ולא אמין. והרופאה אמרה לי בטלפון, שאלה איך הצלחתי ביומיים האלה. אמרתי תאמת- שלא משהו. ואז היא אמרה שאם אני לא אנסה לפחות לאכול קרוב לתפריט- אינלי למה לבוא לפגישה הבאה. שזה רק רגע אחרון, הדקה ה 99 לפני אשפוז. ואני עדיין ממשיכה לחשוב שלי זה לא יקרה. אותי לא יאשפזו. ואין באמת פואנטה להודעה שלי.... אתם יכולים סתם להתעלם....... כי כמו שאמרתי בהתחלה-- זה לא חשוב......... וסליחה על החפירה...........