^

Lovely locks

New member
^

כבר חודשיים שאני כאן, בעיר שלא שייכת לי, בדירה שלא שייכת לי,
ישנה לצד בחור שמכיר אותי כבר שבע שנים ויצא לו לאכול שאריות של תופת שעברתי ולפעמים קצת יותר
ובכל זאת הוא מפנה לי את הלו"ז העמוס לעייפה שלו.

תכלס, די טוב לי. גם אם הוא נמצא עכשיו מרחק של שתיים עשרה שעות טיסה מכאן וחוזר רק בעוד שבוע וישנתי במצטבר עשרים דקות והתעוררתי מעוד סיוט נורא.
זה כל כך מוזר, שמותר להתהלך בתוך בית.

לצאת משבי א' לתוך שבי ב' ואז לנחות פתאום בתוך מרחב שהוא אשכרה מכיל ותומך וכל העניינים האלה שכל כך קשה לכתוב עליהם.
אני לא צריכה לפחד שאף אחד יתעצבן עליי יותר מידי ויאיים לשלוח אותי למחלקה או סתם יכה אותי קצת.

כן, זה מוזר, כל המזל המחורבן שלי. אני לא מתה בכלל ואני מסתדרת עם זה, רוב הזמן.

עוד מעט צריך לקחת שלושה אוטובוסים לכל כיוון ולאסוף את הדברים שלי והגוף דרוך ומבועת, אבל אני אגיע. גם אחזור.

כן, אני בחיים, לגמרי. ואני אישן מחר.
 

Kalphana Vera

New member
בדיוק היום חשבתי עליך!

ואת לא מבינה כמה עשית לי טוב עם ההודעה הזאת. כמה אני שמחה שהחיים קצת יותר נסבלים.

(ואני באמת מקווה שתישני מחר, ושתישני יותר, ואם לא- את יודעת שגם אני לא, ואת יודעת איפה למצוא אותי)

בחיי שחסרת לי.
 

Lovely locks

New member
היי!

אני רוצה לדבר איתך (ואני יודעת איפה למצוא אותך, כן. D:)!

ממש תודה. 3>
 
הגעת? חזרת?

איך זה היה ואיך את עכשיו?

אני שמחה לשמוע שיצאת למקום טוב יותר. ומקווה שמשם תוכלי לבנות ולצמוח, ולשקם לאט לאט את כל מה שנהרס.
יש תוכניות למקום משלך בקרוב?
 
למעלה