🎼🌃the music OFF the night🎭🎶

[didalf]

ספוילר: אפיגרף לדוגמא, ספר 4 פרק 1.

צפה בקובץ המצורף 138238

וואי איך זה לא עובד בעברית

 

[dilly snake]

וואי איך זה לא עובד בעברית

מחרפן כל פעם מחדש.

 

[טוני החתול]

ספוילר: אפיגרף לדוגמא, ספר 4 פרק 1.

צפה בקובץ המצורף 138238

וואי איך זה לא עובד בעברית

מחרפן כל פעם מחדש.

אני חושב שהיו צריכים לשנות את שמות חלק מהילדים במשפחה בתרגום הספר לעברית.
קולין יכל להיות גרגורי (אני יודע שיש גרגורי, אבל הוא יקבל שם אחר)
אלואיז יכלה להיות הנרייטה.
פרנצ'סקה - ויויאן
גרגורי - זיו (אוקי, זה נעשה קשה למצוא שמות מתאימים לתקופה)
הייסינת' תהיה חמוטל (כי אם כבר אז כבר)

 

[טוני החתול]

הלילה נזכה לשעה יותר של שינה!!!!

ומחר בעבודה:

 

[didalf]

הלילה נזכה לשעה יותר של שינה!!!!

ומחר בעבודה:

שעת שינה נוספת -
מחשיך מוקדם -
עאבד -

 

[טוני החתול]

עוד 11 דקות 1:00

אבל גם עוד 71 דקות 1:00

 

[dilly snake]

@Lhuna3
לא יכולתי לגלוש היום בעבודה, אבל לא שכחתי .

 

[Lhuna3]

@Lhuna3
לא יכולתי לגלוש היום בעבודה, אבל לא שכחתי .
צפה בקובץ המצורף 138374

 

[It's Always Sunny]

חברים, אני זקוקה לעידוד. נגמר השבוע הראשון של הסמסטר, באתי אליו בהתלהבות ולאט לאט היא נסדקה. אני מרגישה שהבעיה היא בי כי אני לוקחת כל דבר קטן ללב, ברור לי שכדי להגיע לסוף הסמסטר בשלום אני צריכה לשחרר, אבל זה כבר בעיה שאני צריכה לפתור עם עצמי.
מה שקשה לי זה שאני מרגישה שאני כבר לא מסוגלת לפרוק מול החברים, אני לא יכולה להאשים אותם, באיזשהו שלב התלונות מתחילות לעייף (אף אחד לא אמר לי דבר, זה לחלוטין הפרשנות שלי רק שתהיו מודעים).
אבל אני מרגישה שלפעמים יש ימים שבהם פשוט הייתי רוצה לקבל הכלה, שזה יהיה בסדר לבכות, כי עכשיו אני מרגישה בושה כל כך גדולה סביב הנושא הזה שאני פשוט בוכה לבד.
אני לא מחפשת עצה, פשוט רוצה להרגיש פחות דפוקה. כי עכשיו אני לחלוטין מרגישה ככה, ובנוסף לכך יש בדידות מסוימת כי אני מבלה הרבה קורסים בעצמי (לא בהכרח רע אבל לפעמים עצוב לי וכן, אני מנסה להכיר אנשים אחרים) וגם כשאני עם החברים, אני מרגישה כמו נטל, לא מבינה למה הם רוצים להסתובב איתי.
שוב, כל זה מגיע מהמוח שלי, אף אחד לא אמר לי שום דבר, ואני בטוחה שאם יהיו אומרים לי משהו כזה או אחר זה בא בעיקר מדאגה.
זה פשוט מבאס כי כל כך התרגשתי (ואני עדיין מתרגשת) מהסמסטר ואז משהו קטן מוריד אותי, ואני אפילו לא יכולה לדבר עם האנשים הקרובים אליי כי זה מרגיש שאני רק מתלוננת (כי בסופו של דבר למי אכפת שאני מתחרטת שלא לקחתי קורס מסוים)
באסה, ממש רציתי לפתוח דף חדש אחרי הסמסטר האחרון שהיה מגעיל.

