״מולדת״

  • פותח הנושא jwin
  • פורסם בתאריך

jwin

New member
״מולדת״

בּוֹטָה אֶל עֲבָרֵךְ, נִרְגֶּשֶׁת לְאוּלַי סְלִיחוֹת
שֶׁאַתְּ הוֹגָה אֵלַי, הוֹפֶכֶת מִזְוָדוֹת.
יוֹדַעַת לְעַכֵּס בְּסוֹף סֶפְּטֶמְבֶּר
חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֶסְלַח, אַרְשֶׁה לָךְ לְתוֹפֵף עַל אַגָּנִי
כִּי מַסְפִּיק לְהַצְמִיחַ חֲצָבִים
שֶׁאַשְׁקֶה עִם כָּל נוֹזְלֵי חַיַּי
בְּעוֹד לַכֹּל אַתְּ מְסַפֶּרֶת עִקְבוֹתַי.
מְמַהֶרֶת וְלָכֵן עוֹשָׂה לְאַט לְאַט
אוֹרֶזֶת מֵחָדָשׁ כְּבֻדָּה שֶׁלִּי
רוֹמֶסֶת בְּלִי כָּבוֹד וּמְסַמֶּנֶת
מַדְבֵּקוֹת כְּתֻמּוֹת שֶׁל חֹסֶר בִּטָּחוֹן
עִם שְׁמוֹת הָאֲהָבוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ לִי:
יוּבַל, עֵרָן, הַגָּר אוֹ אֶרֶז -
אֵלֶּה שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לִשְׁכַּב אִתִּי
לֶאֱהֹב אוֹתִי בִּשְׂפַת הַקֹּדֶשׁ -
חֲוָיָה עִבְרִית שֶׁנִּמְנְעָה לָעַד - מַעֲשֶׂה שֶׁל 'מוֹ יָדַיִךְ'.

צוֹרֵרֶת לְלֹא אֵרוּחַ - סָפֵק
שֶׁל אַהֲבָה, צַעַר אוֹ תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ.
לֹא שָׁלַם זְמַנֵּךְ לָלֶדֶת מְחִילָה
לְבַקֵּשׁ עַל נִשְׁמָתֵךְ - חַיַּיִךְ.
הִמְתַּנְתִּי כָּל חַיַּי לָרֶגַע -
יֵשׁ לָךְ הַשָּׁהוּת שֶׁל אַחֲרֵי מוֹתִי.
בַּקְּשִׁי לָעַד, מוֹזֶגֶת מַיִם מְלוּחִים -
בֵּית הַשִּׁיטָה, שׁוּם שָׁמִיר וּמֵרֵר.
לִטְפִי פָּנַי בְּרוּחַ מִדְבָּרִית שֶׁאֵינָהּ
עִוֶּרֶת לְקִמְטֵי הַהַבָּעָה שֶׁבְּפָנַי.
תְּנִי בְּיָדִי תִּיק מַסָּע.
כָּשֵׁר.
לְרוֹקֵן מִזִּכְרוֹנוֹת
לְמַלֵּא בַּשִּׁכְחָה.

הֵן עֲבוּרֵךְ אֲנִי כֻּלִּי רַק
בֵּן
אוֹ
שֶׁקֶר
 

שמים1

New member
מעכסת בסוף ספטמבר

מוטיב הסתיו , החצבים , הסליחות , חשבון הנפש , באים גם כאן בשירך לידי ביטוי
חודשי השנה האחרונים עושים לך את זה , מביאים לידי ביטוי את התסכולים
וכל הרצונות שלא באו לידי ביטוי .
זה שיר של לבוא חשבון עם המולדת , זו שאולי לא יודעת לקבל אנשים כמות שהם , זו שסיכלה לך אהבות שיכלו להיות
בְּעוֹד לַכֹּל אַתְּ מְסַפֶּרֶת עִקְבוֹתַי.
מְמַהֶרֶת וְלָכֵן עוֹשָׂה לְאַט לְאַט
אוֹרֶזֶת מֵחָדָשׁ כְּבֻדָּה שֶׁלִּי
רוֹמֶסֶת בְּלִי כָּבוֹד וּמְסַמֶּנֶת
מַדְבֵּקוֹת כְּתֻמּוֹת שֶׁל חֹסֶר בִּטָּחוֹן
עִם שְׁמוֹת הָאֲהָבוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ לִי:
יוּבַל, עֵרָן, הַגָּר אוֹ אֶרֶז -
אֵלֶּה שֶׁצְּרִיכִים הָיוּ לִשְׁכַּב אִתִּי
לֶאֱהֹב אוֹתִי בִּשְׂפַת הַקֹּדֶשׁ -
חֲוָיָה עִבְרִית שֶׁנִּמְנְעָה לָעַד - מַעֲשֶׂה שֶׁל 'מוֹ יָדַיִךְ'

זה שיר של להיות או להיות מה שאתה ,
של מולדת שלא יודעת לקבל את השונה , יש את הרמז למהות , של מה שהדובר מסמל במהותו באישיותו , אבל ניתן לקחת את השיר לרבדים עמוקים יותר גם במישור המדיני פוליטי , אבל הפן האישי זעק לי יותר מבעד לשורות .

