אז התכוונת אלי או לדניאלה..
(פוסט ארוך)
זהירות, פוסט ארוך!
הדבר הראשון שעשיתי היה לקנות ספר טיולים על יפן. אחרי בירורים עם אנשים שנסעו לפניי קניתי שני ספרים:
1. 'יפן' של דיוויד סלע - ספר מ-2002 שלא עודכן מאז אבל למרות זאת הוא שונה מעט ממדריכי טיולים רגילים בכך שיש בו פרק רחב מאוד על התרבות היפנית, דרכי התנהגות מקובלות וטיפים למי שמתכוון לעשות עסקים ביפן (הספר מיועד לאנשי עסקים ולמטיילים). החלק השני שמכיל מידע על מקומות שונים ביפן, פחות טוב ממדריכים אחרים אבל עדיין לדעתי, מומלץ מאוד.
2. 'יפן' של eyewitness במהדורה העברית. הספר מצוין ומכיל המון מידע בצורה ברורה עם המון תמונות, מפות ושרטוטים. נעזרתי בו רבות.
בנוסף קראתי להעשרה שני ספרים של פרופ' בן-עמי שילוני שהקדיש את חייו לחקר יפן ולימודי תרבות יפן (ואפילו זכה לעיטור הקיסר היפני על תרומתו לקידום תרבות יפן בעולם). הוא כתב שלושה ספרים עיקריים על יפן:
שניים על ההיסטוריה היפנית בעת העתיקה ובעת המודרנית (מהמאה ה-19 עד ימינו) ועוד ספר על הקשר שלו עם יפן. אני קראתי את שני האחרונים.
מכיוון שלא הכרתי כלל את יפן פרט למה שרוב האנשים יודעים (ולא תמיד נכון..), לא היה לי מושג איך לבנות את המסלול. הצקתי לחבר שטייל שם לפני ולחברה נוספת שטיילה שם גם. ולעוד חבר שגר באוסקה כבר כמעט עשר שנים והתחלתי להבין מי נגד מי.
במקביל בדקתי מסלולים של טיולים מאורגנים. לרוב טיולים כאלו יוצאים ליפן בעונת האביב לקראת פריחת הדובדבן או בספטמבר אוקטובר על חגי תשרי ולתקופה של 10 עד 16 יום (בערך). שבועיים זה הזמן הממוצע והטוב ביותר כדי לקבל טעימה מרוכזת וטובה מיפן. מכיוון שגם אנחנו נסענו אז רק לשבועיים, בניתי את המסלול בהתבסס על העצות מהחברים, מסלולי הטיולים המאורגנים והמידע מהספרים.
מקור מידע נוסף הוא כמובן האינטרנט. האתר המוביל במידע על יפן הוא אתר בשם Japan Guide שיש בו מידע אינסופי ואיכותי מאוד וגם הצעות למסלולים לפי מספרי ימים (מסלול ל-10 ימים, 12 ימים וכו' עד 21 יום).
את כל זה עשיתי במקביל להזמנת טיסות ומקומות לינה. יפן הופכת ליעד תיירותי פופלרי מאוד בסין (יש אלפי תיירים סינים ביפן בכל זמן נתון...) ובלי קשר לזה, בגלל שהיום רוב העולם מזמין את החופשות שלו דרך האינטרנט וחודשים מראש, יוצא שחייבים להזמין טיסות ומקומות לינה מוקדם ככל האפשר כדי להבטיח מחיר סביר ומקום בחלק מהיעדים הפופולרים, בייחוד עם נוסעים בעונת האביב שהיא העונה העמוסה ביותר ביפן.
בתי מלון הזמנתי דרך בוקינג. מכיוון שהזמנתי חודשים מראש (6 חודשים ויותר) דאגתי להזמין בכל מקום עם אפשרות ביטול ללא קנס כמעט עד הרגע האחרון ועם אפשרות לשלם כשאני מגיע ולא מראש. כך יכולתי להזמין מקום ביותר ממלון אחד ולהשאיר הזמנה אחת ברגע שהיה לי קצת יותר ברור איך יראה המסלול שלי בכל מקום ואיפה כדאי ללון.
