…departure from these rules necessary to avoid immdiete dang

…departure from these rules necessary to avoid immdiete dang

משפט זה אמנם נוגע ל"חוקי דרך בים" אבל הוא מבטא את רוחה של ה"ימאות הטובה" – כלומר להגיב נכון לכל מיני נסיבות מסוכנות, תוך התעלמות מכללים והרגלים שלא תמיד יש בהם פיתרון לבעיה המסוכנת.
בתריסר השנים האחרונות, אחרי שחדלתי לעבוד עם נוער, אני עוקב אחרי שייטי ספינות מפרש בוגרים. ההבדל ברמת השייט הוא גדול, אצל לא מעטים הושרשו בהם הרגלים הבנויים על כל מיני "פוביות" וכללים אחידים שלא יכולים להביא פתרון לכל מיני בעיות שצצות ודורשות הבנה ויכולת חשיבה פיסיקלית. הבעיה הגדולה ביותר היא באזורים הקרובים למרינות ושוברי גלים. רוב הבעיות הרציניות (בהם ניתקלתי) נובעות משלש סיבות:
1. קירבה מסוכנת ל"מפגע פוטנציאלי" - בים אצל רוב השייטים הם לפי מבט העיין ובלי להתחשב בכיוון הרוח. כאשר כלי שייט שעובר מתחת לרוח ביחס ל"מפגע" אתה רחוק ומעל ההרוח גם מרחק הניראה רחוק זה יכול להיות מסוכן.
2. חוסר תירגול וידע בשימוש בעוגן -בלא מעט ספינות העוגן לא מוכן להטלה בשעת חרום.
3. חוסר ידע בשימוש נכון במפרשים - ואי ההבנה שהמפרש הוא אמצעי בטיחותי ממדרגה ראשונה.
לא מעט הסתבכו בגלל חוסר הפנמת ידע זה ולא תירגלו איך לבצע זאת., ניתקלתי בלא מעט מחדלים על סף מפגע או עם מפגע רציני, הרי כמה מיקרים בולטים:
1. באשקלון - חולצו כמה מפרשיות מטרים ספורים משוברי הגלים השונים (הייתי שותף לכמה חילוצים).
2. בהרצליה - טרימרן ניסה לבצע סיבוב בקירבת שובר הגלים, הסיבוב לא הצליח ואחד הבידונים של הטרימרן התרסק. הוזעקה עזרה בחרום ומה שנותר ממנו חולץ עם הצוות .
3. ביפו – ספינה באורך של כ- 10 מטר עם גלים בגובה של 1.00 – 1.20 מטר ורוח דרום מערבית, ניכנסה דרך הכניסה המערבית קרוב לסלע הצפוני (למרות שרוחב הכניסה הוא מעל 20 מטר) וגל חריג "עזר לה" לעלות על הסלע השטוח בצד הצפוני של הכניסה. השיטור הימי במאמץ וסיכון הצליח לחלץ את האנשים.
4. ביפו - (כשנתיים מאוחר יותר) ספינה באורך של כ-9 מטר הפליגה לאורך שובר הגלים ללא מפרשים עם טילטולים חריפים הסתובבה פנימה ומספר מטרים אחרי הכניסה, ניקרעה ונטה והתורן נפל למים, כשאחד מאנשי הצוות עף למים אחריו. בעזרת סירה חצי-קשיחה שהיתה במקום חולץ מהמים.
5. באשקלון - יצאה ספינה דו תרנית מהמרינה ברוח מערבית וגלים בגובה 1.00 +, הורמו מפרשים והספינה הפליגה לכיוון צפון מערב. כעבור מספר דקות הסקיפר הרגיש בעית היגוי, הסקיפר עזב הכל וחיפש מה התקלה, שאיש לא דאג שהספינה קודם כל תיתרחק לעומק. כשהאיש שם לב שהגלים סוחפים אותו לחוף החליט להטיל את העוגן (בעומק 3 מטר) אך למרות זאת הגלים סובבו אותו דופן לרוח והספינה נישכבה על הצידה.
למחרת הספינה חולצה ע"י גוררת והסתבר שהעוגן "איננו" כי חבטות גלי החוף "קרעו" שקל רקוב בו היה העוגן מחובר לשרשרת.
6. בהרצליה – ספינת האלומיניום שהתפרקה על אחד משוברי הגלים של חוף רחצה צפונית למרינה.
