אכן, למה???
פלאסיבו מעולים!!! עכשיו לדיסקים הכושלים שאני הייתי מחזירה (לא תאמינו לכמה זבל נהגתי להקשיב): איך אפשר שלא? - בריטני ספירס (רק דיסק אחד למזלי...) כריסטינה אגילרה (למרות שיש לה את אחד הקולות הכי יפים ששמעתי, היא יותר מדי פוזה וחוץ מזה - אני כבר לא אוהבת פופ!!!
) דיסק אחד, צולע למדי, של A*TEENS NOW 5 ו-7 WOW 2 ישנם 2 אמנים מהתקופות הקודמות שלי שאת הדיסקים שלהם אני לא הייתי מחזירה והם (נא לא לסקול אותי באבנים...) דסטניז צ'יילד ואמינם. עכשיו, לפני שאתם מתחילים לחשוב לעצמכם "הילדה נפלה על כל הראש" תנו לי להסביר: התקופה הראשונה שלי הייתה פופ, ודסטניז צ'יילד היו כמו המיוז של עכשיו. פשוט הייתי משוגעת עליהן! ולהקות אהובות תמיד משאירות צלקות, אני פשוט לא הייתי מסוגלת להביא את עצמי לזריקת הדיסק הזה, מצטערת... אותו הדבר עם אמינם של תקופת הראפ שלי (שבאה מיד אחרי הפופ)... דברים כאלה עוברים אבל יש לי הרגשה מוזרה שהתקופה הזו לא תעלם למשך זמן רב ביותר כי מיוז פשוט גדולים מהחיים והם שבו את ליבי בצורה הכי חזקה שאפשר!