ת ע ו ד ו ת !!!!

[r66]

הי, מיכל

כל-כך מובן התיסכול שלך. לדעתי את זקוקה ליעוץ ותמיכה ע"י איש מקצוע. אם זה ינחם אותך, גם בבית שלנו יש מצב של תיסכול, גם הבן הגדול הביא תעודה אתמול. לדעתו הכל בסדר ואין לו שום קושי, אבל הכל בא לביטוי בציונים ובהערכות. הודעתי לו שמחר אני מגיעה לבית הספר ומתחילים תוכנית לחיזוק ולשיעורי עזר. לבנים שלי צורת הלימוד הפתוחה לא מתאימה. הם חייבים דברים ברורים ומוגדרים. וכדי להמחיש, המקצועות המובנים-מתמטיקה, ביולוגיה, תנכ-בזה הם מצויינים ובאמנות, דרמה, מוזיקה - שם יש בעיות.. בבית הספר של בתך אין כתת תיגבור? אצלנו יש. מה עם חונכת מטעם בית הספר? כזאת שתעזור לבתך ולמורה. מנסיון-מאוד מוצלח. בהצלחה בכל מה שתחליטו

 

[hillik]

אלנטנטיבה

בכפר הירוק יש בית ספר קטן מקסים וסובלני שנקרא "אורים" - הוא בית ספר ברוח החינוך של שטיינר - חינוך אנטרופוסופי - שמחה גדולה לילדים.

 

[פרחבר]

שלום אחותי../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

 

[מיכל ה]

שמעתי על בית הספר

ואצור איתם קשר השבוע, מצד שני אמרו לי - שמועות בלבד, שההוצאה החודשית עומדת על כ - 2500 ש"ח????? וצריך להסיע????? נשמע לי מוגזם ומחייב השתייכות למאיון העלון..... אנחנו עדיין לא שם. אשמח לשמוע על התוכן והעלויות. מיכל.

 

[פרחבר]

יש הסעות לבי"ס הזה. בקשר לעלות

אבקש מאחותי שתיכנס לתיידע את כולם.

 

[תהלמאבדתשליטה]

אשמח אם תוכלי לפרט יותר על ביה"ס

הקטן הזה שיש בכפר-הירוק.לאילו כיתות הוא מיועד ? חטיבה ? תיכון ? יסודי ? ומהן בדיוק השיטות שלהם שם ? ולמי בדיוק הוא מיועד ? אילו ילדים מגיעים לשם,עם אילו בעיות ? התנהגות ? למודים ? תודה.

 

[פרחבר]

תהל, פירוט יש בסוף השרשור - אורים

 

[LiLoU]

שוב אותו פח אותו תסכול

התבוננות בתעודה המזדיינת הזאת, הסתכלות בעיניים של אבא מאוכזב,של אמא שמשדרת חוסר אונים מוחלט. תודה רבה לך על היותך אמא שבחרה להסתכל אחורה ולא רק להבין את התסכול אלא גם להזדהות אתו. אני רק יכולה לשתף אותך במילה או שתיים על שלוש שנים של דמעות בגלל ציונים ממוצעים כשאף אחד לא הסכים לי להיות ממוצעת,לעומת שלושה שבועות אחרונים של דמעות אחרי שיעורי מתמטיקה, דמעות של אושר(בחיי) לנוכח העובדה שאני לא צריכה לעשות את השיעורי בית בבית, כי כבר סיימתי אותם באותו שיעור שהם ניתנו בזמן שהמורה מסבירה לכולם על התרגיל של השיעור הקודם,תרגיל שפתרתי בשתיים שלוש דקות, תרגיל שלפני שלושה שבועות אני בספק אם בכלל הייתי מצליחה לפתור. אובחנתי רק השנה, רק באמצע השנה, רק לפני 3 שבועות, אז נכון באמת שחבל על השנים הקודמות, אבל מזל, כי עכשיו אני יודעת להעריך את התוצאות כל כךךךךך!!!!

