“Don't seek the truth; just drop your opinions”

[בן טל-שחר]

“Don't seek the truth; just drop your opinions”

- לא זוכר מי אמר... אבל זה נראה לי סיכום טוב של כל החכמה האנושית בנושא.

— lightflake

אני מוסיף הבהרה שהודעה זו היא מאת lightflake היקר שבהודו, שאפשר ממנה לגלוש ב"תפוז" אך לא לכתוב הודעות, כרגע. בן.

 

[זה פשוט]

אני חושבת שהציטוט משויך לבודהה

המוטו הזה מסכם הכל . איך טו דרופ דה מאנקי מיינד, זו בעיה שולית

 

[סינבד]

נשמע כמו רעיון מצויין

בשנים הראשונות הייתי מדמיין בעת התרגול כאילו אני מעביר סמרטוט על המוח כמו שמעבירים סמרטוט על הלוח בכיתה (בזמני עוד השתמשו בלוח וגיר

) ופשוט מוחק הכל.
&nbsp
הרעיון היה למחוק את המילים שמהוות (לדעתי) מחסום בפני ההבנה.

 

[זה פשוט]

אני מנסה להתייחס למיינד כמשחק תופסת או מחבואים

פעם הוא תופס אותי פעם אני תופסת אותו
בתפיסה אין הכוונה למאמץ או להתנגדות אלא לגישה מאפשרת ונינוחה

 

[בן טל-שחר]

הי סיסו... התגעגעתי

בתגובה למה שכתבת, נדמה לי שעולה מדברייך אשליה די ברורה, הרי האם המיינד באמת תופס את התודעה?
או שכשאת אומרת "אותי" זה כבר הזדהות עם המיינד בעצמו 'הגנב' שמשחק את השוטר... וכו'...

מה מודע לזה שהמיינד תפס אותו ? ואם הוא מודע לזה הרי שהוא לא באמת נתפס בשום רשת לא?

בקיצור, יתכן שגם זה רק עוד סיפור שמוטב to drop...

נשלח על-ידי lightflake מהודו, באמצעות בן (lightflake יכול לקרוא הודעות אך זמנית לא יכול לכתוב מהודו).

 

[זה פשוט]

כל מה שנכתוב יהיה סוג של דעה שעדיף טו דרופ

אמונה, תפיסה, פרשנות, דעה, זכרון, התניה או במילה כללית - מחשבה.
"אירוע נוירולוגי" שעולה בתוך אורגניזם כלשהו, לפי גנים והתניות ("קארמה").
ומחשבה, ביי דפנישן, אינה המציאות, היא בקושי יכולה לתאר אותה.
&nbsp
האמת נמצאת בשקט אבל בפורום בעייתי לשתוק אז זה מחשבה שלי מול מחשבה שלך
בכל מקרה, וזה השוס הגדול, שתי המחשבות יהיו שקריות באותה המידה

בגלל זה מצחיק איך אנחנו מגינים על האמונות שלנו, עד לרמה של קללות..
זה לא אומר שהדיון מיותר או מטופש, רק שלא נשכח שזה רק ...דיון. מחשבה.
זה לא אומר כלום על האמת/הרגע שעליו אי אפשר לכתוב אפילו לא אות, נקודה, פסיק..
כשיודעים את זה, אבל באמת יודעים, מה יש כבר לכתוב?

גדול

 

[זה פשוט]

תיקונצ'יק

כתבתי "שתי המחשבות יהיו שקריות באותה המידה"
תוספת - "שתי המחשבות יהיו אמיתיות באותה המידה"
אבל גם זה....רק דעה אז לא זה ולא זה!

 

[Mist2]

כמה שזה נכון

ובאותה מידה בלתי אפשרי.
כלומר אם נישב כמה דקות ״במדיטציה״ נוכל לשקר לעצמנו בכך שניצור אשליה שהצלחנו.
אם ננסה את הדבר בחיי היום יום, כמובן שנגלה שזה בלתי אפשרי.
אבל אז אולי נגלה עוד הרבה דברים אחרים על עצמנו.
&nbsp
ישנם כל כך הרבה דברים שאדם צריך לעשות, לפני שיוכל בכלל לדבר על "Drop your opinions"...

