1:0 לגרוש שלי

[ערסlight]

זה הזמן להיות חזקה.

את אמורה לומר שבתום שנת הלימודים הוא עובר לבית האבא. [לא זמני, לא על תנאי ולא בטיח]. ההתנהלות השיגרתית היא שהוא עובר בסוף יוני ולא לגעת[!] יותר בנושא. ברמה המנהלית, אם הילד לא ירצה לחזור לקראת סוף החופש הגדול... נפל הפור. את צריכה סביבה תומכת שתעזור לך לעבור את התקופה. גם הפורום זה בסדר למרות שמשהו יותר אישי יכול להיות יתרון. זו עשויה להיות שעתך היפה.

 

[destiny36]

נשמה טובה

הוא רוצה מסמך הוא לא יקח גם בחופש בלי מסמך שעתי הטובה אה

 

[ערסlight]

תני לו.

 

[destiny36]

בכל היקר לי אתן

זה לא הפחד שלי לתת לו מסמך מחייב זה מה הלאה??????? הילד יכל להתחרט . מה יהיה? ואיפה אני בגידול? איפה אני במעורבות אחרי השנים שהשקעתי בשקידה שלו? איפה אני בהחלטות?

 

[ערסlight]

הילד יתחרט?

ירצה לחזור? זו תהיה התנסות שלו בחיים שלא ישכח במהרה. שהילד ילחם על זה. זו דווקא אחת הגירסאות הטובות יותר מבין התסריטים האפשריים. וזה שאת פגועה זה משהו להתמודד איתו. לעיתים, להרפות, זו המשימה הקשה מכולן.

 

[destiny36]

כמה שזה נשמע קר

וזה יכל להיות מאוד כואב. אני מסכימה איתך ושוקלת לחשוב על זה . מוזר קצת להרגיש ככה .אבל אני מרגישה נבגדת על ידי בני. מניחה שהפגיעה לא תעבור כל כך מהר. ולא חלילה כי הלך לאבא. זה כי הלך ממני (הולך יותר נכון). להרפות ולשחרר אני יודעת .גם באהבה אבל אהבה לילד שחשוב לי ויקר לי (כמו אחיו בדיוק) זה קשה מתוך המקום של הדאגה .

 

[ילוטייל]

הרבה שנאה יש בפואנטה למטה.

יש לך הרבה על מה לחשוב. אך אל תשכחי את הסיסמא: האשה תמיד צוקדת, האשה תמיד צודקת, האשה תמיד צודקת. ולגרוש שלך שבחרת לדבר איתו כך מעל דפי הפורום: בהצלחה בגידול ילדים. זה דבר קשה, אבל אפשרי למרות הנשמות הרעות בכל פינה אפלה. מי ייתן וילדך יגדל ויהיה איש למופת. שבת שלום.

 

[destiny36]

כתבה כאן מישהו

באיזה שרשור "הגרוש שלי לימד אותי מהי שנאה" ואני רק יכולה להגיד לך "אם מה שהוא מקבל וקיבל גם בבחירות שלי לילדיו גם במסירות שלי וגם בויתורים שלי ובהתחשבות שלי לאורך כל השנים. זאת שנאה? אז באמת מהי אהבה".. מותר לי לכעוס ויש לי על מה תאמין לי בחרתי לכתוב כאן מסיבה כשרה ופשוטה . כי אם הייתי אומרת לו באמת מה שאני חושבת עליו הייתי נבהלת בעצמי ומתעלפת. אל תשפוט לא אמרתי שכל הגרושים שכמותו ואני סבורה שיש גם נשים שדומות. מה לעשות לא לכולנו אותו הדם.

 

[ילוטייל]

אז הבנתי אותך ותדעי גם ש...