 

[זהבה נ]

חשופית או לילו מה שמך? לא נורא

הכל מתקבל ואני מבטיחה לך שבעתיד עוד גם את תתגאי בעצמך. והאמיני לי שיגיעו ימים טובים יותר. בהצלחה, ובפעם הבאה תנסי להשתמש עם מילים פחות בוטות למרות שאני מבינה את הקושי אנו מנסים להתנהל כאן בתרבות הכתיבה והדיבור. אני סולחת לך כי אני מבינה שאת מאוד כעוסה אבל מזכירה לך שגם שכעוסים לא צריך להשתחרר לגמרי כי אנחנו לא עשינו לך שום רע. את צריכה לראות את חצי הכוס המלאה במצבך, ושוב תראי שעם טיפול נכון גם את התקצרי תוצאות מכובדות ותעודות טובות. בהצלחה,

 

[LiLoU]

כעוסה?!

ממש לא,להפך,מאושרת. ואני בהחלט רואה את החצי הכוס המלאה ואני לא מצליחה להבין מאיפה קיבלת את הרושם שההפך הוא הנכון. בכל אופן היה זה רושם מוטעה. רק חבל שאת רואה את התסכול שלי ככעס. אגב, תסכול שאני כבר לא יצטרך לחיות איתו יותר. ואני ממש לא מבינה על מה יש לך לסלוח לי, כי ראשית לא ביקשתי סליחה מאיש על בחירתי האישית לדרך התבטאותי, שנית המילה הבוטה היחידה שניכתבה בתגובתי הופנה לתעודה, מסמך נייר שמקטלג את המח שלי ואת החכמה שלי במספרים, שגוי או לא שגוי הרי ברור שלא פגעתי בך או באיש אלא בדף נייר,לכן אין לך על מה לסלוח לי כי לא פגעתי בך ו\או באיש. חג פורים שמייח המון לביבות לבביות love

 

[מיכל ה]

חיפושית יקרה

איך קרתה התפנית??? שתפי אותי בבקשה, ואם אפשר, בת כמה את???

 

[LiLoU]

