הדובר הוא מורה, השומעת היא תלמידה חדשה
ומה שהיא צריכה להסביר או ללמד זה דברים מארץ המוצא שלה.
אז לא כל כך מסתדר לי. אם המורה רואה עצמו כגבוה ממנה והכיתה נמוכה או שווה אליו או אליה, אז ה־やって סבבה, אבל למה שהוא יבקש ממנה טובה ב־くれ? זה אמור להיות なさい.
אם המורה רואה את עצמו כחלק מקבוצת "הכיתה הקיימת" ומבקש בשמם くれ, אז בשביל מה ה־やって?