חוץ מאשר את השייטים מאירועי יפו, שאר המעורבים מוכרים לי כאנשים שלא עושים שטויות (בדרך כלל). אבל, כמו רוב השייטים בארץ הם מתנהגים פחות או יותר כמו שלמדו ואיך שהם רגילים. לכן ערכתי שיחות עם כמה מהמדריכים ומפעילים של מועדוני השייט (אני כבר פרשתי מעיסוק זה)., טענתם המרכזית שהחברה מתנהלים לפי נהלים. שנים מהם אף הישוו את זה לתעופה, שם במידה ויש תקלה מתנהגים לפי נהלים. למרות שכרכז ימאות בביה"ס ימי (לשעבר) והצוות המורים עסקתי בעידכון נהלים עם (והערות של תלמידים) מסקנתינו שאי אפשר לכתב נהלים "מוחלטים" לכל מצב אך יש לתרגל כל "סצנריו" אפשרי ולתרגל פתרונות לפי הגיון פיזיקלי..
לקחתי זאת לתשומת ליבי,את ההערה על נוהלי הטייס, ובחצי שנה האחרונה עקבתי בערוץ "נשיונל גיאוגרפיק" בתוכניות "תעופה בחקירה" . התמקדתי במיוחד במיקרים שהתאונות לא נבעו רק מתקלה טכנית מסקנותי:
1. היו תאונות שעקב הרגלי תיפעול מסורתיים ואי הבנת הפיזיקה עליה מבוססים הנהלים של הטייסים אראו האסונות.
2. היו מיקרים שהיו טעיות (לכאורה זניחות) בנהלים או הדרכה לא נכונה כגורם לתאונה.
3. לעומת זאת היו ציוותי מטוסים שהתאונה ארעה עקב גורם חיצוני הצליחו בהבנת המצב להציל את כל הצוות הנוסעים (או במיקרה אחד הרוב) ולפעמים גם את המטוס. המיקרה המפורסם היתה הנחתת מטוס בנהר ה"הדסון".
אני כותב פה על משהו יותר פשוט (בהתיחסות למיקרים שציינתי), התנהגות ליד החוף ותגובה בהתאם לנסיבות. ב-40 שנה האחרונות אין מעגן לאורך החוף שלא ביקרתי בו ולא מעט מיקרים בים סוער, כל מקרה בהתאם לנסיבות. פעם בדרך להרצליה הרוח (דרום מערבית) עברה את מהירות 30 קשר והגלים בין 2 ל-3 מטר נכנסתי להרצליה עם חלוץ ומנוע , כשהיו גם משברים לפני הכניסה. אילו לא באתי בכיוון נכון ועזרה מהחלוץ לא היה סיכוי לבצע זאת בבטיחון .(מיקרה דומה וקל יותר היה כניסתי ליפו שצולם ע"י צ'יפס –מצורף במצגת).
לעומת זאת אני נתקל בשייטים שתמיד עושים אותו דבר. יכטות בכניסה למרינה הרצליה ואשקלון כ-500 מטר מול פתחי המרינות ללא מפרשים שטים כ-180 מטר מערבית לחוף ו-120 מטר משוברי הגלים של חופי הרחצה. זה מתאים ברוחות מזרחיות או בצפונית קלה אבל גם ברוחות (מערביות) בעצמת 10 קשר וגלים של מטר, במיקרה של תקלה הופך התנהגות זאת למסוכנת - כי לא משאיר מספיק זמן תגובה. ראיתי בלא מעט פעמים התנהגות זאת גם על ידי מועדוני שייט וגם בזמן שיעור.
לגבי שימוש בעוגן, לא מעט עוגנים מקובעים בחרטום כל כך חזק (מחשש שיפלו למים) שלשחרר אותם צריך עבודה עם כלי עבודה וכמה דקות. גם שניתקלתי ב"חוק בילתי כתוב" (בסיפרי ימאות רציניים): בעומק מתחת ל-10 מטר עומק תמיד יש לשחרר שרשרת/חבל פי-7 מעומק המים ובעומק מעל 10 מטר פי-3 מעומק למים. בסיליבוס הראשון שפורסם ע"י רספ"ן ניכתב בפרוש "אורך שרשרת/חבל עוגן פונקציה של עומק המים גובה הגלים ועצמת הרוח..." .
בהתנהגות השייט ליד החוף נדרש ממנו "לקרא" את המצב להבין אותו ולחשוב מה הדרך הנכונה לנהוג בהתאם לנסיבות.זאת מהות "הימאות הטובה" . זה קשה לנצח את עצמך ולהפסיק להתנהג לפי הרגלים או כללים שהטמיעו בך בזמן לימודיך (על מנת לעבור מבחן). כמה מחברי – בוחנים של מבחן מעשי, אומרים לניבחנים כי עברו את המינימום לקבל הרשיון ועליהם לתרגל וללמוד.
השייטים צריכים להפנים כי האחריות לכך היא על השייט עצמו, לא על מי שלימד אותו לא על מי שהסמיך אותו ולא מי שיעץ לו "על הרציף". הלימוד לא ניגמר לעולם, הוא תלוי בתירגול כל צורה אפשרית והבנה מה התגובןת המתאימות למצבים השונים שקימים בים ובמיוחד ליד החוף!
 