התחבורה הציבורית ביפן היא מהטובות בעולם, אם לא הטובה ביותר (לפחות מכל המקומות בהם טיילתי אי פעם). אחד הדברים שקונהכמעט כל תייר שנוסע ליפן, זה מה שנקרא JR Pass. זהו כרטיס שמקנה נסיעה חופשית בכל אמצעי התחבורה הציבורית של חברת הרכבות הממשלתית JR. יש אפשרות לרכוש פאס לשבוע, שבועיים או שלושה לפי אורך הטיול ולפי הצורך. מחיר הפאס משתנה לפי אורך התקופה. הפאס לשבוע עולה כ-230 דולר ללא דמי משלוח או טיפול. זה נשמע הרבה אבל מכיוון שהרכבות המהירות, השינקנסן, מאוד יקרות (מאוסקה לטוקיו המחיר הוא בסביבות 120 דולר לכיוון), זה יכול להוזיל מאוד את הנסיעות, בייחוד עם יש מעברים בין ערים מרוחקות.
בטיול של שבועיים שבו אפשר להגיע למצב שיש שתי נסיעות ארוכות בשינקנסן, הפאס הוא כמעט חובה. כמובן שיש גם רכבות רגילות ואוטובוסי לילה באותם כיוונים אבל החסכון בזמן והחויה של לנסוע ברכבת כל כך מגניבה, שווה את הכסף ואפילו סוג של משהו שאסור לפספס
הפאס ניתן לרכישה אך ורק על ידי תיירים ובד"כ מחוץ ליפן, אם כי יש אפשרות לרכוש באינטרנט ולשלוח אותו לכתובת ביפן בה נמצאים. מומלץ מאוד לרכוש אותו עד חודש לפני הנסיעה.
לנו, בישראל יש שתי אפשרויות לרכוש את הפאס:
1. דרך האינרנט מאתר בריטי שהוא סוכן של JR. המחיר הוא המחיר הרשמי + 20 דולר דמי משלוח עם שליח של פדאקס עד הדלת.
2. דרך אופיר טורס שהיא הסוכן בישראל באותו מחיר (מחיר רשמי + 20 דולר דמי טיפול). הסתייגות קטנה: ב-2013 כשנסעתי בפעם הראשונה, פניתי לאופיר טורס כדי לרכוש את הפאס והם דרשו מחיר גבוה באיזה 300 דולר מהמחיר הרשמי ולכן קניתי בסוף מהאתר הבריטי. באוקטובר האחרון נסעתי שוב ליפן ושוב קניתי מהאתר הבריטי אבל בקבוצה בפייסבוק שמתמחה בטיפים לגבי טיולים ביפן נאמר לי שהמחיר באופיר טורס ירד משמעותית ועומד כיום על המחיר הרשמי כפי שכתבתי.
אחרי שהפאס מגיע אליכם, מקבלים למעשה שובר זכאות לפאס שתוקפו 3 חודשים. ברגע שמגיעים ליפן, ניגשים לאחת מתחנות הרכבת הגדולות שיש בכל עיר שיש בה משרדים של JR (יש כזו בכל עיר בה עוצרת השינקנסן) ומפעילים את הפאס. אפשר להפעיל גם בשדה התעופה אחרי הנחיתה. לא חייבים להפעיל את הפאס מאותו רגע אלא אפשר לבקש שהפאס ייכנס לפעולה מספר ימים קדימה.
קשיי שפה הם אחד הדברים שהכי מרתיעים אנשים מביקור עצמאי ביפן אבל כפי שכתבתי, היפנים מודעים לבעיה ומודעים מאוד לבעיית האנגלית שלהם. יש שילוט באנגלית בכל אתר תיירות ותמיד אפשר למצוא מישהו שמגמגם קצת באנגלית. היפנים מטבעם הם אנשים מאוד נחמדים ומאוד מסבירי פנים ויצאו מגידרם לעזור עם יתבקשו. בכל שכונה קיים מבנה משטרה שבו יושבים בד"כ שני שוטרים שמכירים את השכונה היטב וישמחו לסייע לתייר אבוד.