 

[didalf]

חברים, אני זקוקה לעידוד. נגמר השבוע הראשון של הסמסטר, באתי אליו בהתלהבות ולאט לאט היא נסדקה. אני מרגישה שהבעיה היא בי כי אני לוקחת כל דבר קטן ללב, ברור לי שכדי להגיע לסוף הסמסטר בשלום אני צריכה לשחרר, אבל זה כבר בעיה שאני צריכה לפתור עם עצמי.
מה שקשה לי זה שאני מרגישה שאני כבר לא מסוגלת לפרוק מול החברים, אני לא יכולה להאשים אותם, באיזשהו שלב התלונות מתחילות לעייף (אף אחד לא אמר לי דבר, זה לחלוטין הפרשנות שלי רק שתהיו מודעים).
אבל אני מרגישה שלפעמים יש ימים שבהם פשוט הייתי רוצה לקבל הכלה, שזה יהיה בסדר לבכות, כי עכשיו אני מרגישה בושה כל כך גדולה סביב הנושא הזה שאני פשוט בוכה לבד.
אני לא מחפשת עצה, פשוט רוצה להרגיש פחות דפוקה. כי עכשיו אני לחלוטין מרגישה ככה, ובנוסף לכך יש בדידות מסוימת כי אני מבלה הרבה קורסים בעצמי (לא בהכרח רע אבל לפעמים עצוב לי וכן, אני מנסה להכיר אנשים אחרים) וגם כשאני עם החברים, אני מרגישה כמו נטל, לא מבינה למה הם רוצים להסתובב איתי.
שוב, כל זה מגיע מהמוח שלי, אף אחד לא אמר לי שום דבר, ואני בטוחה שאם יהיו אומרים לי משהו כזה או אחר זה בא בעיקר מדאגה.
זה פשוט מבאס כי כל כך התרגשתי (ואני עדיין מתרגשת) מהסמסטר ואז משהו קטן מוריד אותי, ואני אפילו לא יכולה לדבר עם האנשים הקרובים אליי כי זה מרגיש שאני רק מתלוננת (כי בסופו של דבר למי אכפת שאני מתחרטת שלא לקחתי קורס מסוים)
באסה, ממש רציתי לפתוח דף חדש אחרי הסמסטר האחרון שהיה מגעיל.

אורוש
אני תמיד אומרת לך שההכרה שלך בדברים שמפריעים לך וברגשות שלך היא משהו מיוחד והיא חצי דרך לעזור לך. הרבה אנשים פשוט מדחיקים ולא יודעים בכלל למה רע להם.
האם את הולכת לטיפול כלשהו שבו תוכלי לחלוק את התחושות האלה?
אני לגמרי מכירה את התחושה שאני בכלל לא מאמינה שהחברים שלי רוצים להסתובב איתי. אני די מרגישה ככה כל הזמן עדיין. בדכ אני מגלה שזה לא ככ נכון ועדיין המחשבות האלה חוזרות כל פעם מחדש. כאילו אני יכולה להגיד לך שזה בטוח לא נכון ובטח חברים שלך אוהבים אותך כי את מקסימה ככ ואי אפשר שלא אבל את לא תאמיני לי. אז אני רק אגיד לך ש1. אני בטוחה שזה נכון ו2. כולם מרגישים ככה, בין אם לפעמים או תמיד, וזה בסדר ואת לא לבד
ואני יכולה להבטיח לך ב100000% שאמנם אני רק חברה וירטואלית וחזרזיר ורוד בשבילך אבל אני אוהבת אותך ולא חושבת שאת נטל, להפך. הייתי ממש שמחה לראות יותר ממך.
אני מקווה שתצליחי כן להנות מהסמסטר הזה יותר בהמשך.
בינתיים קחי כלכלבים בהלוואין:

 

[Lhuna3]

חברים, אני זקוקה לעידוד. נגמר השבוע הראשון של הסמסטר, באתי אליו בהתלהבות ולאט לאט היא נסדקה. אני מרגישה שהבעיה היא בי כי אני לוקחת כל דבר קטן ללב, ברור לי שכדי להגיע לסוף הסמסטר בשלום אני צריכה לשחרר, אבל זה כבר בעיה שאני צריכה לפתור עם עצמי.
מה שקשה לי זה שאני מרגישה שאני כבר לא מסוגלת לפרוק מול החברים, אני לא יכולה להאשים אותם, באיזשהו שלב התלונות מתחילות לעייף (אף אחד לא אמר לי דבר, זה לחלוטין הפרשנות שלי רק שתהיו מודעים).
אבל אני מרגישה שלפעמים יש ימים שבהם פשוט הייתי רוצה לקבל הכלה, שזה יהיה בסדר לבכות, כי עכשיו אני מרגישה בושה כל כך גדולה סביב הנושא הזה שאני פשוט בוכה לבד.
אני לא מחפשת עצה, פשוט רוצה להרגיש פחות דפוקה. כי עכשיו אני לחלוטין מרגישה ככה, ובנוסף לכך יש בדידות מסוימת כי אני מבלה הרבה קורסים בעצמי (לא בהכרח רע אבל לפעמים עצוב לי וכן, אני מנסה להכיר אנשים אחרים) וגם כשאני עם החברים, אני מרגישה כמו נטל, לא מבינה למה הם רוצים להסתובב איתי.
שוב, כל זה מגיע מהמוח שלי, אף אחד לא אמר לי שום דבר, ואני בטוחה שאם יהיו אומרים לי משהו כזה או אחר זה בא בעיקר מדאגה.
זה פשוט מבאס כי כל כך התרגשתי (ואני עדיין מתרגשת) מהסמסטר ואז משהו קטן מוריד אותי, ואני אפילו לא יכולה לדבר עם האנשים הקרובים אליי כי זה מרגיש שאני רק מתלוננת (כי בסופו של דבר למי אכפת שאני מתחרטת שלא לקחתי קורס מסוים)
באסה, ממש רציתי לפתוח דף חדש אחרי הסמסטר האחרון שהיה מגעיל.