zina71955

New member
הי ראובן. אנסה להתייחס בקצרה אל מה שכתבת.

א. "הנוהלים" שנלמדים כפי שאתה מתייחס אליהם, הם קיבעון. וכאשר מתברר ששייטים המפליגים שנים רבות אומרים (לי) כך למדתי, או נוהגים לפיהם ועולים על שובר גלים או מאבדים עוגן ועוד מיני בישין ומרעין, ולא מפנימים ניסיון/חשיבה אז, כנראה שיש משהוא פגום בשיטת הלמידה/מבחנים. צריך לאוורר את הראש.
ב. כאשר אני מחבר את א לעיל עם גישת רספ"ן לחוק בה נקבע המושג החדשני "כללי ימאות טובה" כערך חוקי, אני נרעש מחד ובוש ונכלם מגיסה. וכשאני מעיר על כל בוועדה בכנסת, נזעקים משפטני רספ"ן (שאין להם שעת ים אחת) והיו"ר אומר שזה כבר קיים בחוק אז לא נשנה זאת. אין כללים ונוהלים לימאות הטובה. על פי האדמירליות של לונדון ימאות טובה היא הפרקטיקה הסטנדרטית של הימאים. common practice of seaman וזה כתוב באותה תקנה שהזכרת לעיל. אבל יותר מכך - קומון סנס. וזה לא כתוב בחוקים אלא בפסקי דין של בית המשפט של האדמירליות בלונדון. ולפי בית משפט זה Each case is dealtwith upon it's own merits/
ג. נושא העגינה והכניסה לנמל בעזרת מפרשים הוא בעיה (לפי מראה עיני) אצל שייטי יכטות רבים בכל מקום, למעט אלה שגדלו מצעירותם על מפרשים.
ד. אפשר להמשיך ולדוש בנושא זה ללא רוויה. אבל אני מפסיק כאן.
 
כתבתי לשייטים ולא לממסד !

אין לי כוונה כרגע להיות "דון קישוט" מודרני. יש מבנה מסורבל של ממסד בכל תחומי החיים. לגבי תחום "כלי שייט קטנים" האנשים שממונים מטעם הממסד חייבים לפעול לפי המסגרת שניקבעה להם. בעוד את המחוקקים התחום שלנו לא מעניין במיוחד. לדוגמא - להוראת השייט כל מי שנושא רשיון משיט 40 מורשה ללמד שייט. ההוראה היא מקצוע, ואם "נחפור" בספר החוקים יש תקנה שלימוד תחום למו השייט נדרשת הסמכה ופיקוח. בתוך "אוקינוס החוקים" תקנה זאת מוזנחת לחלוטין.
לכן פנייתי היא לשייט עצמו, איש לא מונע ממנו להבין את "הפיזיקה" של השייט ללמוד את נסינם של אחרים ולתפקד לפי הנסיבות ולא לפי הרגלים.
במקום לקטר אני מעדיף לעשות בשטח. ללא מעט שייטים, הצלחתי לגרום לתפקד
לפי חשיבה ולא לפי "מתכונים דוגמטיים". פירסמתי בעברי ספר, ולא מעט שייטים הודו לי, כי מצאו פתרונות ודרך להבין איך לשפר את השייט. אותו דבר קורה עם מאמרים שאני מפרסם מדי פעם.
לכן גם כתבתי להלן מה שכתבתי, כי יש סיכוי שפה ושם מישהו יפנים מה שכתבתי ויתאים תפקוד בשייט לנסיבות.
 

