?

?

זה תמיד רודף אחריי ואני תמיד נופלת לזה. נימאס לי להיות בתוהו ובוהו. אני אבודה ואני לא מרגישה שייכת. כואב לי כואב לי כואב לי. אני כבר לא יודעת מה לעשות. [ט']: לא פגעתי בעצמי יותר מחודש ואני לא יודעת כמה זמן אני עוד אחזיק מעמד. קשה לי. [ט'/] אני קבורה בתוך שתיקה איומה וחרדות ואני לא יכולה יותר זה לא עוזב אותי ואני לא יודעת מה לעשות. ניראה כאילו אין פתרון. אני מצטערת שאין לי דברים טובים לכתוב.
 
את לא צריכה להתנצל בפנינו...

יש מישהו שיודע כמה את רוצה לפגוע בעצמך? מישהו שיודע כמה רע את מרגישה?
 
בערך

אין אף אחד שיודע כמה אני רוצה לפגוע בעצמי. ובערך יודעים כמה רע אני מרגישה אבל מה זה עוזר לי? לאף אחד אין מה לעשות עם זה
 
אולי אם היו יודעים בדיוק ולא בערך

וגם כמה את רוצה לפגוע בעצמך ואולי אם בין אלה שהיו יודעים היה מישהו (אפילו בטיפול. את בטיפול?) שהיה יודע להגיד לך את הדברים הנכונים, המנחמים - אולי אז זה היה עוזר (לא בטוח; אבל אולי). זה נראה לי סיכון ששווה לקחת...
 
אני בעיקר מצטערת על כך שאת כותבת

שאין לך דברים טובים לכתוב. ומה זה חודש שלא פגעת בעצמך, זה לא דבר טוב? זה משהו מדהים להתגאות בו!!! הלוואי על הרבה מאתנו
 
כמו שכשכואב

אי אפשר לחשוב על זה שאולי מתישהו זה יגמר, ולא אכפת כי עכשיו כואב, אפשר לנסות לראות את זה שכרגע משהו טוב ועובד, גם אם הוא לא נצחי. אני יודעת שליישם זה בכלל לא פשוט.
 
למעלה