10 שנים!!!!!!!!!!!
לפני יומיים היה לי יום נישואין של 10 שנים. גם אני וגם החצי שכחנו בכלל.... צורה לנו... אני חושבת שהזמן הזה מאוד מרגש כי אחרי 10 שנים יחד עברנו מכשולים שלא יאומנו נלחמנו בלי הפסקה ליצור משפחה משלנו בנוסף שלניים שבאו עם החצי, עשינו הפריות , עברנו הריון מזעזע וקשה, לידה מפחידה גידול פג גיבור מאין כמותו שני תהליכי פונדקאות מדהימים, שני ילדים משגעים מקסימים נוספים לפג הגיבור שכבר בכלל לא פג יותר הוא ענקי וספורטאי טפו טפו... ובין האקמולי ומוקסיפן של החורף, בין הלילות הלבנים של האפרוח החדש רק בן 4 חודשים וכבר הפך למלך מלכי המלאכים של הבית הזה בנוסף שלניים שקיימים כבר על הכס, בית מלא בנים ואני הנסיכה היחידה פה יושבת אתכם וחושבת .. 10 שנים!!!! זה המון המון זמן היו עליות היו ירידות היו מליון קשיים ומריבות והשלמות וויתורים (בעיקר מצידו למה להכחיש) 10 שנים שאפשר להגיד ניצחנו. עברנו את זה אני לא אמינה שכל כך הרבה זמן אני הולכת לישון וקמה עם אותו גבר ועוד לא נמאס לי ממנו להפך מאז שהאפרוח החדש נולד אנחנו עוד התקרבנו ועוד התחברנו והילד הזה הביא לנו עוד יותר שלווה ושמחה אולי בגלל שהמלחמה הבלתי מת]פשרת הלא פשוטה בכלל להביא שלווה ולהגשים את החלומות, שלי בעיקר , יכלה לפרק כל זוג בעולם וניצחנו את זה. והכי קטע ששכחנו בכלל. סתם היה יום רגיל של לקום מהר מהר לרוץ לגן לבית הספר בבוקר, לחזור לאפרוח קטנטן, להספיק מהר לבשל לנקות לארגן לסדר לעבוד קצת לחזור לאסוף ולשבת אחה"צ עם כל החבורה.. לשבת זה סתם ביטוי כי אין רגע דל ולצנוח חסרת נשימה במיטה בתשע וחצי לברך על הרגע ששקט עד לפחות עוד 3 שעות ולייחל לשינה טובה בלי נחירות שמפריעות או הפרעות מצד אי אלו הגברברים שבבית (לא ישנתי 10 שנים כמו בנאדם אבל למי אכפת???....) אז כשאני מסתכלת בראי אני רואה אישה כבר לא הכי צעירה ופה ושם יש קמט שהזדחל בלי לבקש רשות, ומוכרחים לצבוע כל חודש וחצי כי באמת זה נורא הלבן הזה בשיער, ומה זה הכרס הזו??? 10 שנים ו 20 קילו!!!.... מזל שהיה לי מאיפה להתחיל כדי שעדיין אראה אנושית.... 10 שנים ובלי 3 שנים מיוחדות, לא הייתי איפה שאני היום לא אמא ולא נשואה ולא כלום. אז לחגיגה הזו אני מזמינה את מירב אהובתי שבלי האור שהלך לפנינו בדרך הזו לא היינו מוצאים את הדרך, לר' וס' שהיו חלק מהנישואין האלו ולו רק לתקופה של שנה וחצי והביאו את מתנת החיים לבית שלנו, שנתנו את ליבן והנעימו לנו כל רגע מהתהליך הזה כולל הלידה כולל אחרי... לרופא שהציל אותי בהריון, ובלידה ממוות בטוח והציל את בני הבכור , ולבעלי שהחזיק איתי מעמד באומץ לב ראוי לציון (אל תגידו שנתתי לו מחמאה אני אכחיש לא טוב לרזומה) הלוואי ש10 השנים הבאות יבואו בבריאות ובשמחה והזריקות היחידות שאני אראה בעיניים זה בוטוקס ולא מנוגון או צטרוטייד, שהניתוח הבא יהיה מתיחת פנים ולא קיסרי חירום, שנוכל להגשים את החלום ולטייל בכל העולם עם כל הילדים שלנו... מסע ארוך מתוכו 5 שנים פה בפורום הזה, כל כל המשתתפות שליוו אותנו בעיקר אותי בכל הרגעים המתלבטים, השמחים, המודאגים והמצחיקים בעיקר שהיו לנו וכל אחת מכן החדשות שמצטרפות שתדעו שאולי בעוד 10 שנים תבואו לברך על כל שלל הילדים המקסימים החדשים שיבואו ומי בכלל זוכר מה היה??? אפילו לא זכרתי את התאריך.....