גם בנות עוברות אל האבא לא רק בנים. וגם בנות אמא שלהן לא מדברת איתן שבועות שלמים והן מרגישות יתומות. וגם אבות מכבסים לבנות תחתונים ובגדים, ודואגים להן בזמן מחזור [אם הן טורחות להודיע] ועוסקים במיון בלתי פוסק של תחתונים וחזיות ...ווואאללה . כשמתגרשיים צריך לקחת בחשבון שכאלה דברים יקרו. וזה לא סוף העולם. מאחד שהוחרם כמעט חצי שנה והיום ביתו מתגוררת אצלו קבוע!!! וקבוע זה אומר עם כל מה שמשתמע מכך.

 

[destiny36]

שמחה לך

אני הייתי בוחרת בהגדרה של "להתנהג בהורה" בניגוד להגדרה הרחבה של "אבא" או "אמא". חושבת שלפעמים אנשים שוכחים שאם לא היו גרושים /גרושות היו צריכים/ות גם לעשות את אותן המטלות. ומהלב. אני לא כועסת על בני זה ברור ובטוח. אני פגועה.

 

[a44]

הי יקירתי

קראתי את השרשור... וכאחת שעברה דבר דומה עם ביתי בגיל 12, וחשבתי שהשמיים יפלו, כי ביתי הולכת לגור עם אביה בעיר אחרת ובאזור אחר, וכל זאת נעשה מאחורי גבי... הילדה לא הסכימה לשום קשר עימי, בגיבוי של אביה ואשתו החדשה. אחרי שנה וחצי הוא וגרושתו נשברו ממני ושלחו אותה חזרה אלי... זה קרה באמצע שנת לימודים, היא השתלבה מחדש בין חברותיה, הצטרפה לתנועת נוער, ופשוט פורחת מאז... ואביה, הבן...., לא מדבר איתה מאז. בכל אופן עצתי היא שתשחררי חבל, תני לילד ללכת. יהיה לך ולא יותר טוב שתהיה תקופה של פרידה ביניכם והעבירי לו מסר, שביתך תמיד יהיה פתוח עבורו, ואת תמיד תהיי עבורו, איפה שלא יהיה...

עבורך!

 

[destiny36]

../images/Emo141.gif

 

[סתםאני3]

כמה זה מוכר...

שלום.אתם עדיין לא מכירים אותי,אבל,אני קוראת אתכם והמון פעמים גם מזדהה. עם כמה נשים כאן התכתבתי במסרים הפרטיים בנושא והיום אני "מעיזה" לכתוב בפורום. רציתי לחזק אותך,חי,מפני שמה שקורה לך עם הבן שלך קורה להרבה מאוד גרושות.הבן שלי הוסת על ידי אביו לפני כשנה והוא עבר לגור אצל אביו. שנה שלימה חיפשתי מה עשיתי לא בסדר.הייתי בטוחה שאני אמא גרועה,רק לא הצלחתי למצוא מה עשיתי לא נכון.במשך שנה עברתי טיפולים פסיכולוגים,הגרוש שלי טרטר אותי לבתי משפט,המון כספים התבזבזו על עורכי דין ופסיכולוגים. בסוף הרפיתי.מהטיפול הבנתי שאני אמא טובה,שזהו שלב בהתבגרותו של הנער,שיש נערים שזקוקים כל כך לדמות האב ודווקא לפעמים כשהאב לא רצה אותם-הם נלחמים על להיות אצלו.אהבתי היתה ברורה לו-והוא רצה גם את אהבת אביו שאף פעם לא הסכים שהילד ישן אצלו עד אז. הרפיתי.אמרתי לבן שאני תמיד כאן בשבילו,שתמיד אוהב אותו ואחכה לו.אני מצלצלת אליו בכל יום,גם אם הוא טורק לי את הטלפון. וגם אם הלב שלי מרוסק ואני לפעמים מגרדת את עצמי מהרצפה מרוב עצב-אני מתחזקת כשאני יודעת שיש עוד נשים במצבי. מחזקת אותך.תצטרכי הרבה כוח.זה לא אומר שאת לא אמא טובה. שלח!