ybs11

New member
קראתי בשקיקה את המאמר והחכמתי רבות

לעניין הנושא של כניסה/יציאה ממעגנה בעזרת מפרשים (או בשילוב מפרשים+מנוע): מי שלומד במסלול משיט-30, כל העניין של שליטה בכ"ש ותמרון במרחבים צרים (כמו פניות וגישות בתוך מרינה וכו'), פשוט לא נלמד כלל וזה לדעתי "חור" בסילבוס והגורם למיומנות הפעלה נמוכה וחוסר ביטחון (כמובן למעט אלה שגדלו מצעירותם על מפרשים). יכול להיות שאם המבחן המעשי היה כולל תימרון/גישה מסוג זה, היה הסקיפר יוצא עם מיומנות בסיסית בנושא, ואז היה לו איזשהו בסיס לבנות את היכולות שלו (או לאיזה יכולות לשאוף להגיע). אבל, כשלא "זורעים" את הזרעים, איך רוצים שיצמח העץ?
 
כניסה\יציאה ממעגנה עם מפרשים

מה שכתבת לא ממש נכון, למדתי למשיט 30 בשנת 2011, היו לנו תרגולים על כך,
וגם הבוחן (קרבצ'יק) בחן אותנו על כך בטסט, בנוסף יש שייטים שגם מפליגים על קטמרן ולייזר וסירות מפרש אחרות, ודבר זה משפר מהותית את היכולת "לקרוא" את הרוח ולפעול בהתאם בתנאי עגינת חירום ללא מנוע.

במרינה הרצליה ראית לא מעט פעמים בתי ספר מלמדים זאת (בעיקר "דרך הים"), אני למדתי בשיאגל ולימדו אותי את זה.
 

oferw1807

New member
להגנת בתי הספר

אני למדתי ב"דרך הים" ומנסיוני האישי הוקדש הרבה זמן לתרגול תמרונים במרינה כולל כניסה למעגנה על מפרשים. היו להם כמעט כל שבוע הפלגות ריענון שעסקו בתמרוני מנוע במרינה תוך שימת לב לכיוון הרוח, סוגי גישות, ועוד.
אני יכול רק לציין את המקצועיות יוצאת הדופן של המדריכים. לעניות דעתי אין כמעט דרך להחליף את הנסיון המצטבר של סקיפר שמפליג (אחרי הקורס).
בתרגולים ורענונים אף פעם לא נכסה את כל הסצנריוס האפשריים.
לכן, נכון אמר מי שאמר שצריך להסביר את הפיסיקה והדינמיקה של כלי שייט אבל גם הבנה תיאורטית של זה, לא מבטיחה תגובה נכונה במצבי חירום - את זה רוכשים מהנסיון... מהגיוון של הפלגה במקומות שונים ובתנאים שונים.
עוגן מוכן להורדה ויכולת הסקיפר לחלק הוראות ברורות לצוות בלי פאניקה ובלי לעזוב את עמדת ההיגוי זה דרישות קדם!
 