 

[בן טל-שחר]

"נשמע לי שמה שכתבת זה גם opinion... אז..." (lightflake)

 

[Mist2]

אני לא אחראי על מה שאתה שומע

אבל בלי קשר, ניתן לומר את אותו הדבר גם על הפוסט המקורי...
וגם על התגובה שלך...

 

[Mist2]

אולי גם זה קשור...

אם דעה היא הבעת עמדה לכאן או לכאן, אז צודקים הטוענים שכל דעה היא שיפוט.
גם האדם המברך את חברו בברכת בוקר טוב, מבצע שיפוט;
ברגע שהגדיר את הטוב, ללא ספק הגדיר גם את הרע, כלומר שפט מה טוב ומה רע…
&nbsp
אך מה אם מדובר בהבנתו של האדם?
אם במצבו הנוככי באותו הרגע, עם מצבור ההתנסויות שלו ומצב התודעה שלו, מבין האדם דבר מה.
מנסח את הבנתו זו ומשתף בה את חברו… האם הבנה זו אף היא דעה כלומר שיפוט?
&nbsp
יכול להיות שהדבר קשור בהזדהות?
כאשר מזוהה האדם, כל תגובותיו יהיו שיפוט כזה או אחר.
אם יצליח לא להזדהות, יעלם גם השיפוט, גם אם התגובות הן אותן תגובות.

 

[בן טל-שחר]

"לא יודע מה המשמעות המלאה של המילה המקורית

שתורגמה כאן למילה opinion אבל איך שאני מבין את זה הכוונה לא רק לדיעה של שיפוט אלא לכל דעה/רעיון שלנו לגבי ה'אמת' שאנו מחפשים... המשפט אומר אל תחפש את האמת, שחרר כל רעיון שיש לך לגביה, או לגבי מה שאתה חושב שאתה... ואז מה שאמיתי ישאר ברור כמו שהשמש נראית כשהעננים נסוגים, זו נקודה מאוד משמעותית (שמאוד מתאימה לאדוויטה) שהשמש כבר זורחת ממילא, כך שאמת זה לא משהו שניתן להוסיף כמו ידע אלא ניתן רק לשחרר את כל מה שמפריע לנו לראותה. היא כבר כאן, זורחת כתמיד... אבל אנחנו עם עיניים עצומות מחפשים אותה במחשבות..."

- מאת lightflake שבהודו (שיכול לקרוא הודעות בפורום אך זמנית לא יכול לכתוב) באמצעות בן -

 

[Mist2]

ומה זה אי הזדהות

אם לא just drop your opinions"?
מה היא דעה ללא הזדהות?
&nbsp
החלקים הנמוכים שלנו ימשיכו לתפקד בצורה בה הם תוכנתו, אולי אם המכונה מאוזנת יותר הדברים יראו שונה, אבל עדיין יהיו מחשבות, רגשות, תנועות, תחושות וגם דעות.
החלקים הגבוהים, אם הם פעילים, לא אמורים לסרס את החלקים הנמוכים ולמנוע מהם לתפקד, פשוט לא להזדהות...
&nbsp

 

[בן טל-שחר]

תגובת lightflake: "

הבעיה היא לא המחשבות-רגשות אלא האמונה שלנו בסיפור שהם מספרים, לדעתי ב drop הכוונה היא פשוט לא להאמין לסיפור, אם בודקים את שורש העניין רואים שיש קשר הדוק לאי-הזדהות."

 

[Mist2]

כן

בדרך הרביעית ישנה בקשה לא להאמין ל׳אני׳ים, ומדובר כמובן גם בדעות אבל לא רק.
לא להאמין להם, כלומר לא להאמין שאנו אותם אניים, אנו לא המחשבות, לא הרגשות, לא התחושות וכמובן לא הדעות ועוד...
אני חושב, אני מרגיש, אני חש ועוד... יש כאן כבר הזדהות גדולה...

