Lovely locks
New member
^
כבר חודשיים שאני כאן, בעיר שלא שייכת לי, בדירה שלא שייכת לי,
ישנה לצד בחור שמכיר אותי כבר שבע שנים ויצא לו לאכול שאריות של תופת שעברתי ולפעמים קצת יותר
ובכל זאת הוא מפנה לי את הלו"ז העמוס לעייפה שלו.
תכלס, די טוב לי. גם אם הוא נמצא עכשיו מרחק של שתיים עשרה שעות טיסה מכאן וחוזר רק בעוד שבוע וישנתי במצטבר עשרים דקות והתעוררתי מעוד סיוט נורא.
זה כל כך מוזר, שמותר להתהלך בתוך בית.
לצאת משבי א' לתוך שבי ב' ואז לנחות פתאום בתוך מרחב שהוא אשכרה מכיל ותומך וכל העניינים האלה שכל כך קשה לכתוב עליהם.
אני לא צריכה לפחד שאף אחד יתעצבן עליי יותר מידי ויאיים לשלוח אותי למחלקה או סתם יכה אותי קצת.
כן, זה מוזר, כל המזל המחורבן שלי. אני לא מתה בכלל ואני מסתדרת עם זה, רוב הזמן.
עוד מעט צריך לקחת שלושה אוטובוסים לכל כיוון ולאסוף את הדברים שלי והגוף דרוך ומבועת, אבל אני אגיע. גם אחזור.
כן, אני בחיים, לגמרי. ואני אישן מחר.
כבר חודשיים שאני כאן, בעיר שלא שייכת לי, בדירה שלא שייכת לי,
ישנה לצד בחור שמכיר אותי כבר שבע שנים ויצא לו לאכול שאריות של תופת שעברתי ולפעמים קצת יותר
ובכל זאת הוא מפנה לי את הלו"ז העמוס לעייפה שלו.
תכלס, די טוב לי. גם אם הוא נמצא עכשיו מרחק של שתיים עשרה שעות טיסה מכאן וחוזר רק בעוד שבוע וישנתי במצטבר עשרים דקות והתעוררתי מעוד סיוט נורא.
זה כל כך מוזר, שמותר להתהלך בתוך בית.
לצאת משבי א' לתוך שבי ב' ואז לנחות פתאום בתוך מרחב שהוא אשכרה מכיל ותומך וכל העניינים האלה שכל כך קשה לכתוב עליהם.
אני לא צריכה לפחד שאף אחד יתעצבן עליי יותר מידי ויאיים לשלוח אותי למחלקה או סתם יכה אותי קצת.
כן, זה מוזר, כל המזל המחורבן שלי. אני לא מתה בכלל ואני מסתדרת עם זה, רוב הזמן.
עוד מעט צריך לקחת שלושה אוטובוסים לכל כיוון ולאסוף את הדברים שלי והגוף דרוך ומבועת, אבל אני אגיע. גם אחזור.
כן, אני בחיים, לגמרי. ואני אישן מחר.