...

[gover1]

...

נכון שכבר הודעתי לפני שלש חודשים שאני מתמיד על מדיטציה וכתבתי פה הרבה בפורום(למרות שלא בתקופה האחרונה)אבל רק עכשיו אני מתרגל בהתמדה.

לבינתיים אני מתמיד קצת פחות מחודש אבל אני לא מצליח לסלק מחשבות זה כל הזמן בא וזה שוט מיאש.
אתה מצפה לצאת אחרי מדיטציה מושקעת עם אנרגיה אחרת אבל מרגיש יותר שסתם ישבתה לך בלהילחם בלי שום תועלת.

אני מתרכז בנשימות ובמהלך המדיטציה כל פעם יש לי התרכזות במשהו אחר כלומר או כעד צופה בנשימות או שאני הנישמה או שאני אומר לעצמי לא להיות מעורב בנשימות וכל פעם אני משנה את תדירות הנשימה.
בעצם יוצא שאני מתרכז בכמה דברים אין לי שום תועלת ואני לא רוצה לאבד את הרצון למדוט

איך לעזעזל אפשר כבר להרגיש התקדמות....

תודה

 

[mormorto3]

מדיטציה זה עסק חמקמק

זה לא משהו שאתה יכול לעשות פעם או כמה פעמים ולהבין את הפואנטה וליישם. זהו מסע מתמשך ולא פלא שהרבה פעמים גם ההנחיות הפשוטות כשלעצמן הופכות למוסוות ביער צפוף של הנחות.

שינית את תדירות הנשימה? יופי, חזור לנשימה. התרכזת במשהו אחר? חזור לנשימה. אמרת לעצמך משהו? חזור לנשימה. תיקנת או היבחנת במשהו? חזור לנשימה.
אתה לא אמור לצפות להתקדמות ובטח לא לצאת עם אנרגייה כזו או אחרת. תן למדיטציה לקחת אותך לאן שהיא לוקחת, שחרר את כל הציפיות ההנחות שיש לך ממנה, זה הכלא הראשון שאתה צריך לנטוש כל פעם מחדש לפני שאתה באמת תוכל להגיע יותר עמוק.

בנוסף, אולי כדאי לך לנסות למדוט במקום קצת מרוחק או שונה מהשיגרה היומיומית שלך ושליו יחסית. שים שעון ותקבע פרק זמן שבו תמדוט בצורה מסויימת (נניח התמקדות בנשימה) ותתחיל בפרקי זמן קצרים (דקה-שתיים) עד שיהיה לך קל ותעבור לפרקי זמן ארוכים יותר.

אצלי אני מוצא שמדיטציות מוצלחות הן הרבה פעמים עניין של השראה, ואז איזה סירטון יוטיוב או ספר או מאמר או ציטוטים בנושא עוזרים לי להיות ממוקד.

 

[ינוקא1]

אני חושב שכבר

כתבתי לך זאת בעבר , אבל אני ממליץ לך לתרגל יוגה \ צ'י גונג.

התודעה שלנו פרושה על פני כל הגוף.

וכאשר יש בגוף מקומות מתוחים \ נוקשים \ חסומים - המקומות הללו עצמם הם המחשבות שמפריעות במדיטציה !

לעומת זאת כאשר הזרימה והתנועה בגוף חופשית , המדיטציה הרבה יותר קלה.

לכן אני ממליץ לך ללמוד \ לעסוק ביוגה כהקדמה למדיטציה.

יוגה זה תרגול נהדר שפותח את החסימות בגוף בכל הרמות (פיזי \ רגשי \ שכלי) , ומביא אותך בכך למצב המדיטטיבי בקלות.

 

[neophile]

מומלץ מאוד להצטרף לקבוצה

לא אומר לך איזה כי את זה אתה צריך להחליט .

ספיציפית לגבי סילוק מחשבות וכל הישג , אני מוצא מנסיוני שחובה לקבל השראה ממי שכבר התקדם בדרך כדי לקבל הבנה לגבי התרגול שלך .