ybs11

New member
מתוך סקרנות כנה, אני מפנה לסקר שמופיע תחת הלשונית כלים ומידע

תודה מראש לכל המשתתפים
 

avrunin1

New member
דברים שלמדנו באוקיינוס

שלום חברים
כל חיי אני מפליג (מכתה ד ועד היום)אבל בשנה וחצי בהפלגה באוקיינוס למדתי יותר מאשר בשנות חיי האחרות ולעיתים הפוך מתורת הלימוד היום.
א. אדם בים-מנסיון אישי באוקינוס ונפילה לים בגלים של 7 מטר ורוח 40 קשר.
חשוב מאוד-צופה שמצביע על המטרה כל הזמן ומשתדל ליצור קשר עין.
חגורת הצלה עם AIS אישי מוצמד אליה.
גלגל הצלה קשור עם חבל ארוך.
מנסיוני גלגל הצלה שנזרק לים ללא חבל עף עם הרוח לכיוון אחר ומתרחק מהנופל במהירות.
כל הלימוד על שמנית וכו מתאים לבריכת שחיה -בים הסוער הסירה גם עם מנוע לא עוצרת ועולה וירדת מטרים מהאדם בים הדרך היעילה היחידה במקרה כזה לזרוק גלגל הצלה קשור עם חבל ארוך לעקוף בסיבוב את האדם ולעלות מול הרוח כך שהחבל מגיע לבד לאדם (כמו שעושים בסקי מים).
ב. עוגן -לא לזרוק פחות מחמישים מטר הרוח והים עלולים להשתנות והשרשרת צריכה לשכב על החול או הסלעים לפחת 10-15ולא להיות מתוחה באלכסון , ים סוער ורוח חזקה או זרם מצריכים שני עוגנים ביחד בזוית בניהם.
ג. קשירה של סירה לבוייה מצריכה שני חבלים לא קלועים כל אחד הולך לבויה וחוזר לסירה מאותו הצד ,אחד מכל צד למניעת תנועה שיפשוף וקריעה.
ד.ירידה עם דינגי תמיד עם מכשיר קשר ימי וטלפון עם אפשרות להודיע על מצב חירום לאיש קשר במרחק סביר מהדינגי
קיום של הכללים האלה ועוד בודאות תציל חיים של כמה שייטים ואשמח לקבל בהמשך תגובה ממי שחייו ניצלו הודות לאינפורמציה הזאת.
יוסי אברונין
 
תודתי למגיבים והתיחסות לחלק מהתגובות

במה שכתבתי, התיחסתי לחלק מהדברים שאינם משתלבים עם "ימאות טובה". יותר מפורט כתבתי בספר ובמאמרים שפירסמתי שנים.
ההתיחסות:
1. בכל העולם רוב הבעיות של נזקים הם ליד החוף ובמעמקים. בים הפתוח במידה וכלי השייט מצויד כראוי הסכנות פחותות. התיחסות שלי היתה למקום בו נפגש הים עם חוף הכולל סלעים ושוברי גלים.
2. יש מועדונים שמלמדים שימוש זה בכל מצב שזאת תגובה נכונה, יש שמלמדים זאת רק לצורך מבחן (כי כמה מחבאי הבוחנים דורשים זאת). לעומת זאצ יש מועדונים שלא מרשים שימוש במפרש מתחת לעומק מסוים.
3. עם התיחסות ללימוד ממליץ לכל שייט "לצאת מהרגליו" ללמד להבין את המצב
ולפעול בהתאם לחשיבה, שום הרגל אינו "קדוש" הבטיחות כן.
למגיב האחרון יוסי - יפה שלמדת דברים מענייניםוח שובים, הם ראויים גם באזור החוף - כי ליד החוף ההגלים מתקצרים ועוצמתם מתגברת (לפעמים הופכיפ למישברים המסוכנים מגלי עומק). להלן.
אבל בסעיף "ב" הינך טועה בגדול, קבעתה כלל של אורך עוגן קבוע, כי כך מישהו רגיל ולא לפי הנסיבות. לכן מצורף להלן שירטוט מועותק ומתורגם מחומר לימוד מניו-זילנד (מהמובילות בעולם בתחום שייט יכטו,ת).
בים יש צורך לחשוב ולפעמים לאלתר נכון. אילטור טוב אינו "חלטורה" אלה דורש ידע בדיסציפלינות שונות והוא בגדר "סידור הדברים בצורה אחרת".
הרי סיפור: באוגוסט 1994 הייתי על ספינה (באורך 12 מ') עם עוד 8 אנשים כחצי מייל צפון מערבית לפינה הדרומית של ה,לפמפםאי "קסטלוריזון", שטנו על מנוע הים היה חלק ולא נשבה רוח. לפתע שמעתי חריקות מהמנוע לכמה שניות והספינה החלה להאיט עד עצירה מוחלטת, הסתבר שהמדחף לא מקבל כוח מהמנוע. במקביל שמתי לב שזרם חלש דחוף אותנו לכיוון האי. החלטתי להשתמש בשיטה הנהוגה בסירות קטנות וגלשני רוח לקידום הספינה. פרשנו חלוץ כל הצוות יישב בצד ימין ויצר הטיה של כעשרים מעלות, ואז החלנו "לפמפם" עם החלוץ (כ-40 מ"ר) דבר שנתן לנן מהירות של יותר מחצי קשר ואחרי חצי שעה הינו דרומית לאי, שם היה זרם חזק יותר שדחף אותנו דרומה ומספר דקות לאחר מכן הגיע הרוח .
מה שכתבתי פה לא כתוב בשום ספר ימאות יכטות, זה נבע בידע ושליטה בכמה שיטות והבנת הפיזיקה של השייט.
לפני כ-52 שנה פיקדתי על סירת קרבל, מאז הפעלתי לא מעט ספינות (מפרש ומנוע), יותר מ-40 שנה למדתי שייט ונוכחתי שאין שני מיקרים ממש אותו דבר, לכן בכל מקרה אני משתדל הבין ולחשוב לפני שאני מגיב - כך אני משתדל לנהוג לפי כללי "הימאות הטובה"
 

