11.11.08 ../images/Emo46.gif ../images/Emo4.gif ../images/Emo32.gif
ב - 11.11.08 סיימתי קשר חברי עם אחד האנשים, שניסיתי להחשיבו, כאחד החברים הטובים שלי. לצורך הענין, ע"מ שלא לחשוף את שמו האמיתי, אכנה אותו כאן בשם דני. דני היה החבר הכי טוב של אחד האקסים שלי, עם השנים (לפני כחמש שנים) דני ואני התחברנו יותר מתמיד. דני תמיד היה ברקע בזוגיות האחרונה שלי, לטוב ולרע... במהלך הזוגיות, סבלתי מעצם הנוכחות שלו בחיי האקס שלי. נפרדתי מהאקס שלי ומכל החברים המשותפים...כולל דני... בחמש השנים האחרונות נוצר בינינו חיבור מסויים, חשבתי לתומי, שמצאתי חבר, שניתן לסמוך עליו מבחינות רבות. במהלך החברות שלנו, כשאני כבר פרוד מהאקס, ניתקנו כל מגע עם האקס. בשנתיים הראשונות, הקשר זרם יפה, היינו יחד כמעט בכל יום ובכל סופ"ש. למרות כל המשקעים ממנו מהעבר, נתתי לי ולו צ'אנס לנהל קשר חברי טוב. כעבור שנתיים, הכרתי בחור מדהים, ניהלתי עם הבחור רומן כשלושה חודשים. דני, לא בחל בתאווה המינית שלו ושכב איתו...למרות שיידעתי איתו לגבי הרגשות שלי כלפי הבחור והזהרתי, שאני לא אחראי לתגובה שלי...ניתוק כל מגע איתו...אם משקל החברות שווה למשקל חיי המין שלו...אז אין לי ענין בחברות הזו. הווי אומר, שאין משקל או חשיבות לקשר הטוב שבנינו במאמץ גדול למרות משקעי העבר, שהיו לי ממנו, לעומת סטוץ נוסף בחייו. התנתקתי ממנו...האמון שלי נפגע...החברות שלנו נרמסה בשביל סטוץ סתמי עם מישהו שבאתי במגע בתקווה לפתח קשר רציני. כעבור חודש וחצי, דני אזר אומץ ויצר קשר עימי...הקשר חודש...אבל אמון...או הערכה לקשר מצידי...כבר לא היתה. במהלך חמשת השנים, שהיינו חברים, אירחתי אותו עשרות פעמים לארוחת ערב שבת, בערבים באמצע השבוע. חייו של דני מתנהלים לפי : עבודה \ מכון כושר \ סקס כל ערב עם אחד או יותר... בכל פעם, שהיינו קובעים, לו"ז הזיונים שלו תפס משקל רציני...מאסתי בביזיון החברות לעומת 'קדושת' הזיונים. נוצר בינינו פער מחשבתי \ הגיוני \ השקפה על החיים \ הסתכלות והתנהלות על ובחיים, פער רציני, בנוסף לחוסר אמון שבי כלפיו. הקשר דעך אט אט (מבחינתי), כי לא מתאים לי להגיע לביתו בין זיון לזיון...או לשבת בביתו, בידיעה, שבעוד שעה יגיע מישהו... דני, בשיא חוצפתו, ממקום מתנשא, ממקום מצטדק (ותמיד צודק מבחינתו)...תמיד ניסה לגרום לי להרגיש, שאני לא בסדר בקשר. הוא רק ניסה...אני יודע ומודע מה אני שווה לו...מה עשיתי למען הקשר...מה נתתי והשקעתי...ומה קבלתי בתמורה... בשנה האחרונה, נפגשנו אחת לשבועיים, מה שפעם היה 3 פעמים בשבוע...אם לא יותר... ...וזה רק על קצה המזלג...יש עוד לצערי... ב-11.11.08 דיברנו במהלך הבוקר וסיכמנו, שבמהלך היום נתעדכן האחד עם השני (מפאת יום עמוס בעבודה שלי), בתקווה להיפגש. חזרתי מאוחר, לקראת 20:00, עבדתי מ-07:00 - 19:00. חזרתי גמור ופשוט נשפכתי לשעה קלילה בסלון. לתדהמתי, בשעה 20:50 הושארה לי הודעה באטרף (לא בנייד)..."...תודה שאתה מעדכן שאתה לא מגיע הערב..." אני החלטתי, שלא להגיב. דני יכל גם הוא להתקשר לנייד או לשלוח הודעה בנייד. ההתנהלות המאוסה הזו לא היתה חדשה לי. עברו כארבעה שבועות ואמש דני שלח מישהו להחזיר לי ספר, שנתתי לו בהשאלה. אני אוהב את דני, מבחינה מסויימת. לא בכל מחיר אשאר בקשר עם מישהו, שאין לי אמון בו, שכבר אין לי שיחה משותפת איתו חוץ מלשמוע על מעלליו המיניים המסתכמים באיך נהניתי להתנשק \ איזה זין היה לו ועוד דברים שוליים \ סתמיים מסוג זה. הקשר תם ונשלם מבלי שיחה מסכמת, שהיתה חסרה לי. בעקבות המהלך של שליחת הספר, כמעין סגירת מעגל שלו איתי ועם הקשר שלנו, השיחה המסכמת היתה כבר לא רלוונטית מבחינתי ולא חסרה לי. אני שלם עם סיום הקשר. לא כל חברות חזקה דיה להחזיק לאורך שנים. מבחן הזמן עושה את שלו. לכל מי שקרא והגיע לכאן, תודה. הכתיבה 'מנקה' ומשחררת'... ערב פורה ומהנה, א-ו-פ-י-ר.
