...

[ג ר נ י ו ם]

...

אני והאנורקסיה שלי חיות במצב של הערכה הדדית
אני לא יודעת מה לעשות כדי לצאת להילחם

 

[קולדון]

את מה שאפשר לעשות,

אני בטוחה שאת כן יודעת, זה ידוע וקבוע מראש איך שהמשוואה הזו עובדת.
איכשהו נראה שאת מעדיפה להמשיך ולא להסתכן, לא לעשות את הצעדים הקשים (אכילה נורמאטיבית) שמעוררים את הרגשות, הקשים.

ואני יכולה להבין את הפחד והרצון להמנע... אבל כך או כך, את סובלת, נכון?
הדרך הקשה (אך הבריאה) עדיפה על הדרך הקשה החולה (היא אולי קלה ונוחה יותר אבל קשה ומכאיבה).
אחת מהדרכים קשה אך מחשלת, והשניה... את כבר יודעת, רק רומסת אותך עוד ועוד..

 

[ג ר נ י ו ם]

לא, אני לא סובלת (אולי ט)

לא בהווה. על כל פנים לא סבל שאני לא יכולה להתגבר עליו (הגוף הוא באמת דבר פלאי). ולכן גם כתבתי "מצב של הערכה הדדית". אני מחבבת את האנורקסיה שלי על כך שהיא נותנת לי כל מיני דברים, היא מחבבת אותי על שאני כחושה מספיק. שתינו חיות בשלום זו עם זו.


(יש לי מכתב הפניה לתה"ש בתיק והפקס שלהם לא עבד היום, זה אות משמים, נכון?)

 

[חלומותשל אחרים]

אל תוותרי עלייך...

 

[ג ר נ י ו ם]

אני לא יודעת מה זה אומר

 

[חלומותשל אחרים]

כרגע

זה אומר להמשיך לנסות להגיע לתל השומר ולא לוותר בתירוץ של "סימן משמיים"

 

[ג ר נ י ו ם]

לא יודעת... מסובך

 

[ג ר נ י ו ם]

אחרי מחשבה שניה, תה"ש זה לא בשבילי. יהיו

דרכים אחרות. תודה על התגובה, חלומות.

 

[חלומותשל אחרים]

את יודעת

בדיוק נזכרתי בתגובות שכתבת לי כשהתלבטתי אם להתאשפז
את זוכרת?
כתבת שאני "חולה להפליא" ושאני "אחת הבנות הכי חולות שכותבות פה"
ושכל הצוות ממליץ על אשפוז אז למה אני בכלל מתלבטת
את יכולה לראות את כל זה בעצמך?

 

[ג ר נ י ו ם]

אז ה"צוות" שלי לא בהכרח ממליץ על אשפוז

אלא על מציאת פתרון אחר. נראה...
(תודה)

 

[אלומת האור]

אז עכשיו אני מבינה שאת בארץ...

פתטום אני קולטת את זה...

 

[אלומת האור]

פתאום*

 

[אידיאל 2]

לא עושים שלום עם מחלות

 

[ג ר נ י ו ם]

במצבים כרוניים, לפעמים עושים

 

[m e r e]

...

אז את חולה ואת לא מרגישה את זה, ואת והאנורקסיה חיות מצוין ביחד, והגוף שלך לא נפגע, והנפש שלך לא נפגעת, אולי טיפה, אבל ברמה שאת מסוגלת לסבול, כי מה כבר אכפת לך מהגוף הזה, מהנפש

זה ניתוק שהוא קשה נורא. אני עייפתי מלחיות איתו.
אני יודעת שאת לא באמת רוצה לוותר אבל בו זמנית לפעמים אופציה של החלמה נראית קשה מנשוא. תה"ש זה לא אידיאלי אבל זה יכול לעזור ברגעים כאלה. מה האופציות שלך?

 

[פרפר בתוך אגרוף]

שמחה לקרוא אותך ככה.

זה לא שמח, כל הדבר הזה,
אבל תראי כמה עשית בשנים האלו

 

[ג ר נ י ו ם]

האופציות שלי הן להתאמץ

ולוותר על להיות אנורקטית. אני מנסה מחוץ לאשפוז.
(הרבה אהבה)

 

[No longer]

זכורה לי את מסויימת,

לא מאד רחוקה מבחינת זמן, אבל מסתבר שכן מבחינת רמות החולי, שאמרה לאחת הבנות כאן שבמצבה, מתפשרים על מה שמוצע ולא בדיוק מתחילים להגדיר מה אידיאלי ומה פחות ומה מתאים ומה לא ולמה וכמה. זכורה לי את שאמרה דברים כואבים מאד אבל כל כך נכונים. והאת הזו הולכת ונעלמת לי.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

לפעמים אני לא יודעת אם ההגדרה הזו

"כרונית" היא לא המצאה של מופרעות שרוצות להשאר כאלו.

 

[ג ר נ י ו ם]

זו פשוט דרך אחרת להגיד

שיש מי שמחלימות, ויש מי שלא.
(אני רוצה להחלים)