gerson1

New member
יוסי-תיקון קל

PLB personal locator beacon
שהינו כמו EPIRB, מכשיר זיהוי לוויני
AIS זה מכשיר זיהוי אוטומטי
AUTOMATIC IDENTIFICATION SYSTEM

 

gb228

Active member
נראה לי שבכל זאת הוא התכוןן ל AIS אישי

מכשירים שקיימים כבר מספר שנים והייתרון הוא שהסירה ממנה נפל האיש, והיא הראשונה שיכולה להגיש לו עזרה, רואה אותו על המסך שלה גם במצב של אובדן קשר עיין (כמובן בהנחה שמצוידת במקלט AIS).
 

avrunin1

New member
תיקון של תיקון

הי גרשון התכוונתי לAIS שמאפשר לסירת האם בתנאי שיש לה מכשיר עם קליטת AISכמו שלנו לדעת גם בגלים גבוהים וגם בחושך היכן האדם בים כמו כן אם הוא מכשיר שמשדר לטווח רחוק יגיעו אליו גם מאוניות ותחנות הצלה אחרות והאדם ניצל
 
אין בקישור קשר להתנהגות כלי שייט בקרבת החוף,,,

אני העלתי נושא X העוסק בתפקוד לקוי בקירבת החוף ותוצאותיו.
האמצעים שהוצגו להנצלה בים, זה "על קצה המזלג" של מה שצריך. להרצאה שננתי על הנושא הכנתי מצגת עם עשרות אמצעים שונים ומאז נוספו ל"שוק" עוד. הידע הקיים על כך הוא אדיר, אין בכוונתי לנהל התכתבות על כך, זה לא מתאים ומי שזקוק לכך שימצא השתלמות בתחום.
הדבר החשוב הוא שידע חלקי גרוע מאי ידיעה, כי זה שלא יודע מודע שהוא זקוק לידע, בעוד בעל ידע חלקי (לרוב) מגיב כאילו הידע שלו זה הפתרון המתאים ואין פתרון אחר.
 

avrunin1

New member
זריקת עוגן

זאק היקר
ללא כוונה להתפלפל ,רק רציתי לשתף מניסיוני שנים שמעתי על חוקים של פי שלוש שרשרת בעומק ופי שבע ברדוד ניסתי שיטות מכל מיני מלומדים בניהם עוגן קשור לעוגן עם מרחק קצר ועם מרחק של שישה מטר חבל אחד משני שמעתי על תאוריות שונות והבנתי לבסוף שרק שרשרת שממשקלה שוכבת על החול או בין סלעים באופן שמשיכת העוגן עקב כך שהשרשרת שוכבת תהיה תמיד קדימה והוא לא יושפע לא מסיבוב הסירה על ידי שינויי הרוח ולא מטלטול העליה והירידה של הגלים עוגן שכזה רק ינעץ יותר ויותר בקרקע ולא יתנתק עקב משיכה לצד או טילטול הגלים לכן רצוי לזרוק אם אפשר עוגן כמה שיותר שרשרת ואם אפשר מעל חמישים מטר ,בים סוער יותר או רוחות חזקות אני זורק שני עוגנים בזוית,רצוי אחד אם תכונות שונות מהשני.
 
