..............

קולדון

New member
..............

מסתכנת באאוטינג אבל יאללה על הזין
כבר הרבה זמן לא כתבתי כאן משהו אמיתי, מאז שאני עושה דברים שאני לא בדיוק שלמה איתם או מבינה אותם. ולא, זה לא קשור לאוכל או להפרעות האכילה שלי.
זה קשור, אם כבר, יותר לכל מה שמאחוריהן.

בכל מקרה.
הלכתי לישון אצל האקס הטרי שלי. החתולים שלי עדיין אצלו, והוא נסע להופעה בצפון ולא חזר הביתה, אז באתי כדי להאכיל אותם, הגעתי מאוחר ונשארתי לישון שם.
נכנסתי למחשב שלו, עליתי על הפייסבוק, הוא היה מחובר עם המשתמש שלו, והופ אני קולטת אותו באמצע צ'ט- הוא נכנס לפייסבוק מהאייפד שלו או משהו.
צ'ט עם איזו בחורה. הוא זכה לא מזמן באיזו תחרות גדולה ונהיה מפורסם בערוץ 2 אז מלא בחורות מתחילות איתו לאחרונה. אני לא רק משערת כי טרחתי אח"כ להציץ במצב ההודעות ולא היה לי כוח לקרוא את הכל אבל היו מספיק הודעות של בחורות מתחילות איתו, מחמיאות לו, והוא כזה- תודה :) אנחנו מכירים?

בכל מקרה.
זה היה מוזר. זה היה רגע הסטורי, להכנס לפייסבוק של חבר שלי לשעבר בזמן שהוא מחובר אליו ממחשב אחר ותוך כדי צ'ט עם בחורה שאין לי מושג מי היא, והם כזה קובעים את הדייט הראשון שלהם למחר. שזה היום.
ובהתחלה לא הרגשתי כלום. כלום, שאפילו היה לי מוזר שאני ככה... לא מקנאה. לא אכפת לי.
חשבתי שאני מרגישה הקלה מסויימת. הרגשתי מוזר לאללה אבל זו סיטואציה מוזרה.
ועכשיו.. עכשיו הכל עלה לי. אני מרגישה ממש רע.
אני לא יודעת. לא הייתי בטוחה מה קורה או יקרה בינינו אבל אני מרגישה רע.
ותכלס- אני בסוג של קטע עם מישהו אחר, וזה גם ממש מוזר כי בדרך כלל אחרי פרידה אני מעדיפה להיות לבד איזו שנה, לפחות חצי שנה. והפעם.. איכשהו אני בקשר די אינטנסיבי עם בחור אחר.
חשבתי שאני מרגישה הקלה ופחות רגשות אשמה או משהו. שהנה, גם הוא עובר הלאה.
אבל אני מרגישה רע. אני אגואיסטית גדולה כי הוא כן היה מת שנחזור, ואני לא מסוגלת.
לא יודעת למה. אולי כי כדי לחזור אצטרך לוותר על כל כך הרבה דברים.
אולי כי אני לא מבינה בכלל מה קורה ודברים פשוט קורים ואני נסחפת איתם.
אולי לא היה לי טוב איתו. אבל היה יכול להיות. ואולי לא.
לא טוב לי. ואין לי לאן לברוח.
ומאז הפרידה עוד לא הרגשתי רע כמו עכשיו. לא הרגשתי כלום, יחסית למה שאני אמורה.
מי שראתה אותי במפגש יכולה להעיד. אני נראית טוב, שמחה ובריאה. לא מפורקת, לא שבורה.

אני מרגישה רע, לא קנאה, אבל ידיעה שאני יכולה לאבד אותו, ושכנראה זה מה שיקרה.
הוא לא יודע בכלל על הבחור השני. אני משקרת לו בפנים ומרגישה, גם לגבי זה, מן הסתם, כמו בנאדם איום ונורא.
 

clastic

New member
קבלי את מירב ההזדהות

הנה לך - סולידריות לשמה.

מיותר לציין (מיותר, כי את הנעשה אין להשיב) שכל האקט הזה של
לבדוק לו את הפייסבוק היה מיותר בעליל.
ואני בכלל לא מדבר על הפרטיות שלו וכו'. מיותר בשבילך.

שימי בבקשה דגש, יקרה שכמותך, על המילה האחרונה במשפט הקודם. ב ש ב י ל ך .

את מתעסקת המון לדעתי באקס.
וזה מובן, וזה בלתי נשלט. כולנו כל כך מכירים את זה.
אבל העובדה שהיא שהוא פשוט לא רלוונטי. לא לך, לא עכשיו.
מה שרלוונטי לך זה את ורק את.
כשאת שמה את תשומת הלב שלך בו ובמה שעובר עליו את מפספסת פעמיים:
1. את מתעסקת בעניינים של מישהו אחר, ושתכלס, כמה זה כואב, הם כבר לא עניינך.
2. את עוזבת את עצמך, אותך, את העניינים שלך.

מה שזה לא יהיה שאת עוד מרגישה כלפיו מסביר את ההתעסקות בו.
אם זאת אמפטיה, חיבה, אהבה או הרגל.
אבל אם קיבלת את ההחלטה הנכונה ביותר |עבורך| - ורובנו מאמינים שזאת ההחלטה הנכונה
ביותר על סמך הדברים שהצגת בחודשים האחרונים (גרניום תגיד לך כבר) - נסי להרגיע את עצמך,
להבין שהתחושות (הלפעמים סופר-אולטרה-מחוברנות) הן לגיטימיות וחזרי בעדינות הבייתה אל עצמך ואל מה שאת מרגישה.
ותני לעצמך להרגיש, גם במחיר של לחוות את הכאב המגעיל הזה. אין דרך אחרת וזה בסדר גמור.
 

קולדון

New member
תודה

כתבת דברים חכמים ואני אנסה להתלות עליהם.

קשה לי להשלים עם ההחלטה, למרות שהיא כבר נלקחה לפני חודשיים, ו... כן, ככה אני. גם בפרידה הקודמת לקח לי בערך ארבעה חודשים להבין שזה נגמר (וכבר הייתי בארץ, והוא בהולנד, וכבר נרשמתי ללימודי תואר שני בין היתר כדי לעשות וידוא הריגה ולהבטיח את זה שאני לא במקרה כל כך בקלות אחליט לטוס לשם חזרה...)
וגם עכשיו זה קשה לי, וגם עכשיו בצורה אחרת כבר עשיתי דברים שאין מהם דרך חזרה.
נראה לי. נראה לי שאין מהם דרך חזרה. ושוב פעם אותו הלופ של האם זה באמת נגמר כשזה כבר במציאות נגמר מזמן.

אז אני מנסה להרגיע את הלופים ולהאחז במה שאתה אומר...



בקשר לפייס- היי רק להגנתי אומר שרציתי להכנס לפייס שלי, לא תכננתי לקרוא לו דברים... רק הצ'ט קפץ ואז כבר דברם השתנו....
סטייל מעפן, אני יודעת...
 


 
למעלה