ההמממ...אז ככה

בת 16 ושניים שלושה חודשים תלמידת יא´ ה"תפנית" קרתה בשני לראשון 2003 (אני זוכרת כי פשוט יום לפני זה הייתה מסיבת סילבסטר..ח...) אז ככה....שבכלליות רבה בשלוש ארבע שנים האחרונות המצב שלי בלימודים הדרדר (ואני ממש לא מתכוונת לציונים כי זה כבר נושא אחר...אני מתכוונת לנוכחות [לא פיזית אלא נפשית] בשיעורים שהפכה לדלילה ביותר. מפה לשם, שיחה עם יועצת ביה"ס(ממני לא קיבלה שיתוף פעולה,כלומר, לא סבלתי אותה אבל כמובן שעניתי על השאלות חסרות טעם שלה),אחרי זה הלכנו לנוירולוגית, גם כן ממש אלופה באיבחונים, אמרה לי לעשות כמה תנועות עם היד והחליטה שאני צריכה טיפול פסיכולוגי,אז אחורי זה פסיכולוג(ששוב, עניתי לו על שאלות, סיפרתי לו את סיפור חיי וכל מה שהוא רצה לדעת, ושוב, לא רציתי לראות אותו, כמובן שהלכתילפגישות איתו, אבל לא יצא מזה כלום הן באשמתי הן באשמתו)אחורי זה הלכנו לפסיכיאטרית(איתה זה כבר ממש היה טראגי, היא פשוט ישבה שם ולא עשתה כלום, ועוד היה לה באמצע השיחה פלאפון, כאילו בחייך קצת מקצועיות, גם כן עוד פו.... פשוט ישבה ואמרה לי שאני צריכה לספר, סיפרתי וסיפרתי וסיפרתי,בליית ברירה) בסוף היא החליטה שניפגש שוב, וגם הציעה בדיקת "טובה", אני חזרתי הבייתה ואמרתי לאמא ש.."בחיים לא רוצה לראות עוד את היצורה הזאת", ואז אמא הציעה ללכת אל מישהי שחברה באחד מהפורומים האלה שלה(חחח אמא היקרה שלי מכורה לאינטרנט....חחח יש לי אמא שנות אלפיים)היא אמרה שקוראים לה דוקטור מנור, ושהיא נורא נחמדה ושאני בטח יאהב אותה, ואני אומרת....תודה אלוהים שבראתא ותה...(הממ..מותר לי להגיד את זה פה נכון!?!?!) כל אופן נסענו לנו לתומנו לפ"ת, קודם עשיתי "טובה" בלי ריטלין, אחורי זה "טובה" עם ריטלין. ואז הדוק בדקה הסבירה, ואמרה "שתיים ריטלינים כל יום לקונפה הקטנה"..טוב זה לא היה בדיוק ככה, בכל אופן, אחרי זה ניפגשנו עם הפסיכולוג שם, ובחיי, סוף לדבר עם בן אדם, פנים מול פנים, ולא להרגיש כמו איזה טמטום מהלך, (הכוונה גם לדוק...המקסימה) בכל אופן, עקרונית אני צריכה להיפגש איתו עוד פעם או משהו כדי לבדוק שאין לי נטיות דיכאוניות או משהו בסגנון,(חחח מצאו להם....מכל המרמורים שבינינו דווקא אותי בחרו...ובחייי שאני בן אדם אופטימי ושמייח ), אבל מעשית, אני כבר שלושה שבועות על שתיים ריטלינים כל יום וזה פשוט ניפלא, היום בבית ספר עובר אצלי בצ´יק, חברים שלי בשוק מזה שאני לא מוכנה יותר לאחר\להבריז כלום, אני בחיי פשוט נהינת ללמוד, אני בעצמי הייתי בשוק מעצמי כבר פעמיים לנוכח העובדה שהתבאסתי בגלל שביטלו לי שבעיות שמיניות אחת של הסטוריה ואחת של אזרחות, חשוב לציין שכשיש שביעית שמינית אז אני מגיעה בארבע הבייתה, ואני גם מתחילה ללמוד כל יום בשבע וחצי, כלומר רבע לשבע כבר לחכות להסעה,ואני פשוט כל כך נהינת מזה, שלושה שבועות שלא אמרתי אפילו "אוףף" אחד על שיעורים לימודים, כלום פשוט כלום, את השיעורי בית אני מספיקה כבר לעשות בזמן השיעור, את מה שלא הספקתי בשיעור אני משלימה אם יש לי חופשי ואם גם זה לא, אז אני אשכרה מגיעה הבייתה ועושה אותם, סתם ככה, פשוט נהינת לי. בחיי שפשוט כל כך טוב לי,זה פשוט ההצלה שהגיעה משום מקום. רק חבל שאבא שלי המפג.... החליט דווקא בתקופה שהוא הכי יכול להתגאות בי להיות כל כך אטום וטיפ...חבל זה רק הוא מפסיד.... בכל אופן, אני לא יכולה להמליץ על שום כלום, אני רק יכולה להגיד תודה שיש דבר כזה כי לימודים זה גם ככה חר...אבל אם אפשר להעביר אותם בכזאת קלות...אז למה לא?!?!!!!!!

 

[r66]

הי, חשופית. איזה מתוקה ומעניינת

את. אני כל-כך מבינה את ההרגשה הטובה שלך. גם הבן שלי התחיל השנה (כתה ג´) ריטאלין והוא מאושר מהתוצאות של עצמו, אחרי שנתיים קטסטרופה, שכל מה שהוא שמע היה "לא", "די", "מספיק", "צריך לדבר עם ההורים", "לך למנהלת" ועוד מליון ואחד חוויות שליליות. הוא כל כך מאושר שהוא רוצה וזוכר לקחת את הכדור כל בוקר. הוא התרומם מכל הבחינות - חברתית, לימודית, ביטחון עצמי. גם אני התחלתי לקחת ריטאלין ללימודים (ADHD), ובאמת התחושה היא כמו שאת מתארת. את כל-כך נבונה וכיף לקרוא אותך. יופי לך...