יש עשרות פתרות שונים לנסיבות שונות

עוגן הוא אמצעי בטיחותי להרבה דברים. לפני שנים כהכנה למאמר שפירסמתי אספתי (ממאמרים וספרים) עשרות שימושים שונים לנסיבות שונות. רצוי להבין מה קורה, להשתמש בו נכון. רצוי מאוד לדעת אם העוגן שלך מתאים לסוגקרקע שבו הוטל למים.
לא סתם יש היום למכירה עשרות.סוגי עוגנים שונים, חלק בתפוצה גדולה וחלק ספצים למיקרים מיחדים. דבר אחד גרוע, לקבוע מתקון אחיד - כיאז השייט מפסיק לחשוב ופועל על "אוטמט" - הרבה פעמים זה מצליח .עד החריג שזה לא מתאים.
יש דברים שלא מלמדים במקומותינו, כמו: רוח וזרם שונים, עצירה בעזרת עוגן או סיבוב בחרום עם עוגן ועוד...
ממליץ לקרא כמה מאמרים - רובם באנגלית (בעיברית ב- 10 שני האחרונות פורסמו רק 2 למיטב ידיעתי) לצאת לים ולתרגל בספינה הספציפית עליה אתה שט ובעזרת שני העוגנים שיש עליה.

בהצלחה !
 

zina71955

New member
אתייחס רק אל עגינה.

בעגינה יש רק כלל אחד והוא לודא נעיצה. בכל השאר כללים הם קיבעון. וקיבעון הוא אם כל חטאת. אם תגיע לאזור עגינה שהעומק בו הוא 3-4 מטר ועוגנים בו מספר גדול של כלי שייט, 50 מטר שרשרת סביר שיבטיחו שתיווצר סכנה של מגע בין כלי שייט.
שימוש של 2 עוגנים הוא מצויין בתנאים מסויימים בתנאי שהסקיפר (או שייט מיומן) נמצא כל העת בסירה, עירני, כדי שברגע שיש סכנה של סיבוב על שרשרת העוגן, מכל סיבה שהיא, אפשרות כזו תימנע על ידי תימרון. סיבוך של 2 שרשרות עוגן יש בו סכנות רבות. כלומר, משמרת עוגן פעילה ועירנית כמו בצי הסוחר.
 
יוסי אני חולק עלייך בעניין "אדם בים סוער" אלא אם מדובר בסוול
נדמה לי שסיפרתי כבר (אבל אשמח לספר בהרחבה באחד המפגשים):
בים של 4-6 מ' גלים ורוח של 40 ק' (באופן אישי הייתי נכנע לסיטואציה וגולש עם הגלים והרוח)- אין כמעט משמעות לצופה (גם בהנחה שהוא נחוש ועירני) רק לחיצה על MOB בפלוטר ונצ GPS יהיו די קרובים למקום הנפילה. הצופה יאבד איתו קשר עין. ולא לשכוח שפריצים, רוח ועננים שלא מאפשרים ראות.
להערכתי הכנה רוב היאכטות לא מסוגלות בכלל להסתובב ולחזור נגד הגלים והרוח במקרה הזה.
אם נהייה אמיתיים - קצת חסר סיכוי.
 

zina71955

New member
רון, חוששני שאתה צודק. אדם בים במזג אוויר סוער זו סוגיה

מורכבת מאוד. נוכחתי לדעת שגם מגשר של אוניה בגובה של כ 12 מטר מעל פני הים הראות לא מאפשרת מעקב חזותי עקב הגלים ורסס המים הנישא באוויר. בסירה כשלנו על אחת כמה וכמה. אפשרות התימרון ווהסיבוב מוגבלת מאוד או כלל לא קיימת. בד"כ זה מסתיים באובדן חיים במקרים כאלה. כיום, הPLB וה AIS האישי מאפשרים איכון שלא התאפשר בעבר. אבל, אם טמפרטורת מי הים נמוכה מ 12 מעלות C , ההיפוטרמיה תהרוג את הנופל לפני שהאיכון יאתרו ואפשר יהיה למשותו. יש סיפור במאמרי הפורום שכתבתי על מקרה כזה שחוויתי.
 

avrunin1

New member
אין חכם כבעל נסיון

לגבי אדם בים במקרה שלי היתה נפילה לאוקינוס ללא AIS או PLBורק צופה בגלים גבוהים ורוח חזקה הצליח לשמור כיוון עם האדם בים וראה אותו כל פעם שהגל עלה
לכן חזרתי ואמרתי היום חייבים AIS אישי הוא משדר מיקום מדוייק לסירה וגם לכל העולם ולכן חובה על איש צוות בסיפון .
 
למעלה