ש אצלי בעעיה גדולה שאני נוטה שלכוח מהר מאוד דברים רעים שעשו לי. אני יכולהבאותו הרגע לכעוס אבל לאחר זמן מסויים אני שוכחת הכל , ושוב נמשכת לצרות . בעבר , בילדות זה היה אחרת.. כל דבר קטן אני הייתי זוכרת ואמא אמרה פעם שצריך לדעת לסלוח ועבדתי עם עצמי כמה זמן עד שהגעתי לקיצוניות השנייה , ועשכיו כמה שאני מנסה לאזן את המצב אני מתקשה כי אני פשוט לא מסוכלת לשמור טינה רק כעס רגעי , ויש אנשים שאני אמורים לשנוא אותם. דבר שני , אני ילדותית ואין לי מטרות כל כך בחיים . במקום לחשוב על העתיד אני חשובת על הרגע , איך למצוא אהבה ובשבילי ללכת לעבוד זה לא בשביל הכסף אלא בשביל הכייף. היום קיבלתי ביקורת במקום העבוד שליו חזרתי. שאם שלחו אותי פעם לפסיכולוג, שאני לא מפותחת שכלית . וכן, שלחו אותי ובעבר התנגדתי בתוקף אבל עכשיו אני חשובת אחרת , שאני כן צריכה בגלל דפוסי התנהגות שאני לא מצליחה לשנות. חוץ מזה ין לי ביטחון עצמי והיום בעבודה עם לקוח , הלקוח טען שלא החזרלי לו את העודף. לא הייתי בטוחה בעצמי אם הוא הביא לי 100 שח או 50 אבל זוכרת שלא חייבת לו כלום . כשמנהל שאל אותי , הייתי מפוחדץ וזה נראה כאילו הלקוח צודק ולא אני . בסוף הוא ראה במצלמות שאני הצודקת. שיש אנשים שעוישם טעיות חמורות ואני שאני צדיקה בד"כ נותנת רושםן של משיהי לא אחראית , שצריך לחשוד בה. ששאלתי את אותה העובדת למה היא חושבת ככה , ושאני צריכה שתגיד לי כדי שאשתפר היא ענתה :"לא יכולה להגיד לך בדיוק, קשה להסביר . דקה לפני ה דיברנו על למה חזרתי למקום הזה שכבר פוטרתי במקום להתקדם(חוזה) ואמרתי שאני אהבתי את העבודה מאוד , את השירות עם הלקוחות והתחהבתי ואז היא אמרה שאני נואשת והיא המשיכה. היא דיברה ברצינות ואני יודעת שאולי היא צודקת כי היא לא היחידה שחושבת ככה. בעבודה יש עוד אחת שטוענים שהיא כמוני רק שדיברתי איתה והיא אמרה לי שבהגלל שאני שותקת ולא יורדת על אנשים בחזרה , אנשים מרשים לעצמם להעליב ושהייתי צריכה לענות לה בחזרה. אני לא כזאתי בכל במיוחד כשאני מרגישה שהבן אדם צודק. וכשארני מנסה להיות ל ליצנית, רצינית שואלים "מה קרה את שבוזה" וקשה לי לדעת איך להתנהג. קשה לי גם אם זה שאין י שאיפות חוץ מלרדת במשקל , למצוא חברות ואהבה . בקיצור להיות מאושרת. לא אכפת לי שברגע שאהיה לי חבר או חברות אמיתיות למצוא עבודשה שלא בהכרח תהיה הנאה בשבילי אלא נטו כסף , אבל כרגע זת העבודה היחידה שבאמת טוב לי חוץ מפה ושם .. חשבתי ללכת לאימון אישי או משהו אבל אני לא יודעת אם זה יהיה יעיל או לפסיכולוג. אני לא רוצה לשלם סתם כסף כי גם בבחת אמא עושה לי שיחות נפש וזה לא עוזר לי חוץ מרגע אחת . אני גרה באיזור חיפה..מה לעשות
לא רוצה להרגיש שאני תקועה עם ההתנהגות הזאת שגורמת לי להרגיש חסרת אונים.