למשל הרבה זמן היה איזה שהוא אספקט של תירגול שמאוד התקשיתי בדומה לך עם המחשבות שלא עוזבות אבל אז כשעבדתי עם קבוצה ועם מורה ונחשפתי למשהו אחר לחלוטין עוד יותר גבוה ממה שדמיינתי בכלל - אז פתאום העצירה של המחשבות לא כלכך קשה כמו מקודם , כי אתה כבר העלית את הרף שלך כבר הגעת להבנה כלשהיא .

 

[lightflake]

איך להרגיש כבר התקדמות?

שאלה טובה
ההצעה שלי היא להפסיק לצפות להתקדמות
להפסיק לצפות להרגיש טוב
להפסיק לצפות להתמלא באנרגיה
יש משהו אמיתי, נוכח תמיד, בהירנ לחלוטין, מודע לגמרי,
ה"משהו" הזה נמצא שם גם כשאתה מבולבל, עייף, טרוד, מנסה להתרכז בנשימות או מנסה דברים אחרים - מה מודע לכל זה?
המשהו הזה נמצא עוד לפני שאתה מתיישב למדיטציה ואז כשאתה יושב ואז כשאתה קם והולך ועושה כל דבר אחר
אתה מבין על מה אני מדבר?
תנסה לשים לב למה שכבר מודע לכל זה, לא משנה מה כרגע "מוצג על המסך", משהו תמיד צופה בהכל כולל בך

בגלל שזה פשוט *הכל* אז אנחנו לא מבחינים בזה כמו שהדג שואל איפה המים

אפילו אם אתה מיואש לחלוטין, זה מצב מעולה לשים לב שהדמות המיואשת שאתה מרגיש שזה אתה - גם זאת רק חוויה מודעת

 

[gover1]

תודה והמשך לכל המגיבים

כתבתי לכל אחד על מה שהמליץ אבל אפשר לקרוא הכל.
אני לא מבין למה עשיתי את זה כל כך רשמי אבל שיהיה....

ל mormorto3 אני בהתחלה תרגלתי לפרקי זמן ארכים כי הספרים נותנים לך השראה כמו שאתה אומר=) אבל הבנתי שזה לא טוב לי אז שיניתי את התרגול שלי ל8-10 דקות בוקר וערב עם שעון.

לינוקא בקשר ליוגה וצי קונג לא יודע למה לא יצא לי לחקור את זה אבל אני נמשך יותץר למדיטציה
אם אתה ממליץ לי על זה בשביל לחשרר את הגוף אז אני יכול לאגיד לך שמהיום שהחלטתי לעשות מדיטציה לפני שלש- ארבע חודשים אז החלטתי גם להקפיד על ספורט בצורה עיקבית ריצות אוכל בריא עם תזונאית...ככה שדפקה את המדיטציה שלי הייתי מעדיף לעשות פחות אקטיבית תודה

לneophile בקשר לקבוצה באמת שלא צריך להמליץ על זה בשביל לדעת שזה יותר טוב

הרעיון הוא שאין לי איך לשלם כרבע לחוג למרות שבקרוב יהיה לי פגישה עם מורה ליוגה ומדיטציה והוא יעזור לי...

לlightflake הבנתי את הרעיון כלומר קיצור של "כוחו של הרגע הזה" אבל הרעיון הוא שקשה להיות נוכח כל היום.זה כאילו הנשמה תמיד נמצאת בתוכי ולא הגוף הוא ממשי.

תודה לכולם

 

[neophile]

אולי אם תמצא עוד אנשים כמוך שמתעניינים

אז מורה יגיע .

 

[ינוקא1]

ספורט "מערבי"

שונה לחלוטין מיוגה או צ'י גונג !

בספורט רגיל המבט שלך הוא החוצה :

לעשות את התנועה חזק יותר , מהר יותר , גבוה יותר.

לעומת זאת ביוגה \ צ'י גונג עם מורה טוב המבט הוא פנימה :

"מה אני מרגיש בעת ביצוע האסאנה \ התנועה ?".
"מה הרעיון של תנועה זו ?"

