לא יודעת אם יהיה (בעיניי מוטב שלא)
[זהירות, חובבת בונד מושבעת, לא לאנשים בעלי קיבה חלשה] אני הלכתי לסרט לפני קצת יותר משבוע. בלי אשתי. אני ופופקורן חם (שבדרך כלל לא מתחשק לי, אבל הפעם כן) דיאט קולה וטוויסט (חייבים שוקולד בקולנוע, חייבים). כאן המקום לציין כמה זה משובח, בעיניי כמובן, לראות סרט לבד. נורא מוזר לי שלא כולם נהנים מהקונספט. בעיניי זאת הדרך הכי טובה לראות סרט, בעיקר בקולנוע. למעט סרטים שנועדו למזמוזים זוגיים כמובן.... היה מצויין. לא יכולתי למחוק את החיוך. בונד כמו שבונד צריך להיות. לא יאמן, אפקטים מרהיבים, נשים יפות מאוד (ואני דווקא לא מדברת על האלי ברי, למרות שללא ספק מכוערת היא לא). סיפור בלתי אפשרי ועם זאת מותח. גאדג´טים מיוחדים, עקיצות שנונות. מה עוד צריך מסרט? אנחה... לגבי ההצעה שהועלתה פה לבונד הומוסקסואל. ממש לא!! וכמובן שזאת הלסבית מדברת, מה אני עד? ככה זורקים את הבחורות לכלבים והופכים את "בונד, ג´יימס בונד", למוצר לגברים בלבד?!... מוחה בתוקף. ולא, אין לי שומדבר נגד גיבורים הומוסקסואלים, אני פשוט נהנית כשיש בסרט גם בחורות (אם הן מתנשקות אחת עם השנייה זה כמובן משובח יותר, אבל גם אירוטיקה מרומזת וסיפור אהבה תמים בין שתי נשים יתקבלו בברכה). כשהיינו ילדות אבא שלי היה לוקח את אחותי ואותי לכל הסרטים שהיו פעם ואח"כ לכל סרט חדש בסדרה שיצא. בשנים האחרונות כבר לא יוצא לנו לראות את הסרטים החדשים ביחד, אבל בכל זאת יש בסרטים הללו מבחינתי גם ניחוח ילדות. לירושלמים שביניכם שעוד זוכרים את קולנוע "סינמה 1" בקריית יובל וחופשים, וימי שישי, של שני סרטים בכרטיס אחד (בחופשים זה היה אפילו 4 בכרטיס אחד). כיסאות אדומים של פעם, אולם כניסה מפואר. קולנוע. כזה שנכנס לתוך זרם הדם ומוצא הד בנשמה. "בונד, ג´ימס בונד". חיוך.... יעל
|יש דברים שלא צריך לשנות|