זו מולדת שלא יודעת לכפר בחיים והעצוב הוא שאולי רק במוות תהיה הקלה

לֹא שָׁלַם זְמַנֵּךְ לָלֶדֶת מְחִילָה.
 

jwin

New member
שמים1

מאוד קשה לי להגיב. ניסיתי להשלים לך את התמונה ואני כמעט לא מצליח. יש כאב וכעס רב על המדינה שלא איפשה לי ללמוד רפואה ...והסיפור ארוך ומאוד כואב. על משפחה, הקשיים, על המרחק והזמן, על הגירה שלא חלמתי עליה ולא רציתי בה - על חלומות של נער ישראלי מנומש שרק רצה להיות רופא - ושנה אחר שנה עברו על פניו פרוטקציונרים למינם...בני רופאים...משחדים וכל מה שידוע על וועדות הקבלה למינן. והכאב היה צורב יותר כאשר הבנתי את הקלות עליה מוותרים על הבנים שגמרו לימודים בחו״ל ומקשים קשות על החזרה ועל ההשתלבות. והדובדבן על הקצפת, ברבות שנים...כשהבנתי איזה רופא טוב אני ואיזה חוקר טוב ואיך אני משלב יפה את הרפואה-מחקר עם רפואה למען אפריקה (אני חבר בוועדות של האו״ם מטעם...איטליה!!) - איך הכל (חיים שלמים!!) היה יכול להיות אחרת...ועוד יש לה החוצפה לטלטל אותי ואת הכבודה שלי בנתב״ג כי אני נחשב ״יורד״...משל לא הייתי קצין קרבי...כלומר, אין בכלל הבנה להגירה שיכולה להיות כואבת, ושלא היתה רצוייה... והמחיר כבד מנשוא. איבדתי שנים יקרות מחייה של אימי. איבדתי הרבה מהקשרים עם החברים והחברות שלי. עם המשפחה - אנחנו נאחזים בשינים כי אוהבים אותי והם יודעים כמה קשה לי המרחק ומגיעים לכאן הרבה. ועוד שלוש שנים אני בפנסיה... להיות או לא להיות...לא יהיה כמעט דבר שיחזיק אותי כאן ובכל זאת אני לא בא למקום שלא מכיר ברפואה שלי (שתי התמחויות, 22 שנים של עבודה ביחידה לטיפול נמרץ כללי וסגן ניהול, אחר כך מעבר לאונקולוגיה שם אני עובד כבר 15 שנים, ההתמחות השנייה שיש לי, מטעמי בריאות שלי...) - אני לא בא למקום שאינו מכיר בעבודת כפיים נאמנה של חיים שלמים. אני לא בא למקום שאינו מודה בטעות שעשה, בדיאבד. אז אני נוסע בעולם הרחב, אני חי את חיי כמו שאני מרגיש (...יכול) ורוצה, אני מוכר בקהילת המחקר הבין לאומי, מרוויח מעולה כמובן - - אבל הכאב הנוראי אינו ניתן לגישור. המשפחה, האחיות שלי, האחיינים ( שישה ), כולם ניסו תמיד לרפוא לפצע , לרפוא לשורש הכואב, ״ לרפוא לו ולהדק אותו הייטב״ (לורקה) - המקסימום שהצליחו - אני בא מדי פעם לארץ רק כדי לבקר אותם, להניח זר פרחים על קברה של אמא...ואני חוזר ״הביתה״ הכי מהר שרק אפשר. האמיני. והמשפחה יודעת ומרגישה. אחותי, באחת השנים, בקשה ממני לקצר את השהות בארץ - בקשה, לוותה אותי לאלאיטליה, קנתה כרטיס וטסה עימי ל15 יום לרביירה האיטלקית, לביתי.
עכשיו חיזרי לשיר.
מחבק. סליחה. אמרתי שיהיה קשה.........
אבל...אבל...״כולם קוראים לי מותק מותק מותק...אז אני עובדת גם איתו....״ (זוכרת את השיר ???)
יהודה.
 

שמים1

New member
תודה יהודה לתגובה הזו

אני בלי אוויר , וכעת אחזור לשיר .
 

שמים1

New member
כאשר אתה מעלה משיריך יהודה

אני פשוט מתמוגגת משירתך האיכותית , הבועטת , הזועקת וכתובה כה נפלא .
 

jwin

New member
נהדר מה שאת כותבת.

תודה תודה . קלעת למטרה, כמו תמיד...חסר לך רק רובד אחד ואני אשלים לך אותו כשאהיה בבית ( אני בקונגרס מחוץ לבית, קרי איטליה).
נשיקות, יהודה.
 
למעלה