איני מסכימה איתך בנושא הכתובות על
קירות השירותים, אני דווקא חושבת שהכתובות על הקיר הן בעצם סיסמאות שגורמות לאנשים הרושמים אותו להרגיש יותר טוב עם עצמם, לא כי הם רוצים ששמם יהיה כתוב במקום מסוים וכך האדם יזכה לתהילת עולם, אני מאמינה שרוב בני האדם לא היו מתגאים בכך ששמם יהיה כתוב בשירותים, בד"כ גם לא ניתן לדעת מי כתב כל דבר, והאנשים מרגישים טוב שהם פורקים את כל נפשם על קירות השירותים, מצהירים את הצהרותיהם ומרגישים כך טוב יותר(דנה+מיכל= חברות טובות לעד) ללא יכולת החברה לדעת שהם עצמם כתבו את זה (בדוגמא שלי זה לא לגמרי נכון, אך תמיד יש עשרות דנה בבית ספר, ועשרות מיכל וזו יכולה להיות כל אחת מהן, מה גם שיכול להיות שהסיסמאות רשומות על הקירות כבר שנים על גבי שנים, כך שבעצם אותן דנה ומיכל הן בנות גיל המעבר אשר הולכות כל יום ויום לעבודתן בחנות הירקות השכונתית (בינתיים ראיתי רק גברים כירקנים, רציתי לגוון). נכון, יש גם בדיחות, אך זה לא בגלל שהן לא מצחיקות אדם, אלא בגלל שבד"כ אלו "בדיחות שרותים" (כדוגמת: "חרבן בשקט, חרבן בנחת, חשוב שהמורה יושבת מתחת"), בדיחות שלא ניתן לספר בזמן שהחבר'ה הולכים ביחד הביתה ומספרים בדיחות על אריה שטרף עכבר ביער. והביטויים שאת טוענת שבני אדם בחיים לא היו מעיזים לומר אותם בחברה מתוקנת, נמצאים בשירותים בכמות מצומצת למדי, והם רק מכיוון שאנשים רוצים להיות "מגניבים", ככה לפחות זה היכן שיצא לי לראות, בנוסף, לא היית רוצה לעשות את צרכייך בזמן שמסביבך כתוב "חירבון נעים"? בסופו של דבר זה מראה איכפתיות של מישהו, אדם שרוצה שתרגישי טוב בזמן עשיית צרכייך. ודבר אחרון בעניין, "שירותים" זה לא תמיד "גועל נפש" ו"זבל" זה גם תלוי בעיקר בהגדרתך ל"גועל נפש" ו"זבל", אני מבקשת ממך לא להכליל, לדעתי אם השירותים היו מתקשרים קשר ישיר עד מאוד ל"גועל נפש" ול"זבל" היו מוציאים מילה זו מהלקסיקון, "שירותים" זו מילה מכובדת למדי שלא גורמת לאנשים לחשוב מה הולך לעבור האדם שמודיע שהוא הולך לשירותים ובכך בני אדם כלל לא נגעלים אלא ממשיכים בשגרת חייהם ללא חשיבה מיותרת. לסיכום, אני מאמינה שזו הדרך אשר מציגה את השירותים כפורקן חברתי טוב יותר מכל שאר דוגמותייך, לדעתי כל הדוגמות שנתת נכונות (מלבד הכתובות על הקיר שעליהן הרחבתי כבר), ואני מסכימה עם כל מילה בהן, אך דוגמה זו מבהירה את כל נושא "השירותים כפורקן חברתי" בצורה הטובה ביותר.