דהיינו ,ביוגה או צ'י גונג יש מודעות בתוך התנועה.
תנועה ללא מודעות לא עושה בגוף הרבה מבחינה אנרגטית. היא מפתחת שרירים וזהו.
לעומת זאת תנועה עם מודעות פותחת חסימות רגשיות ואנרגטיות , ובכך מסייעת לך "להיכנס פנימה".

 

[א ל ר ו נ ד]

קבוצה זה לא דווקא בעלות כספית

למשל קבוצה של אנשים שעובדת ביחד וכל פעם חבר אחר מנחה את הקבוצה,
משלבים יוגה/צ'י גונג או דומה להתחלה,
אני למשל מארגן קבוצות שאני מנחה, ללא תשלום, אין שום סיבה לשלם באמת לכל דבר, בסופו של דבר הנתינה היא התמורה האמיתית.
בכל אופן, אני מרגיש שיש לך צורך בהכוונה פיזית, ולא ספרים,
זה שאתה קורא דברים זה יפה, אבל מכאן לא תבוא ההתעוררות, רק המחשבה על ההתעוררות.
בהצלחה.

 

[lightflake]

הוא דווקא הסביר גם איך הוא מתרגל

לא רק קורא ספרים

 

[lightflake]

כתבת אלי:

"הרעיון הוא שקשה להיות נוכח כל היום."
קודם כל אם אתה רוצה או לא אתה כבר נוכח כל היום
לא תמיד אתה שם לב לזה, וזה בסדר, ואז אתה נזכר בזה וזה כבר מספיק בשביל לחזור לשים לב לזה. האתגרים הגדולים של החיים הם באמת לשים לב לזה גם כשאתה ממש "שאוב לתוך המשחק לחלוטין" - נגיד כשאתה רותח מכעס על מישהו, או כשאתה מתוח לפני אירוע מסוים, או כשאתה פוחד, או כשאתה מאחר לאנשהו ותקוע בפקקים... כל היופי הוא שאתה יכול לשים לב שהנוכחות קיימת גם במקרים האלו ואז עם הזמן ה"עוקץ" של הדברים האלו פוחת ואתה יותר ויותר סומך על זה

"זה כאילו הנשמה תמיד נמצאת בתוכי ולא הגוף הוא ממשי."

נו אז זה טוב לא? הנשמה (או הנוכחות) נמצאת תמיד והגוף אינו ממשי, זו האמת

או שלא ממש הבנתי את כוונתך, אז תסביר..

 

[gover1]

תודה המשך ל ilghtflake

אם מישהו יכול להמליץ לי על איך למצוא קבוצה בחינם(למרות שיש ביני לבין רב המתרגלים הפרש גיל ענקי שגם אם אמצא קבוצה אני לא יודע איך להתחבר)

ל lightflake אני מצליח לשים לב במשך היום ולנסות להיות נוכח לאותם רגעים אבל זה מה שמעצבן שזה "לנסות"
עד כמה זמן זה ימשיך לנסות?
וכשמנסים משהו בכח זה נמאס כזה...
בקשר לאתגרים הקשים של החיים זה באמת קשה לעצור את זה כשרותחים מכעס על מישהו קשה להיות

"כל היופי הוא שאתה יכול לשים לב שהנוכחות קיימת גם במקרים האלו ואז עם הזמן ה"עוקץ" של הדברים האלו פוחת ואתה יותר ויותר סומך על זה" לא כל כך הבנתי למה התכוונתה ועל מה אני סומך.

בקשר למשפט עם "הנשמה" שאמרתי התכוונתי לאגיד שאני מבין את הרעיון שאליו אתה חותר
הנשמה=נוחכות
היא תמיד נמצאת וכדי להרגיש אותה צריך להתרכז לתוך הגוף ובאמת לא בעיה לשים לב ולהרגיש את נוחכות הנשמה בגוף אבל זה לא הוביל אותי לשום מקום
לדוג'
לפני כמה שנים יצא לי להסתכל על האצבע שלי ביד ופתאום ראיתי שהיא מנותקת ממני כאילו באמת הגוף הממשי שלי האצבע זה לא אני
יצא לי לקרוא בדיוק על הדוגמא הזאת לא ממזמן באיזה ספר וישר נזכרתי שזה כבר קרה לי עוד לפני שהתעסקתי בכל ענין המדיטציה...
,usv