 

[רועי החושב]

החכמה הזו חסרת כל ערך

כי היא מעין חיקוי של ההתבוננות בתוך מרחב החשיבה.
בהתבוננות יש הליכה מעבר לדעות.
אבל "לזנוח דעות" לא יוביל אותך לשום מקום כי זו פעולה בספירת החשיבה.
בעוד שהתבוננות היא מעבר לחשיבה.
ההתבוננות מאירה את החשיבה בעוד שזניחת דעות בלי התבוננות לא מאירה כלום.
בהתבוננות יש גילוי החדש ודעות נשרפות בה כמו צללים שנעלמים בשמש.
אבל זניחת דעות היא רק וריאציה על צללים, עוד אשליה, עוד חשיבה.
לאן מגיעה חשיבה נטולצ דעות? לשום מקום.
זה מגלם את הטימטום הרוחניקי. זה ממש התמצית שלו.
מתאים מאד למי ששוגה באשליות באשראם למלמל את ההבלים האלו.
זה תמצית הנביבות של השוטים שמחפשים את עצמם בהודו.
וזה באמת מבוסס על תעתוע מאד עמוק של החלפת ההתבוננות בטכניקת חשיבה ריקנית.
&nbsp

 

[סינבד]

אכן התבוננות בהירה.

תמצית הטמטום הרוחניקי שאתה מדבר עליו היא לחזור ולצטט אמיתות עמוקות כמנטרה שאין מאחוריה ולא כלום. רבים נופלים אל המלכודת הזו כי היא קלה נוחה ומלטפת. אבל בוא לא נשכח שבמקור המנטרות הריקות האלו היו אמיתות עמוקות.
&nbsp
ועכשיו אנחנו שוב מגיעים למילים. אפשר לומר מילים ולהתייחס אליהן כאילו הן חזות הכל, ואפשר להתייחס למילים כאל "סימני דרך", חיצים המצביעים אל המטרה אליה אתה שואף.
המהות עצמה לעולם תהיה מחוץ למה שהמילים יכולות לגעת בו. אבל המילים יכולות להיות מצביעים טובים, יותר או פחות.
&nbsp
ה"אמת" הזו שכל כך הרבה אנשים מחפשים אותה גם היא לא יותר מדעה. וכמי שחיפש שנים רבות אחר האמת המוחלטת אני יכול היום לספר לך שה"אמת" הזו היא עוד אשליה. ולכן, לדעתי, אם תוותר על דעותיך ועל החיפוש אחר ה"אמת" אפשר שתזכה בהתבוננות בהירה יותר.

 

[רועי החושב]

ויתור על הדעות הוא צורה של חיפוש

הוא קיים בתחום החשיבה.
אין חשיבה שמסוגלת להגיע אל האמת המוחלטת.
חשיבה שמנסה להגיע אל האמת המוחלטת אינה אלא טעות שמוליכה לטעות.
כאשר אתה מנסה לוותר על החיפוש זו עוד צורת חיפוש ולכן היא מביאה לאשליה בלבד.
זה משהו שלא יעזור לך, מה שאני אומר פה, כי אתה לא יכול להפסיק לחפש.
אני לא יכול לעזור לך להפסיק לחפש.
מה שאני יכול זה להציע מודל אלטרנטיבי לגבי מהו חיפוש:
חיפוש הוא תופעה שמתרחשת בקירבה של התבוננות.
קירבה, לא זהות.
כלומר ההתבוננות קדמה ואחריה הגיעה הריאקציה של החשיבה שמחקה אלמנטים של ההתבוננות.
למען האמת אני חושב שזה מזיק לחשיבה לחקות התבוננות.
קודם כל, אלמנט אחד הוא אינדיפרנטיות.
ההתבוננות היא אינדיפרנטית אבל חשיבה אינדיפרנטית היא חשיבה שמתאימה לאנשים חסרי לב.
האלמנט השני הוא שיחרור מכל דעות. שוב, מאפיין הכרחי להתבוננות אבל מביא את החשיבה לכדי אווילות.
האלמנט השלישי הוא איחוד האישיות והתופעה. בהתבוננות זה הכרחי לגמרי אך בחשיבה זה נקרא אובדן גבולות.
האלמנט הרביעי הוא כוח סימפתי. ההתבוננות היא בעלת כוח סימפתי אבל החשיבה לא יכולה לייצר סימפתיה.
האלמנט החמישי הוא מודעות חסרת מושא. אין התבוננות אשר יודעת במה היא מתבוננת וחשיבה שלא יודעת על מה היא חושבת היא חשיבה חסרת משמעות כלשהי.
כל המידע הזה על האלמנטים האלו אולי יעזור לך לפסול ולשלול אופני חשיבה אידיוטיים שהסיבה שאנשים נוקטים בהם היא חיקוי ההתבוננות בחשיבה.
&nbsp

