11 שאלות לסופ"ש
1. יחזקאל ז', פסוק ב: "ארבע כנפות הארץ". הכתיב אומר "ארבעת". ממש כמו שכולם אומרים "שלושת השנים" (כאשר הנכון הוא כמובן: שְׁלוש השנים < שָׁלוש שנים). האם זה שריד לכך שחל היפוך בשם המספר (בלאו מביא טענה זו בספרו אאל"ט) או שאין להגזים כאן? וגם, האם אפשר למצוא "כְּנָפוֹת" שלא רק בצירוף הכבול הזה (ולא "כנפיים")?
2. הם הפועל שִׁנֵּעַ נוצר מתבנית של שפעל כאשר השורש הוא נו"ע?
3. "דחק את הקץ" – מדוע משמעו – "קירב את הקץ"? "דחק" זה לא "הרחיק"?
4. "בתוֹכְכֵי" – מדובר על מילה הקרוב ל"תָּוֶךְ", שתיהן מן השורש תו"כ. אם כן, מניין ההכפלה של העיצור?
5. שאלה בהגייה: קחו את המשפט "אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל וּמְנַסֶּה". במקרה זה אנחנו מבטאים את ו' החיבור כאילו הייתה חלק מהמילה הראשונה – mishtadelu menase (לא השקעתי בתעתיק...). ה-ו' נהגית כתנועת U מלאה. עכשיו, מה קורה אם סדר המילים היה הפוך: "אֲנִי מְנַסֶּה וּמִשְׁתַּדֵּל"? איך הוגים את ה-ו' במצב כזה? לכאורה מצב מוזר, תנועה בראש מילה. להגיד "אוּמשתדל" (בדגש על העיצוריות של האל"ף) אף אחד לא אומר, אבל כולם הוגים עדיין (כביכול) משהו שהוא קרוב לתנועת U שמקודם אבל בלי ה"אְ" בהתחלה. האם זו דוגמה קלאסית לדיפתונג?
6. איך זה שהצורה רֶכֶּז השתרשה בדיבור ולא רֶכֶז?
7. האם צורת הריבוי של נוסח "נוסחים" נחשבת תקנית?
8. איך הפירוש של "חמתה מרובה מצילתה" הוא "רב החיוב על השלילה". אנ'לא מבין מה הקשר.
9. מה בין "אֶנָּה", הִתְאַנָּה ו"תַּאֲנִיָּה"? האם מדובר על 3 שורשים היסטורים שונים שהתלכדו, שניים? ואולי בעצם אחד?
10. מה בין "טַנדּוּ" ל"שניים, בזוג"?
11. בשם המספר, האם יש כלל אצבע למתי שמים את ו' החיבור לפני העשרות ומתי לא? למשל: 130 – "מאה ושלושים" כנגד "מאה שלושים"?
תודה מראש!
1. יחזקאל ז', פסוק ב: "ארבע כנפות הארץ". הכתיב אומר "ארבעת". ממש כמו שכולם אומרים "שלושת השנים" (כאשר הנכון הוא כמובן: שְׁלוש השנים < שָׁלוש שנים). האם זה שריד לכך שחל היפוך בשם המספר (בלאו מביא טענה זו בספרו אאל"ט) או שאין להגזים כאן? וגם, האם אפשר למצוא "כְּנָפוֹת" שלא רק בצירוף הכבול הזה (ולא "כנפיים")?
2. הם הפועל שִׁנֵּעַ נוצר מתבנית של שפעל כאשר השורש הוא נו"ע?
3. "דחק את הקץ" – מדוע משמעו – "קירב את הקץ"? "דחק" זה לא "הרחיק"?
4. "בתוֹכְכֵי" – מדובר על מילה הקרוב ל"תָּוֶךְ", שתיהן מן השורש תו"כ. אם כן, מניין ההכפלה של העיצור?
5. שאלה בהגייה: קחו את המשפט "אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל וּמְנַסֶּה". במקרה זה אנחנו מבטאים את ו' החיבור כאילו הייתה חלק מהמילה הראשונה – mishtadelu menase (לא השקעתי בתעתיק...). ה-ו' נהגית כתנועת U מלאה. עכשיו, מה קורה אם סדר המילים היה הפוך: "אֲנִי מְנַסֶּה וּמִשְׁתַּדֵּל"? איך הוגים את ה-ו' במצב כזה? לכאורה מצב מוזר, תנועה בראש מילה. להגיד "אוּמשתדל" (בדגש על העיצוריות של האל"ף) אף אחד לא אומר, אבל כולם הוגים עדיין (כביכול) משהו שהוא קרוב לתנועת U שמקודם אבל בלי ה"אְ" בהתחלה. האם זו דוגמה קלאסית לדיפתונג?
6. איך זה שהצורה רֶכֶּז השתרשה בדיבור ולא רֶכֶז?
7. האם צורת הריבוי של נוסח "נוסחים" נחשבת תקנית?
8. איך הפירוש של "חמתה מרובה מצילתה" הוא "רב החיוב על השלילה". אנ'לא מבין מה הקשר.
9. מה בין "אֶנָּה", הִתְאַנָּה ו"תַּאֲנִיָּה"? האם מדובר על 3 שורשים היסטורים שונים שהתלכדו, שניים? ואולי בעצם אחד?
10. מה בין "טַנדּוּ" ל"שניים, בזוג"?
11. בשם המספר, האם יש כלל אצבע למתי שמים את ו' החיבור לפני העשרות ומתי לא? למשל: 130 – "מאה ושלושים" כנגד "מאה שלושים"?
תודה מראש!