ב - 11.11.08 סיימתי קשר חברי עם אחד האנשים, שניסיתי להחשיבו, כאחד החברים הטובים שלי. לצורך הענין, ע"מ שלא לחשוף את שמו האמיתי, אכנה אותו כאן בשם דני. דני היה החבר הכי טוב של אחד האקסים שלי, עם השנים (לפני כחמש שנים) דני ואני התחברנו יותר מתמיד. דני תמיד היה ברקע בזוגיות האחרונה שלי, לטוב ולרע... במהלך הזוגיות, סבלתי מעצם הנוכחות שלו בחיי האקס שלי. נפרדתי מהאקס שלי ומכל החברים המשותפים...כולל דני... בחמש השנים האחרונות נוצר בינינו חיבור מסויים, חשבתי לתומי, שמצאתי חבר, שניתן לסמוך עליו מבחינות רבות. במהלך החברות שלנו, כשאני כבר פרוד מהאקס, ניתקנו כל מגע עם האקס. בשנתיים הראשונות, הקשר זרם יפה, היינו יחד כמעט בכל יום ובכל סופ"ש. למרות כל המשקעים ממנו מהעבר, נתתי לי ולו צ'אנס לנהל קשר חברי טוב. כעבור שנתיים, הכרתי בחור מדהים, ניהלתי עם הבחור רומן כשלושה חודשים. דני, לא בחל בתאווה המינית שלו ושכב איתו...למרות שיידעתי איתו לגבי הרגשות שלי כלפי הבחור והזהרתי, שאני לא אחראי לתגובה שלי...ניתוק כל מגע איתו...אם משקל החברות שווה למשקל חיי המין שלו...אז אין לי ענין בחברות הזו. הווי אומר, שאין משקל או חשיבות לקשר הטוב שבנינו במאמץ גדול למרות משקעי העבר, שהיו לי ממנו, לעומת סטוץ נוסף בחייו. התנתקתי ממנו...האמון שלי נפגע...החברות שלנו נרמסה בשביל סטוץ סתמי עם מישהו שבאתי במגע בתקווה לפתח קשר רציני. כעבור חודש וחצי, דני אזר אומץ ויצר קשר עימי...הקשר חודש...אבל אמון...או הערכה לקשר מצידי...כבר לא היתה. במהלך חמשת השנים, שהיינו חברים, אירחתי אותו עשרות פעמים לארוחת ערב שבת, בערבים באמצע השבוע. חייו של דני מתנהלים לפי : עבודה \ מכון כושר \ סקס כל ערב עם אחד או יותר... בכל פעם, שהיינו קובעים, לו"ז הזיונים שלו תפס משקל רציני...מאסתי בביזיון החברות לעומת 'קדושת' הזיונים. נוצר בינינו פער מחשבתי \ הגיוני \ השקפה על החיים \ הסתכלות והתנהלות על ובחיים, פער רציני, בנוסף לחוסר אמון שבי כלפיו. הקשר דעך אט אט (מבחינתי), כי לא מתאים לי להגיע לביתו בין זיון לזיון...או לשבת בביתו, בידיעה, שבעוד שעה יגיע מישהו... דני, בשיא חוצפתו, ממקום מתנשא, ממקום מצטדק (ותמיד צודק מבחינתו)...תמיד ניסה לגרום לי להרגיש, שאני לא בסדר בקשר. הוא רק ניסה...אני יודע ומודע מה אני שווה לו...מה עשיתי למען הקשר...מה נתתי והשקעתי...ומה קבלתי בתמורה... בשנה האחרונה, נפגשנו אחת לשבועיים, מה שפעם היה 3 פעמים בשבוע...אם לא יותר... ...וזה רק על קצה המזלג...יש עוד לצערי... ב-11.11.08 דיברנו במהלך הבוקר וסיכמנו, שבמהלך היום נתעדכן האחד עם השני (מפאת יום עמוס בעבודה שלי), בתקווה להיפגש. חזרתי מאוחר, לקראת 20:00, עבדתי מ-07:00 - 19:00. חזרתי גמור ופשוט נשפכתי לשעה קלילה בסלון. לתדהמתי, בשעה 20:50 הושארה לי הודעה באטרף (לא בנייד)..."...תודה שאתה מעדכן שאתה לא מגיע הערב..." אני החלטתי, שלא להגיב. דני יכל גם הוא להתקשר לנייד או לשלוח הודעה בנייד. ההתנהלות המאוסה הזו לא היתה חדשה לי. עברו כארבעה שבועות ואמש דני שלח מישהו להחזיר לי ספר, שנתתי לו בהשאלה. אני אוהב את דני, מבחינה מסויימת. לא בכל מחיר אשאר בקשר עם מישהו, שאין לי אמון בו, שכבר אין לי שיחה משותפת איתו חוץ מלשמוע על מעלליו המיניים המסתכמים באיך נהניתי להתנשק \ איזה זין היה לו ועוד דברים שוליים \ סתמיים מסוג זה. הקשר תם ונשלם מבלי שיחה מסכמת, שהיתה חסרה לי. בעקבות המהלך של שליחת הספר, כמעין סגירת מעגל שלו איתי ועם הקשר שלנו, השיחה המסכמת היתה כבר לא רלוונטית מבחינתי ולא חסרה לי. אני שלם עם סיום הקשר. לא כל חברות חזקה דיה להחזיק לאורך שנים. מבחן הזמן עושה את שלו. לכל מי שקרא והגיע לכאן, תודה. הכתיבה 'מנקה' ומשחררת'... ערב פורה ומהנה, א-ו-פ-י-ר.