 

[lightflake]

אם אני מנסה כמה פעמים

להזכר לשים לב לנוכחות (התודעה) בזמן שאני כועס נניח
אז עם הזמן אני יותר סומך על העובדה שזה תמיד נמצא, תמיד קיים, אז היכולת של רגשות חזקים לשאוב אותי לסיפור שלהם הולכת ופוחתת
כי כל העניין הרי מראה לך שלא משנה מה תוכן הסיפור שיש לך בראש, כשאתה שם לב לנוכחות אתה רואה שהכל בסדר גמור, למעשה
אני לא יודע כמה נכנסת לעומק של הנוכחות הזאת שאנחנו מדברים עליה אבל כשאתה ממש כולך בנוכחות הזאת אתה רואה שזה חסד מאוד גדול, והחסד הזה תמיד קיים ברגע הנוכחי פשוט אנחנו איפשהו במחשבות מדמיינים את עצמנו במקומות ובזמנים אחרים אז אנחנו לא קולטים אותו. בגלל זה אני אומר "לסמוך" על זה יותר ויותר ואז יותר בקלות להיות הנוכחות כמה שיותר בכל סיטואציה.

חשוב להבין שאתה לא יכול לנסות בכח להיות הנוכחות כי אז המאמץ גורם לך לפספס את זה, אז בעצם מדובר על ללמוד להרגע תוך כדי קבלה של מה שיש עכשיו.

נשמע פשוט אבל המבנה הנפשי שלנו לא מאפשר לנו להיות רק ברגע הזה, הרגע הזה משעמם אותנו, אנחנו רוצים לעשות משהו, להשיג משהו, להתקדם לאנשהו או להתרפק על זכרונות מתקופות או מקומות אחרים.
בקיצור, המיינד מתעב את הרגע הזה ומפחד ממנו פחד מוות ועושה הכל כדי לברוח לאנשהו. תנסה לשים לב לזה.

 

[אסף ב6]

זאת אפשרות אחת, הרוב נראה לי בחינם:

http://tovana.org.il/he/community/seating-groups

חוצמזה, יש לי עצה בשבילך. אם אתה שם לב שהנשימה משנה את הקצב שלה כאשר אתה שם את תשומת הלב עליה, אזי - זה בסדר גמור. שתשנה את הקצב. אתה בשלך במדיטציה. זה כל העצה.
במדיטציה יכולים לקרות המון דברים, לא חכם לתת משקל לכל תופעה שקוראת, המשך לתרגל על פי השיטה שאתה מתרגל וכשקורים דברים פשוט לשים לב שהם קורים וזה בלי קשר לרצון שלך או להאם הזמנת אותם או לא.

 

[neophile]

לא נראה לי שהוא מתרגל עם שיטה

אז למה להמליץ לו לתרגל על פי שיטה ?
טכניקת מדיטציה של נשימות זאת עדיין לא שיטה .

כך לדוגמא את עניין החמלה שמתרגלים בבודהיזם , שזה הרי מתורגל לא רק או בכלל לא בזמן מדיטציה כזאת או אחרת אלה דווקא בסיטואציות שונות שאתה מוצא את עצמך בהן בחיים .

כמובן שזאת רק דוגמה אחת אבל אפשר לראות בקלות מזה מה ההבדל בין שיטה או "בית ספר" לבין תרגול בודד כזה או אחר .

 

[neophile]

רוב השיטות

מתחילות מהשקפה מסויימת שיש לאמץ ולתרגל תוך כדי שאתה שואל את עצמך כל הזמן למה השיטה הזאת טובה ?כלומר מה הכוונה שלה ? והאם הכוונה הזאת היא גם שלך ?
וכל זה בלי שזה סותר את האמון שלך

זה כמובן לא הסוף אלה רק ההתחלה וכל זה לא נעשה בהכרח במדיטציה , בטח שלא במצב שבו אתה רק התחלת ואתה עוד לא שופט את עצמך , כמובן שאתה ואחרים תאמרו שאין לשפוט ... אבל שפיטה זה משהו שקורה כשאתה מתרגל וגם אותה צריך לקבל וכו'

אפשר לפתוח פה את כל הנושא של הזדהות וכו' אבל כמובן שאין טעם .

