?

טל קר

New member
שחזור הודעתה של סיגל צור

(ההודעה הופיעה בכרטיסה האישי כאילו הוצבה בפמיניזם, אך לא הופיעה על גבי הפורום ,כנראה סוג של מפלצת הודעות) שלום לכולן את המיכתבון למטה, שלחתי במקור ל´העיר´ ומישום מה הם לא מוכנים לפרסממו, אולי כאן הוא יענין מישהי/ו אל: מדור מכתבים/ העיר בעקבות ´שלוף´ מאת אסתי אהרונוביץ ואסף לוי 13.6.02 הזכות להגנה עצמית הינה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של אדם במדינה חופשית, ובתוך כך הזכות להחזיק בנשק. משרד הפנים פועל לאחרונה בכיוון, אולי לא מתוך הכרה בריבונות מסוימת של האזרח על עצמו, אך הכרה מתנחלת לה בתוך השינוי. במפתיע מתברר שהמטרפדת העיקרית של השינוי היא תנועת נעמ"ת, זו האחרונה רואה באזרח נושא נשק רוצח-אישתו-פוטנציאלי ועל רקע זה מוצאת לנכון לשלול א-פריורית את זכותו כנ"ל. תהיתי עם גברברות נעמ"ת מודעות לעובדה שנשים הן, מזה זמן מה, אזרחיות לכול דבר. טירפוד הזכות להגנה עצמית משמר את פגיעותן וחולשתן היחסית של הנשים (מה לעשות, סטטיסטית אתן חלשות יותר, זו גם התשתית הבסיסית לאלימות נגדיכן). אקדח קטן הוא המשווה הגדל בעניינים שבין אזרח לחברו, אקדח משווה בין חנווני ושודד, בין גברת בגיל העמידה ופורץ, בין אישה ברחוב שומם וחבורת צעירים חרמנים, וכמובן בין בעל עצבני ואישתו המעצבנת. למותר לציין שהאפקט בד"כ מניעתי, מין מאזן כוחות בזעיר אנפין, אך מאחוריו חיבת להיות עוצמה אמיתית ולגיטימית. חברות נושאות נשק, וארצות הברית מספקת את הדוגמא הטובה למרות הביקורת, התפתחו להיות חברות אדיבות , מנומסות המקפידות ברמת האינטראקציה הבין אישית על כבוד הזולת והמרחב האישי שלו. עמדת נעמת היא פטרנליסטית מיסודה - הבעל ישאר החזק, לא נפעל לאפשר לאישה לממש את זכותה להגנה עצמית (הדבר היחיד שיעזור בזמן אמת), במקום זאת נפעל להגביל את חרותו של הבעל, ולהעמיד מעליו השגחה צמודה יותר. סיגל צור תל-אביב
 

שמנתולה

New member
רע מאד שנעמ"ת רואה כך

את הדברים, כאישה נושאת נשק אני מרגישה בטוחה יותר ברחוב חשוך, בכביש, במקום העבודה המבודד שלי ובכלל. גבר אלים ירצח את אישתו עם אקדח או בלעדיו, להתנגד לנשיאת נשק בגלל "החשש שהוא יופנה נגד נשים" זו צביעות. קצת מזכיר את ש"ס, שעל מנת לשמור על קולות המצביעים היא מעדיפה לשמר עוני, כך נעמ"ת מעדיפה את הנשים חלשות כדי להצדיק את קיומה.
 

נוריתא

New member
אוף, התעצבנתי

אז חיפשתי ומצאתי את הסטטיסטיקה האמריקאית הרלוונטית: ארצות הברית מספקת את הדוגמה הטובה ביותר לטענה, כי קיומו של נשק מעלה את מספר מקרי הרצח. בשנת 1997 היו בישראל 2.2 מקרי רצח לכל מאה אלף איש, בארה"ב 6.2. 65% ממקרי הרצח בארה"ב בוצעו באצעות נשק חם!! יותר מעשרה אחוזים ממקרי הרצח בארה"ב ב-1999 היו על ידי בני זוג, וב-74% מהם הקורבן היה אישה (על זה הייתי אומרת - רק 74%???) 61% מהנשים שנרצחו על ידי בן זוגן נרצחו על ידי נשק חם. "גברברות נעמ"ת" (איזה מין התייחסות זו??) מגינות על חיי הנשים במדינה. כבר היו מספיק מקרים של בעל אלים שחזר עם נשק מהמילואים, או של בעל אלים שקיבל נשק במסגרת עבודתו, ורצח את אישתו. להגיד שבארה"ב התפתחה "חברה אדיבה, מנומסת המקפידה ברמת האינטראקציה הבין אישית על כבוד הזולת והמרחב האישי שלו" זה מראה על חוסר ידיעה על ההיסטוריה האמריקאית ועל הערכים הבסיסיים שלה, ובוודאי שלא ניתן לייחס זאת לעובדה כי האקדחים שם זמינים לכל אחד, נרקומן או אשה שומרת חוק כאחד. לא הייתי רוצה שבעת סיכסוך שכנים יישלפו אקדחים כחלק ממאזן אימה. למרות הזכות להגנה עצמית, רק למדינה יש סמכות להפעלת כוח ואלימות, באמצעות המשטרה, הצבא וגופים ממלכתיים אחרים (כפי שאמר מקס וובר). חברה בה לכל אחד יש גישה לכלי נשק, היא לא חברה שהייתי רוצה לחיות בה
 