אור, אני לא יודעת אם את תאמיני לי או לא, אבל את הכי לא דפוקה בעולם!
ומותר לבכות, ומותר להתבאס ממש גם מדברים קטנים שמורידים לך, וזה הכי נורמלי ואנושי לקחת ללב, גם דברים קטנים.
כלומר כמובן שיותר טוב "לשחרר", אבל זה בד"כ לא משהו שאפשר פשוט להחליט, לצערנו זה לא הכי עובד ככה. אני כן מאמינה שאת תגיעי לשם, ל"לשחרר" הזה, אבל זה לוקח זמן וזה בסדר...
אני שמחה שאת פורקת פה לפחות!

אני לגמרי מכירה את התחושה שאני בכלל לא מאמינה שהחברים שלי רוצים להסתובב איתי. אני די מרגישה ככה כל הזמן עדיין.

גם אצלי זה קיים...

 

[טוני החתול]

חברים, אני זקוקה לעידוד. נגמר השבוע הראשון של הסמסטר, באתי אליו בהתלהבות ולאט לאט היא נסדקה. אני מרגישה שהבעיה היא בי כי אני לוקחת כל דבר קטן ללב, ברור לי שכדי להגיע לסוף הסמסטר בשלום אני צריכה לשחרר, אבל זה כבר בעיה שאני צריכה לפתור עם עצמי.
מה שקשה לי זה שאני מרגישה שאני כבר לא מסוגלת לפרוק מול החברים, אני לא יכולה להאשים אותם, באיזשהו שלב התלונות מתחילות לעייף (אף אחד לא אמר לי דבר, זה לחלוטין הפרשנות שלי רק שתהיו מודעים).
אבל אני מרגישה שלפעמים יש ימים שבהם פשוט הייתי רוצה לקבל הכלה, שזה יהיה בסדר לבכות, כי עכשיו אני מרגישה בושה כל כך גדולה סביב הנושא הזה שאני פשוט בוכה לבד.
אני לא מחפשת עצה, פשוט רוצה להרגיש פחות דפוקה. כי עכשיו אני לחלוטין מרגישה ככה, ובנוסף לכך יש בדידות מסוימת כי אני מבלה הרבה קורסים בעצמי (לא בהכרח רע אבל לפעמים עצוב לי וכן, אני מנסה להכיר אנשים אחרים) וגם כשאני עם החברים, אני מרגישה כמו נטל, לא מבינה למה הם רוצים להסתובב איתי.
שוב, כל זה מגיע מהמוח שלי, אף אחד לא אמר לי שום דבר, ואני בטוחה שאם יהיו אומרים לי משהו כזה או אחר זה בא בעיקר מדאגה.
זה פשוט מבאס כי כל כך התרגשתי (ואני עדיין מתרגשת) מהסמסטר ואז משהו קטן מוריד אותי, ואני אפילו לא יכולה לדבר עם האנשים הקרובים אליי כי זה מרגיש שאני רק מתלוננת (כי בסופו של דבר למי אכפת שאני מתחרטת שלא לקחתי קורס מסוים)
באסה, ממש רציתי לפתוח דף חדש אחרי הסמסטר האחרון שהיה מגעיל.

