11/9

11/9

היה קטע היום כשעלינו על המטוס מאילת הביתה, פתאום קלטתי את התאריך...
קצת הרצתי על זה בדיחה בפייסבוק.
אבל בפועל,קשה להיזכר באסון הזה.

כולם מדברים על זה, כולם לא שוכחים את זה וכולם שואלים את אותה השאלה..
גם בפורומים, גם בפייסבוק כבר ראיתי וגם אני אשאל..
כי אי אפשר באמת להתעלם מהיום הזה ואני לא אתעלם.

איפה אתם הייתם כשתפסה אתכם הידיעה המזעזעת הזו,
ומה הרגשתם?
מעבר להלם,לשוק לעצב, היה שם גם כעס אני מניחה.
גם אתם כמוני הגבתי בעצבים על כל המחבלים ושישרפו את כולם אחד אחד?

 

poseidon111

Active member
יום שכזה אי אפשר לשכוח. בדיוק כמו את ליל הרצחו

של רבין.
אז ב9\11 הלכתי להחליף טלוויזיה. עמדתי מול קיר שלם שהכיל כ30 טלוויזיות
שונות. פתאום אנו רואים את הבניין שעולה באש, מסתכלים ולא מאמינים כי אמרו שמטוס התנגש בו. השידור היה ישיר למיטב זכרוני. אנשים התאספו וצפו באסון כשהם סופקים כפיהם בחוסר אמון.
אני הסתכלתי על זה כאילו שאני רואה סרט אימים בלתי ריאלי בעליל. המחשבות
על האם זה אמיתי סירבו להסתדר עם ההגיון. גם לאחר שזה
נגמר היתה לי תחושה במשך ימים שלמים שזה היה סוג של חלום רע.
כל פעם שהעניין עולה, אני נזכר בתחושת הביעותים שאפפה את כל המחזה.
 
אני הייתי בדיוק שבועיים אחרי שיחרור מצה"ל

הייתי בבית... כך שכל היום הייתי צמודה לטלוויזיה.
אני חושבת שלקח לי זמן רב לעכל שהדבר הזה באמת קרה.

כמעט כמו הרגשתי כשרבין נרצח.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
כשרבין נרצח אני ישנתי...

באסון התאומים אני לא זוכר בכלל את אותו היום.
&nbsp
אסונות גדולים וקטנים קורים כל יום
 

sashalola

Well-known member
רואה את התמונה שאתה מתאר

התמונות בכל הטלוויזיות
כמו חלום ביעוטים
 

sashalola

Well-known member
טראומטי

האיש היה בנסיעת עסקים, ב11/9 היה אמור לטוס מניו יורק לשיקגו, לא ידעתי את שעות הטיסה. הייתי בקניון, ראיתי וחשתי שקרה משהו ואז חמותי ז"ל התקשרה אלי בהיסטריה וסיפרה לי על המטוס הראשון שהתנגש בתאומים. הרגעתי אותה שאין לו קשר והוא בטח לא בסביבה אבל טסטי הביתה מאוד מבוהלת, פתחתי את הטלוויזיה ואז אחרי חמש דקות חזיתי בשידור ישיר במטוס השני שפילח את הבניין. לא היה לי קשר עם האיש כל היום, והסרטים רצו בראש עד שהגיע הטלפון המיוחל. בעיקר אני זוכרת את התחושה המשתקת כאשר ראיתי את המטוס השני נכנס בבניין וכל הזמן רץ לי בראש המשפט שאמריקה בהתקפה והאיש לי שם. חוסר אונים וטראומה בהתהוותה.
 
וואוו

אז את בכלל חווית את זה ביותר אישי אפילו..
לא רוצה לדמיין אפילו מה עבר לך בראש עד לרגע שהוא התקשר.
 
חשבתי על ההיספנים המדריכים שעל המגדל עם הז'קטים הכחולים

שגם בחום של קיץ 2001 , הגובה של מגדלים ענקיים אלו , מעניקים

משב רוח קריר ומרענן , מעל הכרך העוצמתי ביותר בעולם.

יהי זכרם ברוך
 
הזכרת לי

אני חזרתי מבית הספר (כןכן), ודיברתי עם יוסי השמן באיי סי קיו, בחוסר מודעות מוחלט לגבי מה קורה.
פתאום ממש במקרה פתחתי טלוויזיה, והבנתי מה קורה ואת גודל האירוע.
מייד כתבתי לו: "יוסי! תפתח ערוץ 2, קלוט מה הולך שם! מטוס התנגש במגדלי התאומים!" והוא עונה לי בשיא הנונשלנטיות (במילים אלה ממש):
"הא, כן, אני עוקב ב-CNN".
 

DogsPCI

New member
אני הייתי בדירה הישנה שלי ברחוב יל"ג, אני זוכר ששכן שלי

שהיה חבר שלי דפק על הדלת (אלו היו בתים פרטיים) ושאל אם הדלקתי טלביזיה היום...
&nbsp
אז כמובן שהיו כמה דקות של הלם ושל - זה לא באמת קורה.
המשפחה שלי עובדים שם באזור, ואכן הם היו שם. לא בתאומים עצמם, אבל ממש ממש קרוב ל- ground zero. מסכנים היו שם ממש בלב המהומה.
&nbsp
בשמחות.
&nbsp
נ.ב. ברצח רבין הייתי בבית (של ההורים). זוכר שחיכיתי בחלון שחברים שלי יבואו לאסוף אותי ונסענו להדליק נרות בכיכר. אולי זה היה יום אחרי... לא זוכר במדויק. אבל זוכר את עצמי ממתין בחלון (אז לא היו פלאפונים P:). אם כי, אני מודה שאז ממש לא הבנתי את מלוא משמעות האירוע.
&nbsp
 
בעניין רבין

הייתי בת 14 או 15 אז...
הבנתי שקרה פה משהו רע וגדול.. פחות את המשמעות.
&nbsp
 
אני הייתי בבית

המראה של המטוס שנכנס בבניין העצום הזה בלתי נתפס..
&nbsp
זה מדהים איך כולם הסתכלו על המראה הזה שוב ושוב ושוב.. ולא נמאס.. כי כאילו המוח מסרב לקלוט שיכול לקרות דבר כזה..
 
נכון

הראו את הצילומים שוב ושוב ושוב,
זה נראה לקוח מסרט הוליוודי,בגלל זה היה קשה להאמין לעכל..
&nbsp
 
למעלה