ארצות הברית ועצבים

נוריתא היקרה, צר לי שהתעצבנת בודאי שבחברה נושאת נשק הרציחות יהיו ברובן באמצעות נשק, וראי איזה פלא, בחברה שאינה נושאת נשק רוב הרציחות יהיו באמצעים זמינים אחרים. מדהים. בהיסטוריה והוויה של החברה בארצות הברית אני אולי כן מבינה משהו, סעי לך לשבוע שיטוט לא מחייב בארץ האפשרויות או יותר טוב סעי לעבוד שם תקופה ותקבלי מושג בלתי אמצעי על שמירת המרחב האישי ואינטראקציה בין אישית. אל תחפשי את הערכים במצע המפלגה הרפובליקנית. דרך אגב גברים רוצחים יותר. את מציעה לוותר על זכותך להגן על עצמך, כדי לפגוע בנוחות או ביעילות ה´רציחה´ אצל גברים?
 

נוריתא

New member
המפלגה הרפובליקנית

היא דווקא זו שנאבקת על שמירת הזכות להגנה עצמית ונשיאת נשק, בשם פרשנות מעוותת של החוקה. אני באופן אישי סולדת מהמפלגה הרפובליקנית, ולא מחפשת שם ערכים. את הערכים עליהם מבוססת החברה האמריקאית אני מוצאת בתיאוריית הספר (frontier) של טרנר, למשל. לא מכירים אותה משבוע של שיטוט לא מחייב בארה"ב, ואפילו לא משהות ארוכה שם. מהידע האקדמי שלי על החברה האמריקאית (לא מאוד גדול, אני חייבת להודות, אבל קיים), הערכים הבסיסיים של חברה זו אינם מיוחסים על ידי אף היסטוריון / סוציולוג / פילוסוף לזכות נשיאת הנשק.
 

nirdagan

New member
"פרשנות מעוותת" זו הפרשנות שלך

לפרשנות שלהם. לדעתי הפרשנות של מתנגדי הפיקוח לנשק היא אותנטית לחלוטין ולא מעוותת. צריך לזכור ששיעור ההתחמשות האזרחית בזמן שהחוקה נכתבה היה יותר גבוה מאשר היום. בנוסף באופן פורמלי המדינות השונות בארה"ב הן עצמאיות, והחוקה מתירה להן להזיק כוחות צבאיים משלהם. ליתר דיוק החוקה מתירה לכל קבוצת אזרחים, ולאו דוקא למדינה להקים מליציות מזוינות. זה כלול בחוקה כדי למנוע מהשלטון הפדרלי עוצמה מוגזמת, שעלולה להיות מנוצלת לרעה. בארץ הקמת מליציות היא לא חוקית. (עיינו ערך: אלטלנה).
 

voguemaster

New member
שימי לב

אפשר להתגונן גם מבלי להזדקק לנשק חם. זאת עובדה. בכל מקרה, את מודעת לזה שבמדינה חופשית (או אחת שמתיימרת להיו כזו), אחד המאפיינים שלה הוא שהציבור מוותר על זכותו להשתמש באלימות וכוח פיזי ומשאיר את העניינים האלו לרשויות ?? בכל מבנה של חברה כזו השימוש באלימות כלשהי מוגבל אך ורק להגנה עצמית מיידית, ולא לכל דבר. אני מצטער להגיד לך, אבל אם לכולם פה היה נשק, הם לא היו רק משתמשים בו להגנה עצמית מיידית (כזו שבה הרשויות לא יכולות לעזור לך בזה באותו הרגע).
 
לא להתעצבן...../images/Emo104.gif

משום מה, את שוכחת שבישראל הנגישות לכלי נשק גדולה בהרבה מזו שבארה"ב. ישראל היא אחד המקומות הבודדים בעולם שבהם חייל בחופשה מסתובב עם נשק - גם חיילי מילואים וגם חיילי סדיר. והנה - מספר מקרי הרצח בישראל נמוך בהרבה מזה שבארה"ב. אז אולי האפשרות להצטייד בנשק אינה הגורם לאלימות?
 