קודם כל וגם
אני שמח שיש לך את המקום הזה לפרוק באופן אנונימי כזה. מרגיש שהחברים שלך מכילים אותך ובטח גם המשפחה שלך, אבל אני מבין שלפעמים זה מרגיש קשה כי זה מרגיש כאילו את יותר מידי עבורם.
תנסי לזכור את כל הדברים החיוביים. למשל זה שאת כבר בשנה שלישית לכל הרוחות (נכון?). ויש לך חברים שם. לא הכל טוב אבל לפעמים הדברים הרעים פשוט מרגישים עצומים יותר.
בכל מקרה תמשיכי לפרוק כאן את הרגשות הקשים כמה שאת צריכה. מקסימום אם ימאס לי אז אני אחסום אותך

 

[didalf]

נראה לי שחלמתי על אחוזת דאונטון.
כאילו אני לא בטוחה בדיוק מה היה אבל גרתי באיזה אחוזה עם כל המשפחה כולל בני דודים אבל היינו צריכים למצוא דרכים שהבית יכלכל את עצמו תוך כדי שעדיין יש לנו משרתים

 

[Lhuna3]

נראה לי שחלמתי על אחוזת דאונטון.
כאילו אני לא בטוחה בדיוק מה היה אבל גרתי באיזה אחוזה עם כל המשפחה כולל בני דודים אבל היינו צריכים למצוא דרכים שהבית יכלכל את עצמו תוך כדי שעדיין יש לנו משרתים

מעולה!

 

[דורי 1981]

התייחסו פה (לא עקבתי) לירידה של MTV בדצמבר?

 

[דורי 1981]

עמדה אישית: MTV היה צריך לרדת מזמן. רכשתי את ההשכלה המוזיקלית הבסיסית שלי שם בגילאי 11 עד 16. אחרי זה כבר החלטתי ל- VH1 שהיה פי כמה יותר עשיר ממנו ומגיל 26 אני בעיקר ביוטיוב.

 

[טוני החתול]

התייחסו פה (לא עקבתי) לירידה של MTV בדצמבר?

לא שמעתי על זה.
מה הכוונה - הערוץ נסגר לחלוטין בעולם? יורד רק בארץ?
רק הערוץ הראשי של MTV נסגר, או שגם כל ערוצי הבת?
(אני שונא כששואלים שאלה שאפשר לגגל, אבל גיגלתי וגם עם הAI התשובה הייתה מורכבת מידי בשביל הבנה קלה)

עמדה אישית: MTV היה צריך לרדת מזמן. רכשתי את ההשכלה המוזיקלית הבסיסית שלי שם בגילאי 11 עד 16. אחרי זה כבר החלטתי ל- VH1 שהיה פי כמה יותר עשיר ממנו ומגיל 26 אני בעיקר ביוטיוב.

הערוץ באמת לא היה רק אייקוני אלא לחלוטין חלק משמעותי מהתרבות.
ולחלוטין חלק משמעותי מהילדות שלי.
לא סתם יש את המונח the MTV Generation.
אבל זה באמת איבד רלוונטיות עם השנים. בעיקר ברגע שיש את יו-טיוב.
וכן, VH1 לחלוטין נעשה עדיף על הMTV הראשי.

 

[דורי 1981]

לא שמעתי על זה.
מה הכוונה - הערוץ נסגר לחלוטין בעולם? יורד רק בארץ?
רק הערוץ הראשי של MTV נסגר, או שגם כל ערוצי הבת?
(אני שונא כששואלים שאלה שאפשר לגגל, אבל גיגלתי וגם עם הAI התשובה הייתה מורכבת מידי בשביל הבנה קלה)

יסגרו את כל הערוצים בעולם מסוף דצמבר.

 

[Lhuna3]

כי שקט פה מדי:
מה שלום כולם? איך עובר עליכם השבוע עד כה?
אכלתם כבר סופגניה השנה? איזה?
מה הדבר האחרון שאכלתם?
מה השיר האחרון ששמעתם?
מה הדבר האחרון שקניתם?

 

[Lhuna3]

מה שלום כולם? איך עובר עליכם השבוע עד כה?

לא משהו, כואב לי הגרון.

אכלתם כבר סופגניה השנה? איזה?

אכלתי אתמול חצי סופגניה קטנה של רולדין, עם ריבת חלב (לא יודעת מה עבר לי בראש כשבחרתי את זה) ולא היתה משהו בכלל, אבל סבירה.

מה הדבר האחרון שאכלתם?

פריכית עם קצת שוקולד השחר.

מה השיר האחרון ששמעתם?

Somewhere down the crazy river

מה הדבר האחרון שקניתם?

את הסופגניה הזאת מרולדין. (8 שקל)