 

[destiny36]

ברוכה הבאה קודם כל

ואת לא סתם (רצוי לשנות ניק

). רק מהסרטים של מה שיקרה בזמן הקרוב יש לי כאב ראש ענקי שלא עובר מאתמול. לא יודעת מה יהיה. לא יכולה לצפות גם מה יהיה, בדיוק כמו שלא ציפיתי מבני זה למה שקורה. אחרי שאתמול דיברתי עם האבא הבן דיבר איתי ושאל למה אני לא מסכימה. הסברתי לו שאני מסכימה אבל לא אפשרי באמצע שנת הלימודים. כך שבסוף השנה אני מוכנה לחתום שיעבור. אשקר אם אומר שהכל יהיה בסדר אם הוא יתחרט. כי זה לא יהיה בסדר. אם אחתום האב יעדיף לשים אותו רחוק ממני גם אם לא יגדל אותו באמת. אם הילד ירצה לחזור החוק יעצור אותו ואותי. הוא רק בן 9 אבל עם חוכמה שפה ודרך של ילד בן 18 וזאת רק אני אוכל להגיד כאמא שלו. תודה לך חמודה

 

[תימני 62]

ילדים - עם כפוי טובה... ../images/Emo4.gif ../images/Emo4.gif

כהורים אנחנו משקיעים בילדים שלנו את ה-BEST. הילדים לא רואים תמיד עין בעין כמונו ולפעמים נוצרים קונפליקטים. קיימת הדוגמא המפורסמת של הילד שמכניס סיכה לתוך השקע החשמלי וההורה שרואה אותו בשניה האחרונה נותן לילד מכה ביד ומעיף אותה כדי שלא יתחשמל. הילד מתרגם את זה כאלימות ורוע כלפיו וההורה אחרת.... קיימות כמובן עוד עשרות ומאות ואולי אלפי סיטואציות על אותו עקרון, במהלך השנים כאשר הילד נתון תחת חסותנו. ולכן, לא מעט פעמים קורה שנוצר חיכוך וקונפליקט בין הילד וההורה, בעיקר כשמדובר בילד מתבגר שמגלה את עצמו ובונה אישיות משלו. כל הילדים בסופו של דבר מבינים את "התנהגות" ומטרת ההורים. חלקם עוד המהלך תקופת חינוכם כשהם עדין עם ההורים, ואז ההורים זוכים לקטוף את פירות ההשקעה שלהם בו במקום ממש OnLine, וחלק מהילדים מבינים זאת שנים אחרי, לפעמים אפילו רק כשלהם עצמם יש ילדים. ולכן יקירתי, תיראי במה שהשקעת ונתת כהשקעה לטווח ארוך שאת הפירות שלה תיראי בעתיד... וללא ספק את תיראי !! עד אז נותרו לך שתי ברירות, או להיות מרירה ומתוסכלת על כך שהילד מפנה לך גב ועויין אותך.... או להיות שלמה שהענקת והשקעת את המקסימום שלך בילד, ולהבין שהילד ככל שיהיה חכם ובוגר בסופו של דבר הוא רק ילד !!! לא תמיד יודע לקחת את ההחלטות הנכונות עבורו, ולא בטוח שרואה בך כמי שמשתלבת תמיד עם האינטרסים שלו.... והרי אמרנו... הוא רק ילדון... לא ?! ואת פירות ההשקעה שלך תיראי בעתיד... מקווה בשבילך שיהיה בעתיד הקרוב... כמו שכתבתי קודם... ילדים הם עם כפוי טובה.... זה מאוד ידוע וברור... לא צריך לצבור ניסיון של מאות שעות "ורדה" כדי לדעת זאת.... אני הייתי כזה... ואת...???

 

[destiny36]

כן. הייתי כזאת

המצחיק שאני נזכרת ביום שעזבתי את הבית. זה היה בגיל 21 וחצי כשהכרתי את האבא של הבנים שלי

... מאז אמא שלי קיבלה כעבור כמה חודשים ארוע-מוחי (ראשון). אני אתן לו ללכת לזה אני מסכימה מאתמול. מקוה להיות מספיק חזקה.

 

[שושן פרא]

עצוב ../images/Emo10.gif

קראתי את רוב השרשור והסכמתי מאד (כרגיל) עם מה שזואי וארס-לייט כתבו לך.