 

[זה פשוט]

מוזר, צירופי מקרים

זה בדיוק הנושא שעלה בפגישה עם המורה אתמול
תרגום של הקטע הרלוונטי:
"אז איך אני יכולה לייצב את המודעות?"
"אי אפשר. הצורך לייצב מודעות זה גם דעה"
"רגע, גם זה רק סיפור שאני מספרת לעצמי?
"תראי לי 2-3 מודעויות, איפה הן?"
" מודעות זה לא משהו מוחשי או תחושתי, אבל אני די מבולבלת"
"בלבול זה טוב. אם היית יודעת מה זה מודעות, זה היה עוד רעיון. המציאות מעבר לזה"
"אוקי. אז מה אני נותרת?
"למי אכפת?"
"בדיוק".
&nbsp
חלק קטן מהשיחה. כשנגמרה ויצאתי עליתי על האוטובוס והרהרתי בדברים..
מישהי עלתה על האוטובוס והתיישבה מולי.
על החולצה שלה היה כתוב- stop thinking

 

[בן טל-שחר]

וואי, ממש שיחה עם הישות המחשבתית ההיא.

אני לא יודע אם השיחה הזאת מובילה למודעות, אבל לכל הפחות, היא נשמעת לי כמובילה להפסקת הקשקוש.

במלים אחרות, הדמות הקשקשנית הפנימית שאוספת תיאוריות על מודעות ומאמינה שהיא "עובדת על מודעות", מנוטרלת ומפסיקה לעבוד על עצמה (איך היא מנוטרלת? פשוט, היא נעשית שקופה יותר).

עכשיו, השאלה היא אם אחרי ה"למי אכפת?", המורה הזה ממשיך לשבת עם התלמיד בנוכחות... ומתחיל לספק לו כלים (בלי שהדמות הקשקשנית תתערב באמצע) לטפח נוכחות זו.

בשביל להרוויח נוכחות נדרשת נוכחות, קצת כמו שבשביל להרוויח כסף נדרש כסף. אם הדמות הקשקשנית כבר מתמוססת בתוך גל עולה של נוכחות, יכול להיות שאפשר להתחיל להעביר כלים ישירים, איכשהו.

מבחינת "העברת להבת הנוכחות" - אם הנוכחות עדיין קלושה מאד והדמות הקשקשנית יציבה ועקשנית (חרוז נהדר, זה) אז יכול להיות שאין למורה החביב שלפנינו עדיין מה לעשות מלבד להמשיך לשבת שם בנוכחות עם התלמיד, מה שממילא מהווה אולי את רוב העבודה . . .

אגב, קריאת הטקסט הזה מבעד לתוכנות מנטליות ידועות מסויימות תניב עוויתות מנטליות בסגנון: "האם נדרשים לך כלים להיות עצמך? אתה בטוח?" "מי הוא זה שרוצה להוביל לנוכחות? האם הוא יכול להוביל אליה או רק להרחיק ממנה?" וכו'. עוויתות מנטליות כאלה ואחרות עשויות להיות, במקורן, שאלות מועילות ביותר שהופנו למישהו ברגע מסויים... ואז הן ממשיכות בצורה אחרת והופכות להיפוכן, מאור להחשכה.

לבריאות

(לרגע היה נדמה לי שהתעטשת, קורא/ת יקר/ה)