שחזור הודעתה של סיגל צור
(ההודעה הופיעה בכרטיסה האישי כאילו הוצבה בפמיניזם, אך לא הופיעה על גבי הפורום ,כנראה סוג של מפלצת הודעות) שלום לכולן את המיכתבון למטה, שלחתי במקור ל´העיר´ ומישום מה הם לא מוכנים לפרסממו, אולי כאן הוא יענין מישהי/ו אל: מדור מכתבים/ העיר בעקבות ´שלוף´ מאת אסתי אהרונוביץ ואסף לוי 13.6.02 הזכות להגנה עצמית הינה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של אדם במדינה חופשית, ובתוך כך הזכות להחזיק בנשק. משרד הפנים פועל לאחרונה בכיוון, אולי לא מתוך הכרה בריבונות מסוימת של האזרח על עצמו, אך הכרה מתנחלת לה בתוך השינוי. במפתיע מתברר שהמטרפדת העיקרית של השינוי היא תנועת נעמ"ת, זו האחרונה רואה באזרח נושא נשק רוצח-אישתו-פוטנציאלי ועל רקע זה מוצאת לנכון לשלול א-פריורית את זכותו כנ"ל. תהיתי עם גברברות נעמ"ת מודעות לעובדה שנשים הן, מזה זמן מה, אזרחיות לכול דבר. טירפוד הזכות להגנה עצמית משמר את פגיעותן וחולשתן היחסית של הנשים (מה לעשות, סטטיסטית אתן חלשות יותר, זו גם התשתית הבסיסית לאלימות נגדיכן). אקדח קטן הוא המשווה הגדל בעניינים שבין אזרח לחברו, אקדח משווה בין חנווני ושודד, בין גברת בגיל העמידה ופורץ, בין אישה ברחוב שומם וחבורת צעירים חרמנים, וכמובן בין בעל עצבני ואישתו המעצבנת. למותר לציין שהאפקט בד"כ מניעתי, מין מאזן כוחות בזעיר אנפין, אך מאחוריו חיבת להיות עוצמה אמיתית ולגיטימית. חברות נושאות נשק, וארצות הברית מספקת את הדוגמא הטובה למרות הביקורת, התפתחו להיות חברות אדיבות , מנומסות המקפידות ברמת האינטראקציה הבין אישית על כבוד הזולת והמרחב האישי שלו. עמדת נעמת היא פטרנליסטית מיסודה - הבעל ישאר החזק, לא נפעל לאפשר לאישה לממש את זכותה להגנה עצמית (הדבר היחיד שיעזור בזמן אמת), במקום זאת נפעל להגביל את חרותו של הבעל, ולהעמיד מעליו השגחה צמודה יותר. סיגל צור תל-אביב