הנקודה שלי זה שיש בתרגול רוחני גישות מסויימות שיש לאמץ גם בלי שאתה מבין בהכרח למה הן טובות , ויש ידע שיש להפוך להבנה ( למשל הידע על הזדהות)
הרי בוודאי שזה שאתה יודע על הזדהות לא מבטיח בכלל שאתה אכן תצליח לשמור על עצמיך מפניה .

כמעט ואי אפשר לצפות ממי שלא נלחם בביטוי של רגשות שליליים שיצליח במדיטציה , כלומר יצליח להכנס למצב תודעה גבוה גם אם למספר שניות בודדות .
אז איזה הצלחה יש כאן לאחל ?

אני יודע שזאת פרספקטיבה מעט קיצונית אבל לדעתי אין טעם לנטוע תקוות שווא שתרגול מדיטציה כזאת או אחרת יביא אותך למשהו והכוונה שלי היא לא לדכא חס וחלילה אלה דווקא לעורר את האומץ והיוזמה הדרושים .

 

[אסף ב6]

אני חושב שפירשת יותר מדי במילה שיטה,

אני פשוט התכוונתי טכניקה. לא משהו מעבר...
כמובן שהתרגול יהיה מועצם בעזרת לימוד והפנמה של פילוסופיה. - אם זה הזמן הנכון בשבילו להעמיק או ללמוד גישה מסוימת ולהתעמק בה, אני לא יודע.

 

[gover1]

המשך

"כמעט ואי אפשר לצפות ממי שלא נלחם בביטוי של רגשות שליליים שיצליח במדיטציה , כלומר יצליח להכנס למצב תודעה גבוה גם אם למספר שניות בודדות" .
מה זאת אומרת לא נלחם בביטוי של רגשות שלילים?

 

[neophile]

מדיטציה זה חלק מדרך רוחנית

כשאתה יושב לפעילות של התבוננות בנשימה זה לא מנותק משאר הדברים שקורים לך במהלך היום , באופן בלתי נמנע כמעט אתה תחשוב על מה שההוא אמר לך ומה שהיא עשתה לך וכו'

אין טעם להתרגז מזה שאתה לא מצליח להשקיט את המחשבות אבל נראה שאין שום דבר אחר שאתה יכול לעשות לכאורה ...

אז בשביל לעקוף את המכשול הזה אתה צריך להתבונן בתגובות שלך - מתי אתה מדבר עם מישהו בעצבים , מתי אתה מקלל אחרים בין אם בפה או בלב וכו'

כל זה כמובן בלי לשפוט , רק לרשום לעצמך - לציין לעצמך באופן לא שיפוטי , כאילו אתה צופה מהצד לא מתעניין במיוחד שרושם עליך הערות .

 

[neophile]

אז זאת לא מדיטציה

אלה תרגול הכנה כלשהוא למדיטציה .

מדיטציה תמיד קשור לרעיונות מסויימים כמו למשל רעיון הפסקת הסבל ורעיונות אחרים ששמים את מה שעובר עליך בפרספקטיבה מסויימת .

אם יש רעיון שנדמה לי שכולם כאן בפורום עובדים איתו - הוא ההזדהות ככה שזה מאפשר חוויה ואז התבוננות ואז אתה שואל את עצמך האם אני מזוהה וכו' וזה גורם לשינוי במצב התודעה .

בלי הרעיונות האלה אני לא רואה איך אפשר להכנס בכלל למדיטציה .

כשאומרים באופן כללי שבמדיטציה מפסיקים את המחשבות , זה לא סותר שמפעילים תפקודים אחרים ו\או את אותם תפקודים בצורה שונה .

אבל אם אתה לא יודע שום דבר על תפקודים אז איך בכלל תבחין בפעילות שלהם ..

בקיצור כל זה מסתכם בידע נכון .