לפני יומיים היה לי יום נישואין של 10 שנים. גם אני וגם החצי שכחנו בכלל.... צורה לנו... אני חושבת שהזמן הזה מאוד מרגש כי אחרי 10 שנים יחד עברנו מכשולים שלא יאומנו נלחמנו בלי הפסקה ליצור משפחה משלנו בנוסף שלניים שבאו עם החצי, עשינו הפריות , עברנו הריון מזעזע וקשה, לידה מפחידה גידול פג גיבור מאין כמותו שני תהליכי פונדקאות מדהימים, שני ילדים משגעים מקסימים נוספים לפג הגיבור שכבר בכלל לא פג יותר הוא ענקי וספורטאי טפו טפו... ובין האקמולי ומוקסיפן של החורף, בין הלילות הלבנים של האפרוח החדש רק בן 4 חודשים וכבר הפך למלך מלכי המלאכים של הבית הזה בנוסף שלניים שקיימים כבר על הכס, בית מלא בנים ואני הנסיכה היחידה פה יושבת אתכם וחושבת .. 10 שנים!!!! זה המון המון זמן היו עליות היו ירידות היו מליון קשיים ומריבות והשלמות וויתורים (בעיקר מצידו למה להכחיש) 10 שנים שאפשר להגיד ניצחנו. עברנו את זה אני לא אמינה שכל כך הרבה זמן אני הולכת לישון וקמה עם אותו גבר ועוד לא נמאס לי ממנו להפך מאז שהאפרוח החדש נולד אנחנו עוד התקרבנו ועוד התחברנו והילד הזה הביא לנו עוד יותר שלווה ושמחה אולי בגלל שהמלחמה הבלתי מת]פשרת הלא פשוטה בכלל להביא שלווה ולהגשים את החלומות, שלי בעיקר , יכלה לפרק כל זוג בעולם וניצחנו את זה. והכי קטע ששכחנו בכלל. סתם היה יום רגיל של לקום מהר מהר לרוץ לגן לבית הספר בבוקר, לחזור לאפרוח קטנטן, להספיק מהר לבשל לנקות לארגן לסדר לעבוד קצת לחזור לאסוף ולשבת אחה"צ עם כל החבורה.. לשבת זה סתם ביטוי כי אין רגע דל ולצנוח חסרת נשימה במיטה בתשע וחצי לברך על הרגע ששקט עד לפחות עוד 3 שעות ולייחל לשינה טובה בלי נחירות שמפריעות או הפרעות מצד אי אלו הגברברים שבבית (לא ישנתי 10 שנים כמו בנאדם אבל למי אכפת???....) אז כשאני מסתכלת בראי אני רואה אישה כבר לא הכי צעירה ופה ושם יש קמט שהזדחל בלי לבקש רשות, ומוכרחים לצבוע כל חודש וחצי כי באמת זה נורא הלבן הזה בשיער, ומה זה הכרס הזו??? 10 שנים ו 20 קילו!!!.... מזל שהיה לי מאיפה להתחיל כדי שעדיין אראה אנושית.... 10 שנים ובלי 3 שנים מיוחדות, לא הייתי איפה שאני היום לא אמא ולא נשואה ולא כלום. אז לחגיגה הזו אני מזמינה את מירב אהובתי שבלי האור שהלך לפנינו בדרך הזו לא היינו מוצאים את הדרך, לר' וס' שהיו חלק מהנישואין האלו ולו רק לתקופה של שנה וחצי והביאו את מתנת החיים לבית שלנו, שנתנו את ליבן והנעימו לנו כל רגע מהתהליך הזה כולל הלידה כולל אחרי... לרופא שהציל אותי בהריון, ובלידה ממוות בטוח והציל את בני הבכור , ולבעלי שהחזיק איתי מעמד באומץ לב ראוי לציון (אל תגידו שנתתי לו מחמאה אני אכחיש לא טוב לרזומה) הלוואי ש10 השנים הבאות יבואו בבריאות ובשמחה והזריקות היחידות שאני אראה בעיניים זה בוטוקס ולא מנוגון או צטרוטייד, שהניתוח הבא יהיה מתיחת פנים ולא קיסרי חירום, שנוכל להגשים את החלום ולטייל בכל העולם עם כל הילדים שלנו... מסע ארוך מתוכו 5 שנים פה בפורום הזה, כל כל המשתתפות שליוו אותנו בעיקר אותי בכל הרגעים המתלבטים, השמחים, המודאגים והמצחיקים בעיקר שהיו לנו וכל אחת מכן החדשות שמצטרפות שתדעו שאולי בעוד 10 שנים תבואו לברך על כל שלל הילדים המקסימים החדשים שיבואו ומי בכלל זוכר מה היה??? אפילו לא זכרתי את התאריך.....