אמיר.

New member
תפעול נשק ארוך...

אינו בא בקלות. ראשית האימון הממושך (או שנעשה טירונות לכל מי שרוצה אקדח...). שנית - מידת האחראיות של אנשים אלו. שלישית - כמה מקרי רצח היו עם נשק צבאי ???????
 

nirdagan

New member
לגבי השאלה השלישית

התשובה היא הרבה. כמעט כל המקרים בהם מתנחלים רצחו עוברים ושבים וסתם אנשים שלא מצאו חן בעיניהם, כי היו גויים, נעשו בנשק צבאי. מדובר בכמה עשרות בשנה "נורמלית". גם חלק ניכר מהרציחות על כבוד המשפחה במגזר הערבי נעשות עם נשק צבאי. כידוע סקטורים רבים במגזר הערבי משרתים בצהל, ובשיעורים גבוהים יותר מאשר במגזר היהודי (אין הרבה דרוזים שלומדים בישיבות במאה שערים). כמו כן רבים משרתים שם בצבא קבע ובמשטרה. יש גם כמויות גדולות של נשק ותחמושת צבאית בידי עולם הפשע, ובידי ארגוני טרור פלסטינים. אמנם מדובר בנשק ותחמושת גנובים. אבל רכוש גנוב הוא בבעלות מי שנגנב ממנו הרכוש ולא בבעלות הגנב, ולכן גם זה שייך לסטטיסטיקה. הפושעים משתמשים בנשק ותחמושת הצבאיים שבידם לצרכיהם השוטפים, הכוללים מעשי שוד, חיסול חשבונות, ועוד.
 

nirdagan

New member
בעיקר גברים מקבלים נשק צבאי

אם היו נותנים נשק צבאי לנשים רבות, היתה חלה עליה דרסטית במקרי הרצח.
 

nirdagan

New member
בארצות הברית יותר קל להצטייד בנשק

חם מאשר בארץ. שם לא צריך להיות בצבא בשביל להצטייד, וגם לא צריך להיות מתנחל או גבר. יש בידי האוכלוסיה בארה"ב יותר מחמישים מיליון כלי נשק חם, על אוכלוסיה של פחות ממאתיים וחמישים מיליון נפש. בארץ יש פחות (גם באופן יחסי לאוכלוסיה).
 
ראשית הסתייגות: הכינוי "גברברות

נעמ"ת" עושה ריח לא נעים. אפשר להתייחס בכבוד גם לנשים שדעתן שונה משלך וסיבותיהן עימן. ולעיקר: עד עתה, לא ראיתי לאורך עשרות שנים, היענות שאפשר לקרוא לה היענות, מצד נשים, ללימוד שיטות הגנה עצמית, קרב מגע וכד´. כנ"ל לגבי אחזקה שגרתית של אמצעי הגנה כגון: אגרופן, גז מדמיע, שוקר. בכל פעם בה אני מציעה את האמצעים הנ"ל, התגובה הגורפת היא - מה? שאני אסחוב איתי דברים כאלה בתיק? מה? שאני אלך עם זה ביד? ואיך אני אשתמש בזה? מה? שאני ארביץ? אז נשק? אקדח? לא נראה לי מתאים לנוף המקומי. עכשיו לאמריקה: כמה נשים - סטטיסטית - השתמשו בנשק חם, ע"מ להבריח או לעצור תוקף? יש לך נתונים? ולמה אני שואלת? כי גם שם, הנתונים דומים לאלה שבכל העולם, דהיינו: נשים מוכות/נרצחות - גברים מכים/רוצחים.
 

לי מאיר

New member
לא צריך אקדח כדי להרוג אותנו

מספיק זוג ידיים,ו/או סכין מטבח, ו/או בעיטה בחזה, ו/או עציץ בראש
 

nirdagan

New member
אתה טועה

כדי להרוג באמצעים האלה על התוקף להיות מיומן ביותר בקרב מגע, כי הם דורשים קרבה פיזית בין התוקף לקורבן. בנוסף זה כמעט בלתי אפשרי להרוג עם עציץ בראש, לפחות עם עציץ שאפשר להניף אותו בידיים.
 

אמיר.

New member
נשק - זה רע.

