הבעיה שלך שאתה מסרב לקבל מוסכמות
ולפעמים הן קיימות כי הן פשוט נכונות. גברים ונשים לא נוצרו שווים לחלוטין, גם אם ממש ממש ממש תרצה לחשוב שכן. ההבדל בינינו מתחיל בהבדלים הגופניים, וכלה בהבדלים מנטליים, רגשיים, אישיותיים. אני לא רוצה להגיד דברים לא מדויקים אבל בהגדרות שאנחנו מכירים, צורך העניין, הפגנת רגשות (וגם קיומן, בלי להפגין בהכרח) כן אופיינית יותר לנשים ואני בטוח שאתה מודע לזה, וזה לא רק בגלל שגבירם מנסים ממש בכוח להסתיר אותם, זה פשוט ככה. זה לא אומר שרק בנות בוכות זה לא מה שאמרתי. זה לא שחור ולבן, יש הרבה אפור באמצע, אבל, אם תפסיק להתפלסף לרגע, כולם בפורום הזה מתייחסים אלייך כ"הומו", "נקבה" כי אתה מציג התנהגות שמתאימה יותר לאישה, גם במוסכמות שהתרגלנו אליהן וגם בתכלס, כי התכונה הזאת קיימת אצל נשים יותר מאצל גברים. לא הצעתי לא לראות את הסרט, אבל אני בעד טאקט הרבה יותר משאני בעד "להיות עצמך בכל מצב" כי אני לא חושב שזה סותר. מבחינתי, גם אם אתה מתאפק מאוד לא לבכות כי אתה ליד חברים, למרות שראית את הסרט הכי עצוב בחיים שלך- זה בהחלט להיות עצמך, כי יש לך מספיק טאקט ושכל לקלוט שיסתלבטו עלייך שבועיים וכו'. תלוי כמובן מי החברים שלך. אבל כל אחד ואיך שהוא מחליט לאזן את המשוואה, אם מבחינתך, הדחקת רגשות כזאת היא צביעות, אז אל תעשה אותה. זה כמובן מה ששם אותי ואותך במקומות שונים לגמרי בחיים, ליד אנשים אחרים, ותחת תוויות אחרות שהודבקו עלינו... אין לך מה להילחם בזה, תן לכל אחד לעשות את השיקול שלו. המקרים הספציפיים שאני ואתה העלנו כאן הם ממש לא צביעות, הם דוגמא לטאקט. ל-Freedom Inside, כמובן שאנחנו מתאימים את עצמנו לאחרים בגלל שהם צרי אופקים ולא סבלניים. רק בעולם מושלם כולם יהיו סבלניים וכל אחד יוכל למצוא את הצד הכי אמיתי שלו ולהפגין אותו כל הזמן. נתי עושה את זה גם בלי עולם מושלם... אבל בגלל זה הוא יוצא דופן מאוד. רובנו בוחרים ביום יום מלא פעמים בלי שאנחנו שמים לב אפילו, להתאים את עצמנו קצת יותר לעולם שמסביבנו כי מה לעשות הוא קיים. אם הייתי "אמיתי" לגמרי עם עצמי הייתי עושה סקס היום באמצע הפארק מול מיליוני אנשים עם חברה שלי, אבל דיברנו על זה והסכמנו שהעולם הזה מעפן ושזה לא הדבר הנכון לעשות בנסיבות האלה. ואני ממש לא חושב שיש פה צביעות (או בכל מקרה אחר דומה). לכן מסתירים קצת את ה"אני" שלך והולכים לשירותים...