...

[Lost And Damned]

...

אני כמעט בת 19 ומשרתת בצבא 7 חודשים. את תחילת המסלול הצבאי שלי לא התחלתי בנחיתה רכה, אפשר לומר. כרגע אני בבסיס (אשר אינו ברור לי אם הוא פתוח או סגור בהגדרתו) אשר אליו הגעתי לפני חודשיים. אני יוצאת 3 אפטרים בשבוע, בגלל הת"ש שיש לי. מהבסיס הקודם הועברתי באמצעות התערבותו של הפסיכיאטר והקב"ן אשר אליו הופנתי. כרגע אני בג' מיום שבת. המחשבה שאני צריכה לחזור לבסיס מחרתיים, הורסת אותי. אני לא אוהבת את האנשים, אני לא אוהבת את המסגרת ובטח שלא אוהבת את התפקיד שלי. כל מה שאני יכולה להריץ בראש שלי זה את איך אני בורחת מכאן. מחשבות אובדניות עולות לראשי לרוב ואני מוצאת את עצמי במצב של חוסר אונים. ב-25 לחודש נקבע לי תור לקב"ן. הבעיה היא שבמס' הפעמים אשר נפגשתי עם קב"ן, זה לא עזר לי. עם המפקדת אני לא יכולה לדבר מכיוון שהיא בעצמה לא תדע איפה לקבור את עצמה. אני פשוט רוצה להעלם. כ"כ רוצה להעלם.

 

[Bakbook1]

כמה דברים:

אני חושב שאת צריכה לסדר את המחשבות שלך ולחשוב מה את באמת רוצה להשיג לפני שאת הולכת לשוחח עם גורמים שונים בצבא. כמה שאלות ברשותך: 1. את מרגישה שאת בדכאון? יש לך חברים/חברות בבסיס? 2. את רוצה להשאר בצבא אבל בתפקיד אחר או שאת רוצה לצאת? 3. אם תצאי מהצבא את חושבת שהבעיות שלך יפתרו? 4. תחשבי טוב טוב מה את רוצה להשיג. קב"ן יכול מאוד להיות שלא יעזור לך לעבור תפקיד וכל זה מנסיון מר. אם לא טוב לך בתפקיד, את יכולה לנסות לבקש שיחה עם מ"פ/ מפקד בסיס אוליי הם יוכלו לעזור לך. שיהיה בהצלחה.

 

[Lost And Damned]

היי..

אז ככה.. עברתי כבר משהו כמו 5 בסיסים. 3 מבניהם בכלל לא היו בגללי. בכל שאר הבסיסים הסתדרתי עם אנשים, יצרתי לעצמי חברים והמצב היה יחסית נסבל. אני לא יכולה לעבור עוד בסיס או עוד תפקיד כי כבר פסלתי אחד בעבר. אני מגיעה למצב בו אני פשוט מתעוררת ובוכה והולכת לישון ובוכה. ביקשתי מהמפקדת שלי להקדים את הקבן אך היא לא עזרה לי בכלום. אין שום גורם בבסיס אליו אני יכולה לפנות מכיוון שכולם אטומים. אני כבר אובדת עצות ועל סף התמוטטות.

 

[yonadavg]

הסתגלות לצבא

כמו שכתבת, הנחיתה שלך בצבא לא הייתה קלה. ואם עברת כבר מספר בסיסים זה בטח לא הקל על המצב ולא נתן לך להתרגל לשגרה כלשהי. חיילים וחיילות רבים נתקלים בקשיי הסתגלות בתחילת השירות. רבים מהם עוברים את המשבר וממשיכים לשירות שהוא לכל הפחות נסבל ופעמים רבות גם מהנה ותורם. עם זאת, על הקב"ן להעריך את סיכוייך לצלוח את המשבר ולבחון את התנאים בהם יהיה לך את הסיכוי הטוב יותר לסיים את השירות בהצלחה. לגבי הנושא של מעבר בסיס/תפקיד: למיטב זכרוני אם את יוצאת לבית שלוש פעמים בשבוע כאשר אחד מהם זה שבת (כלומר ארבעה ערבים בשבוע בבית) זה לא משנה אם זה בסיס פתוח או סגור. - אבל בכל זאת אפשר לבדוק את הנושא. השאלות שנשארות זה המרחק מהבית - כאשר הפרופיל משפיע על כך. ודבר נוסף - התפקיד הצבאי. יש תפקידים שניתן לפסול ויש כאלו שלא. גם אם פסלת כבר תפקיד אחד - אם יותאם לך פרופיל נפשי התפקיד שלך עשוי להיפסל אוטומטית. האם עשית קורס? האם יש לך מקצוע ייחודי? אם כשעברת בסיס על ידי הקב"ן הותאם לך פרופיל זמני או קבוע? לגבי הקדמת הפגישה אצל הקב"ן - בקשי פגישה אצל הרופא. את זכאית לראות רופא תוך 24 שעות. אם הרופא יתרשם שיש להקדים את הפגישה עם הקב"ן הוא יעשה זאת. כפי שכתב Bakbook1 אכן אי אפשר לפנות לקופת החולים ויש לפנות למרפאות ביקורופא. עם זאת, במקרי חרום, ניתן לפנות כמו כל אדם למיון בבית חולים. הם מטפלים גם במקרי חירום פסיכיאטריים. בהצלחה.

 

[גרא.]

Lost And Damned,כדאי שתגשי כבר מחר לקופ"ח

שלך,בקשי פגישה עם הפסיכיאטר שיאריך לך בהמלצה לקצין העיר את ה-ג' שלך לעוד כמה ימים.בזמן הזה את יכולה להפגש שוב עם הפסיכאטר הזה,או באופן פרטי,בכדי לבקש חוו"ד על מצבך הנפשי.אם את מרגישה שאינך מסוגלת להמשיך לשרת בצבא,והטיפול שאת כבר מקבלת מהקב"ן או מהפסיכאטר הצבאי,אינו עוזר לך להתמודד,כדאי שתבקשי בטופס המתאים וועדה רפואית,בכדי להחליט על המשך שרותך הצבאי,או בכדי להפסיקו.וזה בצירוף חוו"ד הפסיכיאטרית על מצבך הנפשי.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo45.gif רעיון טוב

ועוד משהו: אם יש בעיות ת"ש, אפשר אולי לדבר גם עם הקצינה / מש"קית ת"ש. בין אם בפגישה או, כרגע -- לפחות בטלפון.

 

[Bakbook1]

אתה בטוח שהיא יכולה להשתמש בשירותים של קופ"ח?

הרי היא חיילת בסדיר. כרגע המערכת הצבאית "אחראית" על הבריאות שלה.

 

[Bakbook1]

ככל הידוע לי

קצין העיר לא עוסק יותר בענייני רפואה/גימלים. אם היא רוצה להאריך את הגימלים שלה היא צריכה לפנות למרפאת "ביקור רופא". http://www.bikurofe.co.il/army.html את הפרוצדורה של קבלת פסיכיאטר אני לא מכיר. אם יש כזו.

 

[גרא.]

Bakbook1,במצב חירוםפ רפואי או במצב רפואי

דחוף,יגיש גורם רפואי עזרה רפואית ללא התנייה.זו מהות החוק בנושא.כלומר,חייל יכול במקרים מסויימים לקבל סיוע רפואי לפי העניין.בדרך כלל אחרי פנייה לחדר המיון.רצ"ב הנחיות הצבא לטיפול רפואי בחייל.