 

[LiLoU]

אני כל כך שמחה

בשבילך ובשביל הילדון שלך, ואני כל כך שמחה לשמוע שזה מעלה לו את הבטחון עצמי, דבר שאני אישית סבלתי ממנו קשות בכיתות ה´ ו´ ז´ עד שב-ח´ הוחלפה המחנכת שנתנה לי להרגיש שאני בעלת משמעות. ורק אני מעוניינת לציין(ורק לציין, כי דווקא ניראה לי שאת כן מהאלה שעושות את זה אבל בכל זאת) שאין דבר יותר כיף מאשר שההורים מראים לך כמה שהם גאים בך על הישגיך, כמו שאין דבר יותר גרוע מאשר שהם לא מראים זאת(מנסיון אישי וכאוב שבמזל לא עבר את גבול החישול העצמי והדרדר לכאב מוגזם...), אז בחיית, חברה, תראו לילדים שלכם כמה שאתם גאים באים, וכן בצורה מוקצנת, כדי לטפח להם טיפה את האגו, אם הם נימצאים במצב של קשיים, אז זה רק יכול להואיל(כמובן שהכל בגבול הטעם הטוב)(טעם מייפל אם כבר שאלתם) אבל לא שאלתם..ח... יום טוב נישוקים ליקלוקים וואף להית´

 

[מיכל ה]

אני שמחה בשבילך עד דמעות

באמת! איזה יופי שהלכת את כל הדרך ולא התייאשת בפיתולים, זה נכון לא כל הנושאים בתואר ד"ר אכן ראויים לו, אבל שווה להמשיך ולחפש כי בסופו של דבר מוצאים. גם אני עם רטלין, בת 40, וזה אכן שינה את חיי מהקצה אל הקצה. לצערי ביתי לא הגיבה טוב לרטלין, אני אמתין עוד קצת ואציע לה ניסיון נוסף, בהצלחה בהמשך, מיכל.

 

[r66]

../images/Emo25.gif../images/Emo24.gif../images/Emo23.gifאם רק היית

יודעת כמה מאלה הוא מקבל (

), הוא והאחות הבונבוניירה שלו. וגם לך

להת´.. רנה

 

[נאוה ר]

זה היה מאוד מרגש../images/Emo140.gif

חזקי ואמצי! וגם אבאים הם בני אדם אז אולי גם הוא יתאושש ויהיה בסוף גאה בבת המקסימה שלו, שבאופן מסויים ובעזרת האנשים הנכונים עם הכלים הנכונים יוצאת לדרך טובה וחדשה. המון בהצלחה

 

[זהבה נ]

חשופית צרמה לי השפה שהשתמשת בה

בהודעתך ומכך התרשמתי שאת כעוסה כתוצאה מהתסכול שלך. אבל אני שמחה שזה עבר לך והיום יש לך ימים טובים יותר. את תמיד מוזמנת להשאר איתנו ולספר מנסיונך ומחויותיך הרבות , כי אין חכם כבעל נסיון ואת מקור ראשון של נסיון לא קל. שימשיך לך רק טוב, להתראות,

 

[תהלמאבדתשליטה]

באיזו כתה את ?

ואיזה אבחון בדיוק ערכו לך ? ומה הטפול שנתנו לך בעקבות זה ?

 

[hillik]

אורים

בית הספר באמת עולה כ2500 שח לחודש - כולל הסעות, ארוחת צהרים,יום לימודים עד שלוש ורבע ואהבה אין סופית - אבל - מי שרוצה לנסות להתקבל אליו צריך ראשית להכיר מעט את שיטת חינוך וולדורף - כי ההסתגלות שלנו, הגדולים למערך לימודים כל כך איטי, לפחות בשלוש שנים הראשונות היא לא קלה. הם לומדים לקפוץ בחבל, לסרוג, לצייר על פי הציור של המורה,ולקרוא ולכתוב הם יודעים רק בכיתה ב. בית הספר לא יכול להיות רק פתרון, אני חושבת, אלא סוג של בחירה מאוד ספציפית בדרך חינוך ולימוד. מאיון עליון? לא בטוחה. אני בוודאי לא שייכת אליו וגם הרבה הורים אחרימ. יש רשימת מעוניינים מאוד גדולה לשנה הבאה - בית הספר כרגע מונה כמאה ועשרים ילדים - כיתות בנות 20 - 27 ילדים, עד כיתה ו - כרגע דיונים גדולים על המשך לחטיבה. אני אחפש את האי-מייל של בית הספר ואולי של עוד אתרי אנטרופוסופיה ואשלח לכם דודה של - אחות של פרח בר - ו add פרטי וגדול משל עצמי...