אחד הדברים שחששתי מהם היה שאתקשה להתמצא בגלל שילוט חסר וכו'. רוב חששותי בעניין התבדו אבל כדי להקטין את הסיכוי לבעיה חיפשתי סיורים מודרכים במקומות שונים ומצאתי שיש בערים הגדולות - טוקיו, קיוטו, הירושימה וגם באיזור פוג'י - ארגונים של מדריכים מתנדבים דוברי אנגלית.
מדריך כזה ילווה אתכם במשך יום שלם מהבוקר עד אחרי הצהריים במסלול שאותו תבנו ביחד או לפי ראות עיניו לפי בקשות שלכם וכל העלות תסתכם במימון הנסיעות שלו במהלך היום ובארוחת צהריים אם תשבו לאכול יחד (ורוב הסיכויים שתשבו לאכול יחד, זה חלק מהעניין). העלות הכוללת היא נמוכה והתמורה מעולה. חפשו Tokyo Free Guide בשביל מדריכים בטוקיו ומשם תגיעו גם לאתרים במקומות נוספים.
לגבי טיסות: כיום אין טיסות ישירות ליפן והטיסה הכי 'ישירה' היא עם קוריאן איירליינס דרך סיאול (עצירה של כ-3 שעות בכל כיוון). מחירי הטיסות משתנים מעונה לעונה אבל ככל שתזמינו מוקדם, תבטיחו מחיר טוב יותר ויותר אפשרויות למשחק עם התאריכים.
אני טסתי בפעם הראשונה עם טורקיש והיה מעולה. בפעם השניה טסתי עם קוריאן והיה עוד יותר מעולה.. יש גם טיסות זולות יותר עם החברה הרוסית דרך מוסקבה בכ-800 דולר אבל עד כמה שהבנתי שם יש המתנה של לפחות 10 שעות. אני אישית מעדיף להגיע כמה שיותר מהר ולבזבז פחות זמן בדרך. בנוסף, המחיר מבחינתי הוא לא חזות הכל. אני לא אשלם סתם הרבה כסף אבל אהיה מוכן להוסיף קצת יותר כדי לטוס עם חברה שאני יודע שהשירות שלה מצוין.
לאחרונה התבשרנו שהחברה היפנית תתחיל בקרוב להפעיל טיסות לארץ אבל גם במקרה הזה לא מדובר בטיסות ישירות אלא טיסות דרך נמל נוסף באירופה בשילוב חברה אירופית או עם אלעל (נדמה לי דרך פרנקפורט, אבל אל תתפסו אותי במילה).
עלויות: בניגוד למה שחושבים, יפן כבר לא יקרה להחריד כמו שהייתה לפני כ-20 שנה. למעשה, היום לדעתי, יותר זול לטייל שם מאשר בארה"ב אם משתמשים נכון בתחבורה ציבורית. ההוצאה הכבדה תהיה כמובן כרטיסי טיסה והפאס לרכבות אם קונים כזה.
לינה באופן מפתיע, לא חייבת להיות יקרה. אנחנו ישנו בעיקר במה שנקרא ביפן 'מלונות עסקים' שאלו מלונות ברמה של 2 עד 4 כוכבים שמפוזרים בכל יפן. החדרים בד"כ קטנים, אפילו מאוד, אבל מצוידים ברמה גבוהה והשירות כמובן, לא מהעולם הזה. רק לשם דוגמא: בנסיעה הראשונה, המלון היקר ביותר היה מן הסתם בטוקיו. זה היה מלון עסקים + בדרגת 4 כוכבים שנמצא צמוד לתחנה שינג'וקו מול רובע קבוקיצ'ו. אני יודע שזה נשמע לכם יפנית, אבל מדובר באיזור שמקביל לטיימס סקוור בניו יורק. המחיר היה 150 דולר ללילה לזוג בחדר של 15 מ"ר. קטן, אבל נפלא. בניו יורק מלון באותה רמה היה עולה כפול. דרך אגב, בנסיעה השניה כמעט ישנתי שוב במלון הזה בחדר ליחיד במחיר של פחות מ-100 דולר.
הנסיעה שניה בה נסעתי לבד וביקרתי גם בסיאול לחמישה ימים, עלתה לי כולל הכל כ-15000 שקלים. זמן הטיול היה 19 יום.
סיום בפוסט הבא...