אקדח הורג. אין דרך חזרה. מה שפחות נשק ברחוב - יותר טוב. לא משנה מי מחזיק את הנשק. אז נכון שבמצבנו (אחרי שחילקו נשק משובח לרוצחים) יש נטיה לסבור שנשק בידי אזרחים ישפר את מצב הבטחון. נכון שהיו מקרים שנמנע אסון על ידי אזרח ששלף וחיסל מחבל, אבל המחשבה על קרב יריות של אזרחים היסטריים אחרי פיגוע - מעביר בי חלחלה. הגנתם של חלשים צריכה להתבצע ברא ובראשונה על ידי המשטרה. לגיבוי צריך לאפשר נשק הגנתי. נא לזכור שברוב המקרים הנשק הטוב ביותר הוא תכנון מראש. להשתדל לא להקלע לסיטואציה מסוכנת. ואם כן - להכיר דרכים להתחמק ללא קרב.
 

nirdagan

New member
השאלה איננה בטחונית בלבד

אני מסכים איתך שלפזר נשק לאזרחים לא יעזור יותר מידי בפיגועים, גם בגלל ההיסטריה שציינת וגם בגלל הלינצ´ים בעוברים ושבים. יחד עם זאת אני סבור שהשאלה קשורה גם בחרויות הפרט, ובעיקר בזכות של האזרחים לקיים כוח להגנה עצמית נגד הממשלה. גם במדינות בהן יש פיקוח נשק חמור, הפלא ופלא, הממשלה באמצעות הצבא והמשטרה מחזיקה בנשק. כלומר השאלה היא האם לממשלה צריך להיות מונופול על הנשק, או האם יש לאזרחים גם זכות להחזיק בנשק. לדעתי מונופול ממשלתי זה רע בדרך כלל, וגם בנושא כמו נשק בו הממשלה יכולה לעשות שימוש לרעה במונופול ולטבוח באזרחים חסרי המגן. בגרמניה בשנות העשרים של המאה העשרים היה פיקוח נשק קפדני. לולא כן ייתכן והתחזקות הנאציזם היתה גורמת להתלקחות של מלחמת אזרחים, שהיא כמובן עדיפה על מה שקרה שם.
 
פגיעותן וחולשתן היחסית של נשים

הכותרת המשוחזרת לאימיילי מאמש, והריהו שוב, להלן ולשם קיצור: שלום לכולן את המיכתבון למטה, שלחתי במקור ל´העיר´ ומישום מה הם לא מוכנים לפרסממו, אולי כאן הוא יענין מישהי/ו אל: מדור מכתבים/ העיר בעקבות ´שלוף´ מאת אסתי אהרונוביץ ואסף לוי 13.6.02 הזכות להגנה עצמית הינה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות של אדם במדינה חופשית, ובתוך כך הזכות להחזיק בנשק. משרד הפנים פועל לאחרונה בכיוון, אולי לא מתוך הכרה בריבונות מסוימת של האזרח על עצמו, אך הכרה מתנחלת לה בתוך השינוי. במפתיע מתברר שהמטרפדת העיקרית של השינוי היא תנועת נעמ"ת, זו האחרונה רואה באזרח נושא נשק רוצח-אישתו-פוטנציאלי ועל רקע זה מוצאת לנכון לשלול א-פריורית את זכותו כנ"ל. תהיתי עם גברברות נעמ"ת מודעות לעובדה שנשים הן, מזה זמן מה, אזרחיות לכול דבר. טירפוד הזכות להגנה עצמית משמר את פגיעותן וחולשתן היחסית של הנשים (מה לעשות, סטטיסטית אתן חלשות יותר, זו גם התשתית הבסיסית לאלימות נגדיכן). אקדח קטן הוא המשווה הגדל בעניינים שבין אזרח לחברו, אקדח משווה בין חנווני ושודד, בין גברת בגיל העמידה ופורץ, בין אישה ברחוב שומם וחבורת צעירים חרמנים, וכמובן בין בעל עצבני ואישתו המעצבנת. למותר לציין שהאפקט בד"כ מניעתי, מין מאזן כוחות בזעיר אנפין, אך מאחוריו חיבת להיות עוצמה אמיתית ולגיטימית. חברות נושאות נשק, וארצות הברית מספקת את הדוגמא הטובה למרות הביקורת, התפתחו להיות חברות אדיבות , מנומסות המקפידות ברמת האינטראקציה הבין אישית על כבוד הזולת והמרחב האישי שלו. עמדת נעמת היא פטרנליסטית מיסודה - הבעל ישאר החזק, לא נפעל לאפשר לאישה לממש את זכותה להגנה עצמית (הדבר היחיד שיעזור בזמן אמת), במקום זאת נפעל להגביל את חרותו של הבעל, ולהעמיד מעליו השגחה צמודה יותר. סיגל צור תל-אביב
 
למעלה