..............
מסתכנת באאוטינג אבל יאללה על הזין
כבר הרבה זמן לא כתבתי כאן משהו אמיתי, מאז שאני עושה דברים שאני לא בדיוק שלמה איתם או מבינה אותם. ולא, זה לא קשור לאוכל או להפרעות האכילה שלי.
זה קשור, אם כבר, יותר לכל מה שמאחוריהן.
בכל מקרה.
הלכתי לישון אצל האקס הטרי שלי. החתולים שלי עדיין אצלו, והוא נסע להופעה בצפון ולא חזר הביתה, אז באתי כדי להאכיל אותם, הגעתי מאוחר ונשארתי לישון שם.
נכנסתי למחשב שלו, עליתי על הפייסבוק, הוא היה מחובר עם המשתמש שלו, והופ אני קולטת אותו באמצע צ'ט- הוא נכנס לפייסבוק מהאייפד שלו או משהו.
צ'ט עם איזו בחורה. הוא זכה לא מזמן באיזו תחרות גדולה ונהיה מפורסם בערוץ 2 אז מלא בחורות מתחילות איתו לאחרונה. אני לא רק משערת כי טרחתי אח"כ להציץ במצב ההודעות ולא היה לי כוח לקרוא את הכל אבל היו מספיק הודעות של בחורות מתחילות איתו, מחמיאות לו, והוא כזה- תודה
אנחנו מכירים?
בכל מקרה.
זה היה מוזר. זה היה רגע הסטורי, להכנס לפייסבוק של חבר שלי לשעבר בזמן שהוא מחובר אליו ממחשב אחר ותוך כדי צ'ט עם בחורה שאין לי מושג מי היא, והם כזה קובעים את הדייט הראשון שלהם למחר. שזה היום.
ובהתחלה לא הרגשתי כלום. כלום, שאפילו היה לי מוזר שאני ככה... לא מקנאה. לא אכפת לי.
חשבתי שאני מרגישה הקלה מסויימת. הרגשתי מוזר לאללה אבל זו סיטואציה מוזרה.
ועכשיו.. עכשיו הכל עלה לי. אני מרגישה ממש רע.
אני לא יודעת. לא הייתי בטוחה מה קורה או יקרה בינינו אבל אני מרגישה רע.
ותכלס- אני בסוג של קטע עם מישהו אחר, וזה גם ממש מוזר כי בדרך כלל אחרי פרידה אני מעדיפה להיות לבד איזו שנה, לפחות חצי שנה. והפעם.. איכשהו אני בקשר די אינטנסיבי עם בחור אחר.
חשבתי שאני מרגישה הקלה ופחות רגשות אשמה או משהו. שהנה, גם הוא עובר הלאה.
אבל אני מרגישה רע. אני אגואיסטית גדולה כי הוא כן היה מת שנחזור, ואני לא מסוגלת.
לא יודעת למה. אולי כי כדי לחזור אצטרך לוותר על כל כך הרבה דברים.
אולי כי אני לא מבינה בכלל מה קורה ודברים פשוט קורים ואני נסחפת איתם.
אולי לא היה לי טוב איתו. אבל היה יכול להיות. ואולי לא.
לא טוב לי. ואין לי לאן לברוח.
ומאז הפרידה עוד לא הרגשתי רע כמו עכשיו. לא הרגשתי כלום, יחסית למה שאני אמורה.
מי שראתה אותי במפגש יכולה להעיד. אני נראית טוב, שמחה ובריאה. לא מפורקת, לא שבורה.
אני מרגישה רע, לא קנאה, אבל ידיעה שאני יכולה לאבד אותו, ושכנראה זה מה שיקרה.
הוא לא יודע בכלל על הבחור השני. אני משקרת לו בפנים ומרגישה, גם לגבי זה, מן הסתם, כמו בנאדם איום ונורא.
מסתכנת באאוטינג אבל יאללה על הזין
כבר הרבה זמן לא כתבתי כאן משהו אמיתי, מאז שאני עושה דברים שאני לא בדיוק שלמה איתם או מבינה אותם. ולא, זה לא קשור לאוכל או להפרעות האכילה שלי.
זה קשור, אם כבר, יותר לכל מה שמאחוריהן.
בכל מקרה.
הלכתי לישון אצל האקס הטרי שלי. החתולים שלי עדיין אצלו, והוא נסע להופעה בצפון ולא חזר הביתה, אז באתי כדי להאכיל אותם, הגעתי מאוחר ונשארתי לישון שם.
נכנסתי למחשב שלו, עליתי על הפייסבוק, הוא היה מחובר עם המשתמש שלו, והופ אני קולטת אותו באמצע צ'ט- הוא נכנס לפייסבוק מהאייפד שלו או משהו.
צ'ט עם איזו בחורה. הוא זכה לא מזמן באיזו תחרות גדולה ונהיה מפורסם בערוץ 2 אז מלא בחורות מתחילות איתו לאחרונה. אני לא רק משערת כי טרחתי אח"כ להציץ במצב ההודעות ולא היה לי כוח לקרוא את הכל אבל היו מספיק הודעות של בחורות מתחילות איתו, מחמיאות לו, והוא כזה- תודה
אנחנו מכירים?בכל מקרה.
זה היה מוזר. זה היה רגע הסטורי, להכנס לפייסבוק של חבר שלי לשעבר בזמן שהוא מחובר אליו ממחשב אחר ותוך כדי צ'ט עם בחורה שאין לי מושג מי היא, והם כזה קובעים את הדייט הראשון שלהם למחר. שזה היום.
ובהתחלה לא הרגשתי כלום. כלום, שאפילו היה לי מוזר שאני ככה... לא מקנאה. לא אכפת לי.
חשבתי שאני מרגישה הקלה מסויימת. הרגשתי מוזר לאללה אבל זו סיטואציה מוזרה.
ועכשיו.. עכשיו הכל עלה לי. אני מרגישה ממש רע.
אני לא יודעת. לא הייתי בטוחה מה קורה או יקרה בינינו אבל אני מרגישה רע.
ותכלס- אני בסוג של קטע עם מישהו אחר, וזה גם ממש מוזר כי בדרך כלל אחרי פרידה אני מעדיפה להיות לבד איזו שנה, לפחות חצי שנה. והפעם.. איכשהו אני בקשר די אינטנסיבי עם בחור אחר.
חשבתי שאני מרגישה הקלה ופחות רגשות אשמה או משהו. שהנה, גם הוא עובר הלאה.
אבל אני מרגישה רע. אני אגואיסטית גדולה כי הוא כן היה מת שנחזור, ואני לא מסוגלת.
לא יודעת למה. אולי כי כדי לחזור אצטרך לוותר על כל כך הרבה דברים.
אולי כי אני לא מבינה בכלל מה קורה ודברים פשוט קורים ואני נסחפת איתם.
אולי לא היה לי טוב איתו. אבל היה יכול להיות. ואולי לא.
לא טוב לי. ואין לי לאן לברוח.
ומאז הפרידה עוד לא הרגשתי רע כמו עכשיו. לא הרגשתי כלום, יחסית למה שאני אמורה.
מי שראתה אותי במפגש יכולה להעיד. אני נראית טוב, שמחה ובריאה. לא מפורקת, לא שבורה.
אני מרגישה רע, לא קנאה, אבל ידיעה שאני יכולה לאבד אותו, ושכנראה זה מה שיקרה.
הוא לא יודע בכלל על הבחור השני. אני משקרת לו בפנים ומרגישה, גם לגבי זה, מן הסתם, כמו בנאדם איום ונורא.
